בלשכת עורכי הדין שוררת עכשיו מבוכה. הלשכה מכנסת בקרוב רב-שיח לרגל חילופי היועצים המשפטיים. משתתפים: נשיאת העליון דורית ביניש ועוד גלריה של השמנה והסלתה של הממסד המשפטי: מאיר שמגר, אהרן ברק, יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין, יוסף חריש ומיכאל בן-יאיר. מנחה: אילנה דיין.
עורכי דין רבים חושבים כי הנחיתה של דיין באירוע אינה ראויה. התנועה למען חופש המידע אף שגרה בעניין זה מכתב אל ביניש, שתימנע מהשתתפות באירוע. אליי הגיעו מיילים רבים באותה רוח.
הבעיה נובעת מכך שדיין חויבה לאחרונה בבית המשפט המחוזי באחד החטאים הגדולים ביותר של העיתונות, אם לא הגדול שבהם: הוצאת דיבה תוך - בין השאר - "בישול" ראיות.
השאלה ששואלים עורכי דין ואזרחים רבים היא: האם ראוי שעיתונאית כזו תנחה כנס כזה, עוד בנוכחות הנשיאה ביניש והבכירים שבשופטים? האם לשכת עורכי הדין לא יכולה למצוא עיתונאי בכיר ומוכשר שכתם הדיבה לא דבק בו?
הקמפיין נגד השופט
בעיה נוספת: לאחר מתן פסק הדין ניהלה דיין, בעצמה ובאמצעות עובדיה ומקורביה, קמפיין אצל עיתונאים ועורכים, שמטרתו היתה דיסקרדיטציה לשופט נעם סולברג ולפסק דינו. לחציה של דיין ואנשיה הניבו כתבות שנשענו על שני מוקדים. האחד - פסק הדין פוגע בחופש העיתונות (האמת, כמובן, הפוכה); השני - השופט סולברג מתגורר עם משפחתו בהתנחלות, כלומר הוא ימני, כלומר הוא לא אוהב את העיתונות, כלומר שיקוליו לא היו ענייניים אלא פוליטיים. וזאת למרות שסולברג הוציא מתחת ידו פסק דין חשוב, חכם ומנומק לפרטי פרטים.
השאלה המתבקשת: כאשר עורכי הדין בוחרים דווקא בדיין לאירוע בעל חשיבות משפטית כה גדולה, כאשר ביניש וחבריה השופטים מוכנים להיות מונחים על-ידי מי שהוציאה דיבה ופגעה ביושרה של בית המשפט - איזה מסר זה מעביר לציבור?
השפעה על שופטי הערעור
מעבר למסר יש גם פן משפטי מעשי חשוב ביותר. דיין הודיעה כי היא תגיש ערעור לעליון. הערעור יגיע לידה של הנשיאה. גם אם נניח כי ביניש לא תכלול את עצמה בהרכב השופטים בערעור, כפי שצפוי שתעשה - עדיין היא זו שקובעת מי כן יהיה בהרכב ומי יעמוד בראשו. אלה מינויים שיכולה להיות להם חשיבות רבה בניהול הערעור ותוצאותיו. תישכח יד ימיני אם אעז לחשוב כי ביניש עלולה להטות דין ביודעין מסיבה כלשהי.
אבל כאשר היא משתתפת באירוע בעל אופי משפטי יחד עם דיין, כאשר בכירי השופטים מתדיינים תחת הנחייתה, או-אז נוצרת בעיה של לפחות מראית-עין, אם לא ניגוד אינטרסים הקשור להשפעה האפשרית (הלא מודעת, כמובן) על שופטי הערעור. במיוחד כאשר בקרב רבים בציבור יש כבר מזמן תחושה שדיין "עובדת" בצורות שונות על ביניש והשופטים לקראת הערעור - ושהם נענים לה.