שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, הדהים אתמול (ב') את עמיתיו השופטים - והודיע כי פסל את עצמו מלשבת בהרכב המורחב שידון פעם נוספת בהרשעתו של עו"ד ישראל פרי בפרשת הפנסיה הגרמנית.
לדבריו, מאחר שעמדתו בפרשה זו כה נחרצת, אין לפרי או לעורכי דינו כל סיכוי הוגן לשכנעו לשנות את דעתו, ולפיכך הודיע לוי כי הוא פורש מהרכב 7 השופטים שיקיים דיון נוסף בפרשה זו.
נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, החליטה כי את מקומו של לוי בהרכב ימלא השופט אשר גרוניס.
החלטתו של לוי, ועוד יותר מכך האופן שבו נימק אותה, מהווים התנהלות חריגה ויוצאת דופן בבית המשפט העליון. לוי ישב בראש הרכב השופטים המקורי שדן בערעורו של פרי על הרשעתו בפרשת הפנסיה הגרמנית, בשורת עבירות ובהן גניבה, קבלת דבר במירמה, שיבוש מהלכי משפט ועבירות ביטוח.
לפני חודשים אחדים הורה המשנה לנשיאת העליון, השופט אליעזר ריבלין, לקיים דיון נוסף בהרשעה, כדי להבהיר את קו הגבול שבין עבירות הגניבה לעבירת קבלת דבר במירמה.
לוי, לצד השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר שישבו עמו בערעור והחליטו פה-אחד יחד עמו לדחות את ערעורו של פרי, נכללו בהרכב 7 השופטים שלפי החלטתה של ביניש יקיים את הדיון הנוסף.
בבית המשפט העליון מקובל כי שופטי ההרכב המקורי נכללים בהרכב המורחב הדן בתיק בדיון נוסף. זאת מתוך תפיסה כי שופטים מקצועיים, ובוודאי שופטי העליון, פתוחים לשכנוע ועשויים לשנות את דעתם בהישמע טיעונים משכנעים.
סיכוי הוגן
בנימוקיו להחלטתו לפסול את עצמו כתב לוי: "לאחר שעיינתי בעתירה לקיומו של דיון נוסף, ובהחלטתו של השופט ריבלין, נתחזקתי בדעתי כי אין לשנות מתוצאת פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור. בנסיבות אלה הגעתי למסקנה כי לא אוכל ליטול חלק בדיון הנוסף, מאחר שאני סבור כי יש לתת לפרי סיכוי הוגן לשכנע בצדקת טענותיו את מי שלא נתגבשה אצלו דעה מוקדמת".
משמעות הודעתו של לוי היא שאין כל סיכוי שיזוז מעמדתו המקורית, שהיתה כי יש להרשיע את פרי בעבירות הפליליות, וזאת בלא קשר לשאלה אילו טיעונים יוצגו בפניו.
יצויין כי פרישתו של לוי באה ימים אחדים לאחר שעורכי הדין של פרי, יעקב וינרוט, מרדכי קרמניצר, ישראל וולנרמן וצבי אגמון, הגישו לעליון את עיקרי הטיעון מטעמו. הפרקליטות אמורה להגיש מסמך מקביל בתוך חודש וחצי, ולאחר מכן יתקיים דיון בעל-פה לפני מתן פסק הדין.
יוזמת הסניגורים
ל"גלובס" נודע כי החלטתו של לוי לא התקבלה ביוזמתו שלו, אלא בעקבות פנייה מטעם סניגוריו של פרי שהוגשה לנשיאה ביניש לפני כ-3 שבועות. בפנייה לא התבקשו במפורש שופטי ההרכב המקורי לפרוש מההרכב הרחב, ובמקום זאת התבקשה ביניש להרחיב את ההרכב מעבר ל-7 שופטים. זאת, בנימוק כי מעולם לא הורחב הרכב בדיון נוסף ל-7, כאשר כל 3 שופטי ההרכב המקורי פסקו פה-אחד נגד העותר, ושלושתם גם יחד נכללו בהרכב המורחב.
מצב שכזה מקטין מאוד את הסיכוי שהתוצאה תתהפך בדיון הנוסף, מאחר שבהנחה שהשופטים המקוריים לא ישנו את דעתם - יהיה צורך לשכנע את כל 4 השופטים האחרים כדי להפוך את התוצאה.
מצב חריג
"תכליתו של הדיון הנוסף מחייבת כי יתקיים שוני של ממש בין המותב המקורי שדן בהליך בעליון לבין המותב המורחב שעתיד לפסוק בדיון הנוסף", כתבו הסניגורים של פרי לביניש. "שוני מהותי זה נחוץ על מנת שאכן יעלה ביד המותב המורחב למלא את התפקיד שיועד לו, לבחון פעם נוספת את ההלכה שנפסקה. ההליך שלפנינו ייחודי בכך שפסק הדין שניתן בערכאת הערעור ניתן פה-אחד, וכל חברי ההרכב המקורי, 3 במספר, עתידים לשמש בהרכב המורחב שנקבע, מתוך 7 שופטים בסך-הכל. זהו מצב חריג שספק אם יש לו תקדימים בפסיקה".
לדברי סניגוריו של פרי, בכל המקרים שנסקרו בדיונים נוספים משנת 2005 ואילך, או שלא כל השופטים מההרכב המקורי נכללו בהרכב, או שפסק הדין בערעור לא ניתן פה-אחד, או שההרכב המורחב כלל יותר מ-7 שופטים.