איני נמנה עם צופי "רוקדים עם כוכבים" - ואולי פעם או פעמיים מתחילת העונה הנוכחית שלה יצא לי להתעכב על אחד מפרקיה ליותר מכמה דקות, בדרך-כלל, בואו נודה על האמת, בקטעים שבהם מחוללת אנה ארונוב. אלא שהערב (א') יחלקו שם כבוד לצביקה פיק, האיש שהממסד החל לחבק רק כשהקריירה שלו כבר הסתיימה.
הקדימונים לתוכנית עשו שימוש בדמותו של פיק הצעיר כהולוגרמה (בטכנולוגיה שבה למשל "גרמו" לאריק איינשטיין לשיר בפרסומת לאחת מחברות הסלולר).
פיק לא נחשב כאן מעולם ל"ארץ ישראל הישנה והטובה" (אולי מפני שלא היה צבר, אולי מפני שהמוזיקה שלו היתה מעודכנת מדי לאוזניים השמרניות של שנות ה-70), אבל ההומאז' שייערך לו הערב - ברוח ההומאז'ים שעורכים ב"כוכב נולד" למשל לאייקונים אחרים בזמר הישראלי - משקף בעיקר געגועים אל עצמנו.
אפילו בתוכניות הבידור במשקל נוצה, אלה שזוכות כאן לביקורות נוקבות (לפעמים בצדק), אנחנו לא מפסיקים לשחק את המשחק הלאומי שלנו: להריץ את ההיסטוריה הקצרה שלנו מנקודת האפס במהירות קדימה, בניסיון לברר איפה ומתי החלו הדברים להשתבש.
תלושים מהמציאות
"15 דקות", א'-ה' 20:05, יס סטארס נקסט
יכול להיות ששעת השידור משקפת את מידת העניין שב-yes חושבים שאנו מגלים במהדורות החדשות השונות. את "דני הוליווד", הסדרה היומית הקודמת שלהם, הם החלו לשדר מדי ערב ב-20:20, כנראה מתוך הנחה שגם מי שיאהב את הסדרה, יתקשה לוותר על האייטמים החשובים ביותר של החדשות.
ב"15 דקות" החליטו ב-yes לתת לנו רק 5 דקות ל"עיקרן תחילה". אתם יודעים - לדברים החשובים באמת: העוזרת של שרה, הנשים של גואל והמאבטח של הרמטכ"ל.
"15 דקות" היא ניסיון ראשון לכתוב סדרה על תופעת הריאליטי. תחילת המעשה היא בעונה חדשה לסדרה כזאת - שמולה שובץ לשידור מתחרה חזק, מה שגורם לה לנסות ולהמציא את עצמה מחדש. השם, "15 דקות", שאול כמובן מאימרתו המפורסמת של אנדי וורהול לגבי 15 דקות התהילה שמגיעות גם לאיש האנונימי ביותר - אימרה שטומנת בחובה את כל הרציונל של הז'אנר הטלוויזיוני שהתפתח שנים רבות אחרי וורהול.
מאחר שחששתי שאני אולי לא קהל היעד המתאים כדי לבחון את הסדרה, ביקשתי מבתי (כמעט 15) שתצפה עמי בפרקי תחילת העונה. הסיכום שלה היה: "לא משהו"; אני חשבתי שהיא החמירה.
ים של סיפורים
הסיפור האמיתי - "אקסודוס", א' 21:30, ערוץ 1
רק לפני כמה חודשים נכתב כאן על המשדר המרגש הזה, והנה - במלאת 30 לפטירתו של אייק אהרונוביץ', רב-החובל של הספינה המפורסמת בתולדות הציונות, ישודר הסרט התיעודי הזה שוב. הזדמנות נוספת עבור מי שהחמיץ את השידור המקורי.
אם מתעלמים לרגע מהסבל הגדול שעבר על המעפילים שאיישו אותה, הרי שבדיעבד תרמה אקסודוס, או בשמה העברי "יציאת אירופה תש"ז", הרבה יותר למאבק הציוני בגירושה: מראה המאבק חסר-הסיכוי בצבא הבריטי, והגירוש המתוקשר דווקא לגרמניה, היה לדעת רבים הקש שהטה את דעת הקהל בעולם לתמוך בהקמת מדינת ישראל. לקח שקשה להחמיץ את הרלוונטיות שלו למעשינו עד היום.