"
ועדת חודק שהוקמה על ידי הממונה על שוק ההון פעלה ופועלת לשיפור הכללים בהשקעה בשוק האג"ח הקונצרני. אלו המלצות שישנו ללא היכר את האופן בו מבוצעות ההשקעות בשוק המוסדי. אני מקווה שמסקנות הוועדה יוגשו בקרוב, ואפעל יחד עם שר האוצר לקבלן ולאמצן", כך אמר היום ח"כ
יצחק כהן, סגן שר האוצר, שנשא דברים בכנס הרצליה של
המרכז הבינתחומי, והתייחס לאחד הנושאים החשובים העומדים כיום על הפרק בשוק הפיננסי. בכך, הביע כהן תמיכה בפעולת הוועדה להסדרת שוק הנפקות ה
אג"ח הקונצרניות למול התנגדות עזה לוועדה מרשות ני"ע ובנק ישראל, ולקראת ייסודה של ועדת רגולטורים בהובלת האוצר לבחינת המלצות הוועדה.
כהן דיבר גם בנוגע לאירועי הימים האחרונים בפסגות: "בימים האחרונים נחשפנו למקרה חמור בו נתגלו ממצאים חמורים לכאורה, בפסגות. על אגף שוק ההון באוצר לתת על כך את הדעת על מנת למנוע מצב בו כספי הציבור ייפגעו מניגודי עניינים", אמר.
כהן התייחס בנוסף לנושא איחוד הרגולציות הפיננסיות והביע עמדה איתנה בעד הותרת אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון בתוך משרד האוצר. לדבריו, "אגף שוק ההון הוא אינטרגלי באגפי משרד האוצר. מבנה הפיקוח על שוק ההון הוכיח את עצמו, ובזמן המשבר הוכיח האגף את עצמאותו. יתרה מכך, מיקומו של האגף לאורך השנים באוצר, אפשרה לו להיות זרוע ביצועית ממדרגה ראשונה בטיפול בכשלים שהתגלו כגון הגירעון בקרנות הפנסיה, רפורמת בכר ועוד".
כהן הוסיף, כי האגף והממונה פועלים עצמאית ושום שיקול פוליטי לא ישנה את דעתו, והביא כדוגמה את ייקור תעריפי הביטוח לאופנועים, בו למרות לחץ פוליטי המפקח לא שינה את דעתו.
"אין קשר בין התחום הפוליטי לצעדי המפקח ולעצמאותו", אמר כהן. "אני סובר שאזרחי ישראל נהנים מפיקוח אקטיבי ויוזם. ביקשתי מהממונה הנכנס עודד שריג לכתוב תוכנית לאגף שתעסוק בהגדלת האגף ולשימור הידע וההון האנושי הקיימים בו".
גיורא עופר נגד האוצר
במושב הפיננסי-פנסיוני בכנס הרצליה השתתף גם גיורא עופר, מנכ"ל בנק דיסקונט, שתקף היום את האוצר במצבו הרדום של שוק הייעוץ הפנסיוני בבנקים.
"הבנקים ביצעו את חלקם ברפורמת בכר ולא קיבלו לאורך זמן את מה שהגיע להם, כשהאוצר טירפד במשך שנים את הקמת המסלקה והציבור נפגע מזה כשהמודל העסקי לא יאפשר לתחום הזה להתרומם", אמר עופר. "השקענו סכומים גדולים ביותר - עשרות רבות של מיליוני דולרים, בהקמת מערכות תשתית, בגיוס כוח אדם ובהכשרתו, על מנת לבנות את הרמה הנדרשת לייעוץ בחיסכון לטווח ארוך. אבל הפרקטיקה בשטח לא רק שלא תומכת אלא שמפריעה לקיום אותם כללים הטמונים בחקיקת בכר".
עופר ציין בדבריו, כי "הפוטנציאל הייעוצי לבנקים עומד על כ-420 מיליארד שקל. בנק דיסקונט מייעץ לכ-40% מהאנשים המיועצים בישראל, קרי כ-100 אלף איש, ולכ-30% מהכסף המיועץ, כלומר כ-20 מיליארד שקל"; כאשר מתוך עמדה מובילה זו בשוק הייעוץ הפנסיוני, הוא גילה כי "הציבור אינו יודע כלל שהוא אינו יודע לקבל החלטות נכונות, ובשעה בה המחיר של טעויות בקבלת החלטות הוא גבוה ביותר".
בכל אופן, לדברי עופר, "ללא מסלקה פנסיונית הייעוץ הפנסיוני לא יתרומם", כאשר בנוסף לצורך בהקמת מסלקה פנסיונית, עופר סימן שתי מטרות נוספות: "הבעיות האחרות טמונות בייסוד החוק וזה ההפצה. אנו עומדים מול סוכני ביטוח ופעולות השיווק שלהם הן בטוח לא אובייקטיביות, מה גם שהם מקבלים עמלות גבוהות פי 3 מעמלת ההפצה שלנו. בעיה אחרת היא שאסור לבנקים לייעץ מחוץ לסניפי הבנק, וזה יוצר הפסד ללקוחות שמפסידים את הייעוץ האובייקטיבי".
עופר התייחס גם הוא לסוגיית מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל ואמר כי "רגולציה זה מקצוע וגם ברגולציה יש משמעות מאוד כבדה למסורת. הפערים כיום בין הרגולציה גדולים ביותר, כשאנו נמצאים בעולם דינמי מאוד. לא יתכנו פערי רגולציה ובעיקר לא פערים בניהול סיכונים. ובנוסף, לרגולטור יש חשיבות בקידום אתיקה עסקית שמרנית. לכן, מבחינתי הפיקוח על ניהול כספי הציבור לטווח קצר או ארוך צריך להיות תחת רגולטור אחד ולא משנה מי, וכספי פירמות וחברות צריכות להיות תחת רגולטור שני".
מאיר אוזן, יו"ר ומייסד סוכנות ניהול ההסדרים שקל, תקף בכנס את התנהלות הגופים הפנסיונים בישראל ואמר כי "יש בעיה שחברת ניהול של קרן פנסיה לא חולקת כלל בסיכון שחל על העמיתים. כל הסיכון נופל על העמית, ובקרן עסוקים בשיווק. עד אשר הקרנות לא יחלקו את הסיכון עם העמיתים יחד יהיו עוד כשלים. אני מקווה שהרפורמה הבאה תיצור את הלינקג' בין האחריות לבין הניהול".
אוזן התייחס בנוסף לבעיה הקיימת בשוק המקומי, כשרבים מפסיקים לעבוד בגיל צעיר יחסית והרבה לפני הפנסיה. "הרגולציה צריכה לתת לזה פיתרון ולאפשר לחסוך הרבה בשנים הטובות של הקריירה שלהם, כך יהיה להם יותר חיסכון", אמר.
גיל יניב, משנה למנכ"ל מגדל, התייחס לאיום הקיים בהטחת תוחלת חיים בעולם של התארכות תוחלת החיים. "אני חושב שההתייחסות לנושא הבטחת תוחלת החיים בשוק החיסכון לטווח ארוך המקומי תשתנה דרמטית, ובקרוב". בכך התכוון כי לדעתו חברות הביטוח יפסיקו להבטיח מקדמים ויגבירו את האי-ודאות של החוסך המקומי. הוא התייחס גם למודל הצ'יליאני וציין כי לצד הורדת הסיכון של החוסכים המבוגרים, הם ישלמו מחיר בדמות תשואה נמוכה יותר.