גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותדפנה פפר

הרומן של אמא עם יצחק תשובה

אם ז'ניה מנאות אפקה תמחק את הפנסיה בהשקעה בגז, יהיה לה פחות כסף לתרופות

ד"ר דפנה פפר היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה

לפני שבוע כשאימי חזרה ממשחק ברידג' עם חברותיה החלה התעניינותה ביצחק תשובה וחיפושי הגז. מסתבר שבמשחק אצל ז'ניה שדה הגז תמר, קבוצת דלק, ישראמקו, היו נושאי שיחה לוהטים. לידיעתכם, מדובר במפגש נשים בגילאי 73 עד 84.

אמא שאלה אותי אם לדעתי כדאי לפרוע 50 אלף שקלים מחסכונותיה, ולהשקיע אותם בישראמקו או בדלק. בעוד אני נפעמת מעצם השאלה, המשיכה אמא ושאלה אם כדאי לשים 15 אלף שקלים, בזרח או במודיעין. היא שמעה שנוחי דנקנר נכנס שותף למודיעין כי הוא מקנא בתשובה ובמקום שבו דנקנר נכנס כדאי גם לה להיכנס. כאן כבר איבדתי את יכולת ההקשבה. הייתי בשוק. בעשר השנים החולפות אמא מעולם לא הזכירה את דנקנר או תשובה. גם לא גז או נפט.

עד היום אמא השקיעה במט"ח, פק"מ, פנסיה וגמל, קצת במניות טבע. חיפושי נפט וגז לא היו, מבחינתה, נושא לשיחה. לדבריה את'קה חברתה, מימי נעוריהן בוורשה השקיעה 5000 דולר בישראמקו. 5000 הדולר הניבו בשנתיים האחרונות: תיק מקורי של לואי ויטון, חופשה בלונדון, טבעת מחנות "שטרן" בדיוטי פרי, מגפיים של קנת קול, ועוד נשארו 8500 דולר בחשבון.

את'קה וכך הבנתי שבתה לפני מספר חודשים את דעתן של נחמה וליבייה שהשקיעו עשרת אלפים דולר בדלק חיפושי נפט ובזרח. מאז חוו שמחה ואייטם לשיחה. רק אמי נשארה בחוץ וחשה זנוחה ואומללה. הברידג' כבר לא ממש מעניין. במיוחד ששלומית, אלמנת קבלן ידוע ז"ל, השקיעה 20 אלף דולר ברציו ופתאום נהיו לה 47 אלף דולר. שלומית הסבירה לאמא שהיא לא תממש כי הרווח עוד יהיה שמן יותר ואמא החסירה פעימה

ז'ניה מאפקה

אמא וחברותיה, עם כל הכבוד לאמא שלי, ויש כבוד, מייצגות את תופעת העדר הרווחת בחודשים האחרונים במניות הגז והנפט. נשות הברידג' יודעות מי מחפש ואיפה, למי יש סיכוי למצוא ומתי ואצל מי הכסף יוכפל בזריזות. על סיכון הן לא באמת שמעו. הכל נראה להם סוג של השקעה בטוחה. לא הימור. ז'ניה אמרה שקראה כי יצחק תשובה אמר שישראל תהיה "מעצמת גז". מבחינתה תשובה הרבה יותר אמין מנתניהו. אין בכלל ספק. "תשובה איש צנוע שאינו מתגאה בכסף שלו" אמרה ניצה המבוגרת שבחבורה.

הסברתי לאמא שיש סיכונים. "זה לא קזינו" היא ענתה בנחרצות. אמרתי שעוד לא הפיקו בלון גז אחד. "יש בתמר גז יותר מהנפט בסעודיה" פסקה אמא. זרח רק נכנסה למבחני הפקה בים המלח וייתכן שהכמות בכלל לא מסחרית להפקה הסברתי. אמא ענתה "שדווקא בשבר הסורי אפריקאי שיסודו בים המלח ייתכן שנמצא מאגר עצום". הביטחון שלה היה טוטאלי ולא ניתן לערעור.

אפסו כוחותיי, כשלו נימוקיי. אי אפשר להזיז את אמא מדעתה שחייבים להשקיע בחיפושים. רגע לפני שנכנעתי הצלחתי לסחוט הבטחה 25 אלף שקל בלבד ולא שקל יותר. אמא הסכימה בחוסר התלהבות בולט.

אמא וקבוצת הברידג' שלה, והחברות האחרות "מרוטרי", הן דוגמא לתופעת עדר רחבת היקף במניות הגז והנפט. אם אמי תמחק את כל השקעתה, חייה לא ישתנו. אם גב' כהן מטבריה או אשקלון תמחק את השקעתה יהיה לה פחות עוף קפוא או תרופות במקרר.

בגלל הסיכון הגבוה מומלץ לחשוב פעמיים ושלוש לפני ששמים כסף בחיפושי הגז והנפט. מבחינת אימי תמיד הייתי טיפוס פסימי. אחת שלא מאמינה ליצחק תשובה.

ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה

עוד כתבות

בתי התושבים בגרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

טראמפ ישתלט ביטחונית על האי הגדול בעולם. ניצחון או התקפלות?

נשיא ארה"ב הודיע הלילה על הסכם חדש עם דנמרק וגרינלנד לאחר שדרש שליטה מוחלטת באי ● האם מדובר בהתקפלות, למה שליטה באי הגדול בעולם חשובה כל כך לטראמפ ומה ההשלכות הכלכליות? גלובס עושה סדר

אליף ארלאפ, מועמדת מפלגת השמאל די לינקה לראשות ברלין / צילום: Reuters

"בעיית אנטישמיות" ונגד ישראל: האם השמאל עומד להשתלט מחר על בירת גרמניה?

ברלין תלך מחר לקלפיות, כשמפלגת השמאל די לינקה מנהלת קרב צמוד מול מפלגת המרכז־ימין השמרנית על המקום הראשון ● הזינוק בתמיכה בשמאל מגיע על רקע משבר הדיור ויוקר המחיה, אך גם מלווה בביקורת חריפה על התבטאויות אנטישמיות ואנטי־ישראליות בשורות המפלגה ● ניצחון של די לינקה עשוי להביא לראשונה להקמת קואליציה בברלין בהובלתה

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Shutterstock

פרשת ההונאה בטורקיה היא בדיוק מה שארדואן חיכה לו

פרשת ההונאה הבינלאומית בטורקיה מספקת לנשיא הסחת דעת מושלמת מקריסת הבורסה המקומית, מהמבוכה האזורית מול החות'ים ומגל המעצרים החריג במדינה ● אף שישראלים מהווים רק כ-5% מהחשודים בפרשת הקריפטו, המשטר מיהר למתג אותה כ"רשת הונאה ישראלית" וחרץ את דינם של המעורבים מראש ● בטווח הקצר צפוי משטר ארדואן להפוך את העצורים לקרקס תקשורתי משפיל, ובהמשך עשוי למנף את מעצרם כדי לסחוט מישראל שחרור של בכירי חמאס

התוכנית: הגדלת היישוב פי שלושה. ג'דיידה־מכר / צילום: פאול אורלייב

הממשלה החליטה לבנות לראשונה עיר ערבית. ואז שר האוצר נזכר שצריך לייהד את הגליל

המדינה השקיעה עשור, דיונים מקצועיים ומיליארדי שקלים בהסכם גג ענק להרחבת ג'דיידה־מכר, יישוב עני ומוכה פשיעה ● עכשיו, פוליטיקאים בולמים את התוכנית בשם "ייהוד הגליל" ● אלא שביטול הבנייה לא יעלים את צורכי הדיור בחברה הערבית

חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי

להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות וישראל נשארת מאחור

בעוד שבעולם בונים בניין בשנתיים, בישראל משך הזמן כפול ● בשטח יש סטארט–אפים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות ויוזמות לתיעוש הבנייה, אבל בארץ הרגולציה והתקינה מכבידות, ובשוק טוענים שגם היזמים אינם ממהרים לאמץ שיטות חדשות

אי למכירה בניקרגואה

היזם שמציע איים למכירה. המחיר: החל מ-50 אלף דולר

מגן עדן בקריביים ועד מובלעת פראית באוקיינוס ההודי - היזם כריס קרולו מוכר לאנשים חלום: אי פרטי משלהם ● יש לו מאות כאלה בפורטפוליו, והוא מבקש עבורם מחירים שמתחילים ב-50 אלף דולר ("מקום מצוין להיפטר בו מגופה") ומגיעים ל-450 מיליון דולר ● "יוקרה היא חלק מהעניין, אבל גם אגו"

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

צילום: Shutterstock

הילדים משתוללים? אל תאשימו את הסוכר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש סיבות טובות להגביל את הסוכר אצל ילדים. היפראקטיביות היא לא אחת מהן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

תושב החוץ מכר, המשפחה מירושלים קנתה: בכמה נמכר בית פרטי בשדרות?

בשכונת נאות הנביאים בשדרות, נמכר בית בן 4 חדרים בשטח בנוי של 106 מ"ר עם חצר בשטח של 110 מ"ר, תמורת 1.5 מיליון שקל ● "שדרות הפכה לעיר מאוד מבוקשת, גם למגורים וגם על ידי משקיעים. יש הרבה עסקאות ומגיעים אליה אנשים מכל הארץ" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מגדל בראשית / צילום: נוי מאיה

סכסוך ענק במגדל היוקרה בתל אביב: תביעות הדדיות של מעל מיליארד שקל

אלקטרה בנייה ויזמי פרויקט "בראשית" בשכונת בבלי הגישו תביעות הדדיות לבוררות • חברת הביצוע אלקטרה תובעת כ-270 מיליון שקל בגין עיכובים בתשלומים והשלכות השריפה בבניין • מנגד, חברת "מגדלי בראשית דניאל" של משפחת כוזהינוף תובעת עד מיליארד שקל • פרויקט הדגל סובל משרשרת עיכובים, אכלוס שנדחה בשנתיים וסכסוכים משפטיים עם רוכשים - למרות שהדירות בו נמכרות במחירי שיא של עד 117 אלף שקל למ"ר

צילום מסך של אתר ההגרלות ''דירה בהנחה''

משרד השיכון סגר זמנית את אתר "דירה בהנחה"

האתר נסגר לצורך איתור חרדים שמצויים בסטאטוס של המתנה, לאור החלטת בג"ץ והנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיהן חרדים שלא שירתו בצה"ל אינם זכאים להשתתף בהגרלות ● לפי שעה, לא ברור מתי האתר ייפתח שוב

צבי ברק / איור: גיל ג'יבלי

מאקזיט ענק לעסקת השבוע: המיליארדר שמעטים בשוק ההון מכירים

הוא עשה את הונו מאקזיט מכשור רפואי ומאז שלח זרועות לתשתיות, אנרגיה וביטוח ● צבי ברק, מבעלי המניות המובילים בחברת ווישור, מחזיק יחד עם אשתו ענת גם בזכיינית כביש 6, בתחנות כוח ובאפליקציית החניה פנגו

המפלגה החדשה שעשויה להכריע את גורל הבחירות

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הנתון שיכריע את ההובלה הגושית, והלקח הכואב שהמפלגות הקטנות צריכות ללמוד

איך מנהלים מלחמה כלכלית: המדריך לעולם מפולג / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מנהלים מלחמה כלכלית: המדריך לעולם מפולג

מכסים, הגבלות, מחצבים ונקודות אסטרטגיות: המלחמה בין המעצמות מזמן לא מתנהלת רק בשדה הקרב ● הן הופכות את התלות הכלכלית לכלי נשק, ומגלות שגם הוא יכול להתהפך עליהן ● ד"ר אדוארד פישמן, שהיה שותף לעיצוב הסנקציות על רוסיה ואיראן בעבר, משרטט את העידן שאחרי הגלובליזציה

סירי המשופרת כבר פה. האם אפל עומדת בציפיות?

ענקית הטכנולוגיה משיקה את מערכת ההפעלה iOS 27, שהחידוש העיקרי בה נוגע ליכולות הבינה המלאכותית של סירי ● לצד זאת היא מציעה שדרוגי ביצועים, אך לא סוגרת את כל הפערים מול גוגל

תחנת כוח פחמית בארה''ב. היתרון האנרגטי של סין נובע מכורים גרעיניים ומפאנלים סולאריים / צילום: ap, J. David Ake

בתוך העולם הדיסטופי המזוהם של מרכזי הנתונים

חוות השרתים הענקיות שמשמשות את מודלי ה-AI צורכות יותר אנרגיה מערים שלמות ● בדרך הן פולטות גזי חממה בקצב מסחרר, שצפוי להכפיל את עצמו עד 2030 ● הפתרון: כורים גרעיניים שקמים לתחייה בזה אחר זה ● כך המרוץ להנעת הבינה המלאכותית מעצב את העולם

הפגנה נגד מפלגת הימין הקיצוני AfD, לאחר הניצחון בסקסוניה־אנהלט / צילום: Reuters, Christian Mang

7 מיליון מבקשי מקלט נהרו לאירופה והולידו מפץ פוליטי

בלב הפוליטיקה האירופאית עומדת שורה של נושאים חדשים, הכוללת הגירה, זהות לאומית ואקלים ● בזמן שבמפלגות הקיצון הפופוליסטיות מטיבים למנף את הנושאים הבוערים, וכך זכו בבחירות הכלליות בשבדיה השבוע ובבחירות למדינת המחוז בסקסוניה־אנהלט בגרמניה, מפלגות המרכז הותיקות נותרות מאחור ● והחשש הגדול: תנועת המטוטלת הפוליטית עשויה להפוך למהירה ולחדה הרבה יותר

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

המדינה שרכשה מישראל נשק במיליארדים ולוטשת עיניים לטכנולוגיה נוספת

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אתונה, יוון. המשקיעים מחפשים דירות קטנות יותר / צילום: Shutterstock

המחירים עולים, התשואות מתמתנות: האם התשואה בפורטוגל, ביוון ובקפריסין מצדיקה את הסיכון?

נתוני הלמ"ס והבנקים המרכזיים בפורטוגל, ביוון ובקפריסין חושפים תמונת מצב מורכבת של שווקים בחוסר איזון, בירוקרטיה מעכבת וסיכוני בועה פיננסית

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

ה-Ai ברח מהמעבדה של חברה ישראלית. מי אשם?

גוגל מצטרפת ל-OpenAI ואנתרופיק ומודה שמודל הבינה המלאכותית שלה יצא מסביבת הניסויים האטומה של אירגיולר ופעל על דעת עצמו ברשת ● למרות חלוקת האחריות על המחדל, הסטארט-אפ הישראלי נהנה מחשיפה פומבית של רשימת הלקוחות הגדולה ביותר שניתן לבקש ● התקריות מוכיחות כי בהיעדר סטנדרט ורגולציה מחייבת, ענקיות הטכנולוגיה קובעות בעצמן את התזמון והקריטריונים לדיווח על כשלים מסוכנים