שוקי העולם החלו לרדת בינואר וזאת למרות נתוני מאקרו נאים ודוחות כספיים טובים למדי במגזר העסקי. הרקע לירידות הוא החשש מפני הידוק מוניטרי בסין מצד אחד של הגלובוס, וחששות מפני קיצוצים פיסקליים במדינות המפותחות, מצידו השני.
אנו מציעים לחפש את הבעיות במדינות המפותחות, ולא בכלכלות המתפתחות, שמצבן טוב בהרבה.
סין הודיעה שקצב ההלוואות החדשות בינואר עמד על כ-234 מיליארד דולר, כך שלפחות כרגע אין שום הידוק מוניטרי משמעותי בסין. היעד הממשלתי של ממשלת סין הוא כטריליון דולר הלוואות חדשות ב-2010, ובאופן מסורתי, עיקר ההלוואות ניתן במחצית הראשונה של השנה.
קצב ההלוואות אפילו גבוה מעט מהיעד, ולכן נזעקו הרשויות לצנן מעט את ההתלהבות ולקרוא לבנקים להגביר את הבקרה. הממשל הסיני מתערב תמיד בצורה בוטה בכלכלה, ובמקרים רבים, כמו עכשיו, התערבותו מצליחה להבהיל את המשקיעים. מצד שני, הוא אינו מרבה לטעות והתערבותו יעילה מאד בגלל שליטתו הרבה בכלכלת סין.
על כן, לסיכום החלק הסיני ההידוק בסין לא יהיה מקור הבעיות בכלכלה הגלובלית השנה, אלא אם האינפלציה תרקיע לשחקים - אין כל סיבה שזה יקרה.
השווקים המתפתחים האם צפוי הידוק מוניטרי?
באשר לשאר השווקים המתפתחים הרי ששם הכלכלה פחות מחוממת מאשר בסין, ולכן בהודו וגם בברזיל ניתן לצפות לפחות הידוק מוניטארי מאשר בסין.
עם זאת, בהחלט ייתכן כי בהמשך השנה, אם ייווכחו לדעת כי הכלכלה יציבה, יצמצמו הממשלות בשווקים המתפתחים חלק מתכניות התמריצים הפיסקאליים - וזה הדבר הנכון לעשותו.
התערבות פיסקלית יוצרת עיוותים בכלכלה, מגדילה גירעון ונטל חוב וכאן המקום לקצץ, אם הדבר נדרש. לאחר שהכלכלה התייצבה פחות או יותר, והמשבר הפיננסי נמנע אין מקום להשתמש בכל הכלים העומדים לרשות הממשל, כי לבסוף לא יישארו לו כלים.
המדינות המפותחות צריכות לחשוש מפני הגרעונות שצברו, ואשר עלולים לערער את האמון ביכולתן להחזיר את חובן. הגירעון בארה"ב מתוכנן השנה לכ-10% מסך התוצר; ביפן יחס החוב לתוצר גבוה מפי שניים,ובגוש היורו יש מספר מדינות בהן נוצרה בהלה בקשר ליכולתן לגלגל חוב (יוון, פורטוגל, ספרד, אירלנד ועוד).
לכן בהחלט ניתן לצפות בהמשך השנה לצמצום פיסקלי מסויים במרבית המדינות המפותחות. זה אולי יפגע מעט בשווקים בטווח הקצר, אך זו מדיניות נכונה, בהינתן התייצבות כלכלית. רגיעה בחזית הפיסקלית תאפשר המשך מדיניות מוניטארית מקלה לטווח ארוך ותייצר התאוששות ברת קיימא ופחות מעוותת.
המסר שלנו נותר כשהיה חפשו את הבעיות בשווקים בהם המדינה ממונפת, הבנקים ממונפים ומשקי הבית ממונפים ומעוטי חסכונות. זה המצב במדינות מפותחות רבות. במדינות מתפתחות רבות, מאידך, ניתן למצוא חוב ציבורי נמוך, חוב נמוך למשקי בית וחסכונות גדולים. כמובן שגם שם ישנן בעיות, אבל פחות מבניות וארוכות טווח.
נסיים בדבריו של ג'ימי רוג'רס החביב: "בכל שנה אני שומע קריאות 'בועה, בועה' לגבי סין. לפעמים באמת ישנן עליות מחירים מופרזות, אבל עדיף שנתבונן במראה לפני שאנחנו מכריזים על בועה בסין. אם סין היא בועה - מהי ארה"ב?"
לסקירות ולניתוחים נוספים היכנסו לבלוג של מגדל שוקי הון:
http://money-talks.co.il