גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סלומון הורשע בעקבות הודאתו בעבירת גניבה, במסגרת הסדר טיעון שחתם עם פרקליטות המדינה.

בשנת 1993 מונה סלומון למנהל העיזבון של א"ו ואפוטרופוס של בתו, החסויה נ"ו. העיזבון כלל נכסים שונים, לרבות סכומי כסף בשקלים ובמרקים גרמניים. על פי עובדות כתב האישום, בין השנים 1994 ל-1997 נטל סלומון מהכספים הללו, שבהם החזיק כנאמן, סכומים שונים שהצטברו עד ל-250 אלף שקל.

עוד נקבע כי סלומון נמנע מלמלא את חובותיו כלפי האפוטרופוס הכללי, ורק בעקבות הליך שניהל האפוטרופוס הכללי נגדו, התגלה מעשה הגניבה והוא החזיר את הכספים שגנב. לחובתו של סלומון גם הרשעות קודמות, לרבות הרשעה משנת 2007 בגין התחזות לעורך דין ושיבוש מהלכי משפט, לאחר שרישיון עריכת הדין שלו נשלל, ולמרות זאת ביקשה התביעה להסתפק בעונש של מאסר בעבודות שירות.

סנגורו של סלומון, עו"ד אריאל עטרי, טען כי אף שמבחינה פורמלית לא חלה התיישנות על העבירה, "מתקיים הרציונל העומד בבסיס ההתיישנות", מאחר שחלפו עד היום 17 שנה מאז בוצעה העבירה לראשונה.

"נטלתי לעצמי זמן כדי לשקול את העונש הראוי", כתבה דותן בהחלטתה, "ואגלה כי ההתלבטות היתה בשאלה מדוע לא יישלח הנאשם למאסר ממש, חרף עמדתה של התביעה בהסדר הטיעון".

לדברי השופטת, "הנסיבות המחמירות בתיק כה קשות, עד שסברתי כי העונש הראוי הוא מאסר בפועל, כשהשפעת השיקולים המקלים היא רק על אורך תקופת המאסר". בין הנסיבות המחמירות שמנה בית המשפט - העובדה שהנאשם היה עורך דין, ולכן הוא נתפס כמי שהדין הוא נר להתנהלותו; העובדה שהכספים שגנב היו כספיו של חוסה חסר ישע; העובדה שלא מדובר בעבירה חד-פעמית אלא בגניבה שנמשכה לאורך שלוש שנים; סכום הגניבה הגדול; העובדה שסלומון לא החזיר את הכספים ביוזמתו, אלא רק לאחר שדבר הגניבה התגלה.

נמצאו המסמכים המתאימים

במהלך החודשים האחרונים בחן בית המשפט, בסיוע הממונה על עבודות שירות, אם סלומון כשיר לבצע עבודות שירות.

בשלב מסוים הודיעה הפרקליטות כי אם יימצא כי הוא איננו כשיר לכך, היא תבקש להטיל עליו מאסר בפועל. ואולם סנגורו, עו"ד עטרי, טען כי מצבו הבריאותי צריך להביא להקלה בעונשו, ולא להחמרה. בסופו של דבר המציא סלומון את האישורים הרפואיים הנדרשים.

השופטת דותן כתבה כי "התרשמתי כי כאשר הנאשם חש שהוא עלול להישלח לכלא ממש, הוא מצא דרך להסדיר את האישורים הרפואיים המתאימים".