בענף ספורט עם כל כך הרבה כסף, אגו ויוקרה, יש אנשים שאתה לא מצפה שבגיל 36 יחזיקו מערכת שלמה תחתיהם. 560 עובדים ליתר דיוק. בגיל הזה, אם אתה אחד שחיידק המרוצים נדבק בך, אתה אמור להיות זה שיושב על ההגה, ממריא למהירויות של 300 קמ"ש על המסלול וחולם להיות מיכאל שומאכר.
כריסטיאן הורנר הבין בגיל 25 ששומאכר הוא כבר לא יהיה. בגיל הזה הוא פשט את המדים של נהג מרוצים, והחל קריירה חדשה של מנהל קבוצות בפורמולה 1. בעונה שעברה, 11 שנים לאחר שפרש מנהיגה, כבר הוביל הבריטי את קבוצת רד-בול כמנהל טכני למקום שני מפתיע.
בראיון ל"גלובס" מספר הורנר על החיים בפורמולה 1, על השינויים בענף ומדוע העונה הקרובה שתיפתח במארס תהייה סופר-מעניינת. "זו עומדת להיות עונה פנטסטית, כי השינויים שהעבירו יגרמו לכך שהיא תהייה תלוי הרבה יותר ביכולת האישית של הנהגים", הוא מספר. "מאחר שאין יותר עצירות תדלוק במהלך המרוץ, הדבר מצריך התארגנות חדשה מצד כולם. זה קו מחשבה חדש, תפיסת מרוץ ונהיגה חדשים. הרבה פחות אסטרטגיה, עד כמעט ביטולה המוחלט, הרבה יותר נהגים ויכולת אינדיווידואלית על המסלול. האוהדים ירוויחו מהסיפור הזה".
* איך חיים בתוך כל השינויים הרגולטוריים שהוכנסו?
"לצערנו זה המצב בשנים האחרונות. אין לנו שליטה על הנעשה מאחורי הקלעים, ומה שנשאר לנו זה להיערך לכל שינוי רגולטורי כזה או אחר. זה לא פשוט. חשוב להיות כמה שיותר טובים, עם רכב אמין ותחרותי. האיסור למלא דלק וצמצום העצירות בפיטס יגדילו משמעותית את התלות בנהג, ונקווה שלא יהיה מצב שמרוץ יוכרע לפי מספר עצירות ואסטרטגיה כזאת או אחרת. הפוטנציאל העונה עצום, לפחות לארבע קבוצות יש ליין חלומי - מרצדס, פרארי, מקלארן ורד-בול - וכולם מתחילים מאפס. ועדיין, אף אחד לא יכול להבטיח כי האליפות לא תוכרע מוקדם מהצפוי".
סופרמן קופץ למים
כשנכנסה רד-בול לפורמולה 1 ב-2005, החליט הבעלים של הקבוצה, דיטריך מטשיץ, להמר על הורנר, ובגיל 31 הפך אותו למנהל הטכני הצעיר בענף. רד-בול נכנסה במטרה להחדיר דם חדש, אנרגיות וסוג נוסף של חסות. עם ירידת קרנם של המפרסמים המסורתיים - מוצרי הטבק למיניהם, וכניסת מפרסמי ההייטק לסוגיהם, סברו ברד-בול כי יש להחזיר את הענף להיות צעיר, משוחרר וסקסי יותר. לכן טבעי כי מינויו של הורנר נתפס כך. בענף זוכרים לו את חגיגות הפודיום הראשון של הקבוצה במונקו 2006, אז בחר לקפוץ לבריכת שחייה כשלגופו רק גלימת סופרמן.
למרות שבסופו של דבר הכל מתנקז לאותם שני נהגים ושני רכבים של הקבוצה, הורנר מסביר כי ניהול קבוצת פורמולה הוא לוגיסטיקה מורכבת, כמעט בלתי אפשרית, שכוללת התרוצצות ב=19 מקומות שונים במהלך 9 חודשים על פני 5 יבשות. "אני אחראי על 560 עובדים. אנשים יקרים שרחוקים מהבית, מהמשפחה ומהחברים ומקריבים את כל כולם לקבוצה. זה סגנון חיים מאוד תובעני, קמים כל בוקר מוקדם מאוד למציאות מאוד אינטנסיבית, אך עם זאת מלאה בקסם. שורדים את זה בזכות האנרגיה העצומה שבאה מבפנים, מהריגוש".
* עם כל הכבוד לכדורגל, מדוע הפורמולה 1 נחשב לאחד מענפי הספורט הפופולאריים בעולם?
"כי אין דבר מקביל כזה בעולם. אנחנו ייחודיים. בין אם זה הרכבים, הטכנולוגיה, המנועים, המהירות, היכולת האישית. אי אפשר שלא להתחבר לכוח, לאדרנלין, לאנרגיה המטורפת, ולהעריץ את עבודת הצוות, השאיפה למושלמות ומצוינות. הכול יוצא מן הכלל, וכל כך שונה מהשגרה. ואנשים מטבעם נמשכים לזה. אין בכלל מה להשוות בין המציאות לבין מה שרואים בטלוויזיה. זה הרבה יותר עוצמתי ומרשים על המסלול, לפעמים קשה להאמין שאתה חי את זה 24 שעות. הרעש, האינטנסיביות, ההתמקדות במטרה, וכל השואו מסביב. זה מטורף".
למרות עונת מלפפונים פרועה, שכללה את החזרה של מיכאל שומאכר לסבב (למרצדס), את המעבר של פרננדו אלונסו לפרארי, או מקלארן שבנו צוות אדיר עם לואיס המילטון וג'נסון באטון - רד-בול שמרה על צוות הנהגים הקיים, סבסטיאן ווטל ומארק וובר, שהוביל אותה למקום השני בעונה שעברה כולל שישה ניצחונות (4 ווטל, 2 וובר). בקבוצה החליטו גם לוותר על המבחן הראשון בוולנסיה בתחילת השבוע הבא, בדיוק כפי שעשו גם בעונה שעברה. "נראה שהרכב שלנו טוב, אבל המדד האמיתי הוא המרוץ הראשון העונה".
על השאלה איך בתוך שוק ההעברות המטורף הזה מתכוון הורנר להשאיר אצלו את היהלום הגדול ביותר של הענף כיום, ווטל בן ה-22, הוא עונה: "בסופו של דבר נהג צריך רכב תחרותי, ואת זה בדיוק הוא קיבל מהקבוצה ויקבל גם העונה".
* ווטל (המועמד המוביל של ברני אקלסטון לזכייה באליפות) יזכה העונה בתואר?
"דברי איתי עוד 19 מרוצים".