"בגלל הייחודיות והמורכבות של הפרויקט, היינו צריכים להמציא פתרונות מחוץ לענף הבנייה. התוודענו לתעשיות שאינן שייכות לבנייה, אבל ניתן לרתום אותן לטובת הענף שלנו, וזה דבר שלא היינו מודעים לו בכלל". כך מתאר יגאל גוברין, שותף בחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין, את אחת התובנות מפרויקט הקמת מוזיאון העיצוב בחולון שנחנך בשבוע שעבר, בו ניהלה החברה את הפיקוח ההנדסי.
"ישנם בבניין אלמנטים מיוחדים של הצללה", מוסיף גוברין, "לצורך אלה מצאנו מפעל שעובד בעיקר עבור תעשיות ביטחוניות והשתמשנו במוצר שלו. פתרונות לאלמנטים מיוחדים נוספים, שיש הרבה מהם בבניין, מצאנו לבסוף גם בתחום תפאורת התיאטרונים. פנינו לתחומים שהם זרים לגמרי לענף ומצאנו בהם תשובות לדילמות שלנו".
וקסמן גוברין עוסקת בניהול פרויקטים בתחום ההנדסה האזרחית. מוזיאון העיצוב בחולון הוקם ביוזמת עיריית חולון בהשקעה של 64.5 מיליון שקל והפך לבניין הציבור הראשון שעיצב המעצב הבינלאומי הנודע, רון ארד. צורתו הבלתי שגרתית של הבניין, שקשה מעין אונייה הפוכה שמונחת על אונייה שנייה, יצרה מורכבות תכנונית של הבניין בן ה-3,500 מ"ר. "אי אפשר להגדיר את הבניין בשום פרמטר", אומר גוברין, "גם רון ארד לא מגדיר אותו. אנחנו מגדירים אותו כמגה תכשיט, אבל אי אפשר לקטלג אותו לא מבחינת סגנון ולא מבחינת תקופה".
גלובס: באילו מובנים זה שונה מפרויקטים אחרים שלכם?
"זהו הפרויקט הכי מורכב שניהלנו. בהגדרתו הוא לא מבנה ציבור רגיל, אלא מבנה בעל מאפיינים ייחודיים. הייחוד הראשון שלו הוא במורכבות התכנונית ובעובדה שהוא היה מסובך מאוד מבחינה אדריכלית ומבחינה גיאומטרית. משרדו של רון ארד נמצא בלונדון ואילו היועצים הישראלים עבדו מהארץ. לכן היה הכרח בדיאלוג גיאוגרפי בין ישראל ולונדון. בגלל הגיאומטריה המורכבת של הבניין אי אפשר היה לתכנן אותו אלא רק בתכנון תלת-מימד. ייחוד נוסף שאפיין את הפרויקט הוא המורכבות הטכנולוגית שלו. היו פרטי בניין שהיינו צריכים להמציא וזה תהליך ארוך מאוד של ניסוי וטעייה, עד שלבסוף הגענו לחומרים הנכונים. את המבנה כולו מקיפות רצועות מרחביות של פלדת קורטן, שהן מרחפות באוויר ושוקלות כ-250 טון ביחד. בכך נוצרה מורכבות טכנולוגית של חיבור כל הרצועות האלה למערכת אחת שלמה ואל בטון הבניין באופן שטרם נעשה בעולם ובוודאי שלא בארץ. מורכבות טכנולוגית נוספת היתה בשימוש במערכות פיגמנטים מיוחדות כגוון סופי של הרצועות המרחביות. הרצועות הן כאילו צבועות, אבל זה למעשה לא צבע, אלא מערכת פיגמנט שהצוות האיטלקי בפרויקט עיצב אותו לאחר ניסיונות ממושכים שנערכו עד שהם הגיעו לחומר ולשיטה המתאימים".
"הציבור מוכן לעיצוב כל כך לא שגרתי שכזה?
"ישראל מוכנה לעיצוב כזה. בשנים האחרונות רואים יותר ויותר פרויקטים מיוחדים שמאחוריהם עומדים יזמים, פרטיים או מהמגזר הציבורי, שמבינים את ערכו של הייחוד של הבניין ומוכנים להשקיע בזה. מאחורי הבניין לא עומד רק שיקול כלכלי, אלא גם שיקול ערכי-תרבותי עם מחשבה ל-30 שנה קדימה. אני לא חושב שעוד 30 שנה הבניין ייראה מיושן".
אתם מוכנים לאתגרים נוספים עם רון ארד?
"אנחנו מתכוונים עכשיו להתחיל עם רון ארד פרויקט נוסף - אולם קונצרטים באילת. יותר משהפרויקט בחולון עשה לנו תיאבון, הוא עשה לרון ארד תיאבון, כי הוא מצא בנו פרטנרים טובים. צריך מידה מאוד גדולה לא רק של כימיה, אלא גם דיבור טוב והבנה טובה למחשבות שלו. אצלו היתה תחושה שבצד שלנו מבינים מה הוא רוצה וזה הביא אותו לרצות להמשיך לתכנן פרויקטים בארץ ולהמשיך לרצות לעבוד איתנו".
