עוד חוזר הניגון. כנס הרצליה נפתח בקול תרועה רמה. הכותרות עסקו, כרגיל, בנושאים ה"חשובים" - ביטחון, כלכלה, חוסן לאומי. מה שלא קיבל ביטוי בתקשורת הוא פאנל אחד חשוב, שהראה יותר מכול מדוע משבר בריחת המוחות רחוק מפתרון.
על המועצה למחקר ולפיתוח, המולמו"פ, שמעתם? בסך-הכול מדובר בגוף ממשלתי שהקים דוד בן-גוריון בשחר ימי המדינה. הגוף הזה הוקם כדי לכוון את המחקר ואת הפיתוח בארץ בראייה רוחבית וכוללת, נטולת אינטרס של משרד כזה או אחר. בן-גוריון עמד על כך שיו"ר המועצה יהיה ראש הממשלה ושסגנו יהיה שר החינוך.
ב-2007 הוקמה המועצה מחדש, ונקבע בחוק כי היא תהיה בעלת מעמד עצמאי על-משרדי, כמו תאגיד. מה קרה בפועל? הכפיפו אותה למשרד המדע. מה זה אומר? לטענת יו"ר המועצה, פרופ' עודד אברמסקי, זה פגע במהות עצמאותה ובאי-תלותה של המועצה, והגביל את מעמדה הממלכתי, כמתבקש בחוק. איך זה בא לידי ביטוי? תקציב המועצה, בסך של כ-9 מיליון שקלים, כמעט שלא נוצל. לטענת חברים במולמו"פ רק מיליון שקלים מתוכו נוצלו בשנה האחרונה, בגלל ההתנהלות הזו.
העובדות, אגב, מדברות בעד עצמן: בין השנים 2000-1990 צמחה ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח בשיעור ריאלי ממוצע של 8.5% בשנה. בעשור החולף נחתך הקצב ל-2.5% בשנה בלבד. במצב כזה, פלא שהמוחות הטובים בורחים?
שר המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ לא מקבל את הטענות האלה. התפקידים שהמועצה מייחסת לעצמה הם תפקידי משרד המדע, אמר בתגובה להאשמות של פרופ' אברמסקי בכנס הרצליה. לכן, המועצה צריכה לכל הפחות להיות כפופה למשרדו, "או שיבטלו את משרד המדע". ועל זה נותר להגיד לשר: היזהר במשאלותיך.