"אני אולי לא אהיה פה במשבר הבא, אבל נשמתי תבוא לרדוף אתכם אם לא תעבירו את ההצעה", אמר אמש
פול וולקר, יועצו הכלכלי של נשיא ארה"ב
ברק אובמה ולשעבר נגיד הבנק המרכזי במדינה, בשימוע בוועדת הבנקאות של הסנאט.
"אני רוצה להוציא מהמערכת תמיכה של משלמי מסים בפעילות ספקולטיבית", המשיך וולקר. "אינני רוצה שכספי המסים שלי יממנו מסחר של מישהו לטובת עצמו. פעילות פיננסית מסוכנת היא כמו פורנוגרפיה - אתה מזהה אותה כשאתה רואה אותה".
הנה עיקרי הדברים הנוקבים שאמר אתמול וולקר בוועדת הבנקאות של הסנאט:
1. הגבלת הבנקים מלעסוק בפעילות נוסטרו
"ההצעה של הנשיא אובמה, אם תיחקק, תגביל ארגונים בנקאיים מסחריים מלעסוק בפעולות נוסטרו ובפעילויות אחרות, ספקולטיביות יותר. ההגבלות המוצעות צריכות להיות חלק ממאמץ רחב לרפורמות מבניות. ההצעה מיועדת במיוחד לטפל בבעיה של בנקים 'גדולים מכדי ליפול' ובסיכון המוסרי הנלווה שעולה מאוד בעקבות חילוצי החירום של מוסדות פיננסיים, בנקים ואחרים, בעיצומם של משברים".
2. רשת ביטחון, לא סבסוד
"היה ונשאר עניין ציבורי חזק באספקת 'רשת ביטחון' - בייחוד ביטוח פיקדונות ואספקת נזילות לשעת חירום - לבנקים מסחריים שמספקים שירותים חיוניים. אבל אין הצדקה דומה לכך שכספי ציבור יתמכו בפעילויות נוסטרו ספקולטיביות במהותן. קרנות גידור, ופעילות מסחר שאינן קשורות לצרכי הלקוחות וליחסיהם עם הבנקים - צריכות לעמוד בעצמן על הרגליים.
הפעילות הבלתי חיונית הזו בשוקי ההון הפכה לחלק בשטח המחיה הטבעי של בנקי ההשקעות. כמה פירמות בולטות כאלה, שכל אחת מהן עסקה בצורה מסיבית במסחר ובפעילות נוסטרו אחרת, קרסו או הוכרחו להיכנס למיזוגים שנתמכו על ידי כספי ציבור בלחץ המשבר.
היה צורך גם לספק סיוע ציבורי של הפדרל ריזרב, של החברה הפדרלית לביטוח פיקדונות או של משרד האוצר לבנקי ההשקעות הגדולים הנותרים (גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, המערכת), ששניהם קיבלו רישיון בנקאי כדי לקבל את הסיוע.
חברת הביטוח הגדולה בעולם, שנלכדה עם תיק אדיר של חוזי המרה לחדלות פירעון (CDS) שהיו רחוקים מעסקיה הבסיסיים, ניצלה רק הודות להזרמתם של עשרות מיליארדי דולר של כספי ציבור".
3. תוקם רשות לפיקוח
"אנחנו צריכים רשות ושיטות למזעור ההשלכות של קריסות כאלה, שמאיימות על המארג הבסיסי של שוקי ההון. קו ההגנה הראשון חייב להיות רשות שתפקח על מאפיינים מסוימים של מוסדות פיננסיים לא בנקאיים שחשובים מבחינה מערכתית. הצורך החיוני הוא להישמר מפני מינוף מוגזם ולעמוד על הצורך בהלימות הון ונזילות נאותות".
4. המתת חסד ולא חילוץ
"חשוב במידה מכרעת שהמוסדות הללו, על מנהליהם ונושיהם, לא יניחו שחילוץ ציבורי יגיע בזמני לחץ. כדי שההבנה הזו תהיה אמינה יש צורך ברור ב'רשות פתרונות' (resolution authority) חדשה. סוכנות זו תקבל סמכות להתערב ולהשתלט על מוסד פיננסי גדול לפני קריסה. המנדט של הסוכנות יהיה לארגן כינוס נכסים מסודר או מיזוג לאותו מוסד. במילים אחרות, המתת חסד ולא חילוץ.
מלבד המספר המצומצם מאוד של מוסדות לא בנקאיים "משמעותיים מבחינה מערכתית" אלו, קיימים אלפי קרנות גידור, חברות פרייבט אקוויטי ומוסדות פרטיים אחרים שמתמודדים בצורה פעילה בשוקי ההון. הם היו וצריכים להישאר חופשיים לסחור, לחדש - ולהיכשל ולקרוס. ההנהלות, בעלי המניות או השותפים צריכים לקחת בסיכון, כלומר להיות מסוגלים להרוויח היטב או ליפול לגמרי, כפי שראוי במערכת של יוזמה חופשית.
5. דרוש קונצנזוס
קונצנזוס בינלאומי חזק סביב הגישה המוצעת יהיה ללא ספק ראוי, בייחוד באותן מדינות מעטות שמהן פועלים בנקים רב-לאומיים גדולים וקיימים בהן שוקי הון פעילים. עדיין לא ברור אם יתגבש הקונצנזוס הנחוץ הזה, אך אם לשפוט על פי מה שאנחנו יודעים וקוראים על הגישות של כמה פקידים ופרשנים אחראים, אני מאמין שיש מקום לצפות להצלחה כזו כאשר הגישה תובן במלואה.
ההגדרה התפקודית של קרנות גידור ואקוויטי פרטי שבנקים מסחריים לא יוכלו להחזיק או לממן, אינה קשה. היא צריכה להיות רחבה מספיק כדי להקיף את המאמצים שבוודאי יבואו לעקוף את כוונת החוק.
6. רגולציה תקיפה
"כל בנקאי שאני משוחח איתו יודע היטב מה פירוש "מסחר נוסטרו". יש מספר מצומצם של מוסדות שמפיקים הכנסות משמעותיות ממסחר נוסטרו בשוקי ההון. הפעילות הזו כרוכה בכניסה לפוזיציות זמניות. בתהליך הזה יש פיתויים לספקולציות של סוחרים אגרסיביים שמתוגמלים היטב.
"עם חקיקה רגולטורית תקיפה, המפקחים בבנקים יהיו מסוגלים להעריך את טבען של פעילויות המסחר הללו ולרסן הפרזות. ניתוח של נפח מסחר יחסית להוראות של הלקוחות, ושל תנודתיות יחסית של רווחים והפסדים, יסייע מאד לשיפוט נכון כזה. לדוגמה, רווחים או הפסדים מוגדלים במיוחד ב"ספר המסחר" צריכים לעורר את תשומת ליבו של המפקח הפנימי. אם הם יימשכו לאורך זמן, התוצאה תהיה לא רק הרמת גבה אלא גם העלאת דרישות ההון בצורה משמעותית.
"אני רוצה לציין את ניגוד העניינים החזק שטבוע בהשתתפות מוסדות בנקאות מסחרית במסחר נוסטרו או בפעילות השקעות פרטית. כאשר הבנק עצמו הוא 'לקוח', כלומר סוחר עבור חשבונו שלו, הוא ימצא את עצמו באופן כמעט בלתי נמנע פועל בניגוד עניינים בינו ובין לקוחותיו.
"בהיבט הרחב יותר, מסחר נוסטרו לא צריך להיות מסוגל להפיק רווחים מהעסקאות של לקוחות המוסד.
"אינני כה נאיבי לחשוב שכל ניגודי העניינים יכולים או צריכים להיעלם מהבנקאות או מעסקים אחרים. אבל אני גם לא מספיק נאיבי לחשוב שאותן 'חומות סיניות', כפי שהן מכונות, יכולות להישאר חסומות בפני כל הלחצים למיקסום רווחים ותגמולים אישיים.
לספק את הבסיס
"לסיכום, אולי כדאי להזכיר לכם את המגוון הרחב של השירותים הרווחיים בכוח שהבנקים המסחריים יכולים לספק:
- שירותים בסיסיים ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית, החל בשימוש בכספומטים וכלה בניהול מתוחכם של מאזני חשבונות.
- מסגרות פיקדון בטוחות ונזילות.
- אשראי ליחידים, לממשלות ולעסקים גדולים כקטנים, כולל ערבויות לאשראי ומתן משכנתאות ואיגוח שלהן או של אשראים אחרים, בתנאים נאותים.
- חיתום אג"ח קונצרטיות וממשלתיות, עם עשיית השוק הנלווית.
- ניהול חשבונות ברוקרים ליחידים ולעסקים, כולל "ברוקראז' ראשוני" לקרנות גידור ואקוויטי עצמאיות.
- ניהול השקעות ושירותי ייעוץ, כולל שירותי "קרנות של קרנות" שמספקות ללקוחות גישה לקרנות גידור ואקוויטי עצמאיות.
- ניהול בנאמנות ותכנון וביצוע של צווי ירושה.
- משמורת ושמירה על ניירות ערך וחפצים רבי ערך.
טוב לתחרות
"זו בהחלט רשימה ארוכה, יותר ממספיקה. אני מבקש מכם לספק את הבסיס לבנקים מסחריים חזקים, תחרותיים - ורווחיים - שיכולים לעמוד על רגליהם בשוק הביתי והבינלאומי, בזמנים טובים ורעים.
"מה שאנחנו יכולים לעשות, וצריכים לעשות, הוא להכיר בכך שריסון האינטרס העצמי של הבנקים המסחריים הוא לטובת האינטרס של תחרות הוגנת ופתוחה, וכן לטובת הגנה על שירותים פיננסיים חיוניים. אם נגדיר כראוי את עסקיהם של הבנקים המסחריים, ונספק רשות פתרונות משלימה לטיפול במצבי טרום קריסה של מוסדות גדולים בשוקי ההון, נוכל ללכת כברת דרך ארוכה לקראת קידום השילוב של תחרות, חדשנות והיציבות הבסיסית שאנחנו מחפשים".