מיזם הרכב החשמלי השאפתני של שי אגסי והחברה לישראל, בטר פלייס, סימן אתמול (א') עוד וי גדול - הקמת מרכז הדגמה. החברה קיימה מסיבת עיתונאים עתירת משתתפים, עם נציגות של כל העיתונים ורשתות הטלוויזיה המובילות בארץ, בארה"ב, בארצות רבות באירופה וביפן. הרציונל הוא שהבשורה תגיע לכמה שיותר לקוחות פוטנציאליים, בעתיד הקרוב (ישראל) ובעתיד הרחוק יותר (שאר העולם).
המרכז הוקם בפי גלילות, מיקום שנועד להיות סמלי - במקום שבו היו חביות נפט ייסע כעת רכב שממונע בחשמל, לכאורה סיפור יותר נקי. כן, כל ההצגה מתוכננת לפרטי פרטים, גם ברמה הסמלית. מזכיר מאוד את השואו שנתן אל גור במסע הפרסום שלו עם סרטו "אמת מטרידה".
השקת המרכז של בטר פלייס היתה בהחלט מפגן עוצמה, בניצוחו של המגה-פרפורמר, שי אגסי. היתה שורה של אנשים מרשימים באירוע, ובהם היו"ר עידן עופר והמנכ"ל משה קפלינסקי. אבל, למרות זאת, ולמרות שסמנכ"לית השיווק של החברה היא דפנה אגסי, אחות של, הרי שאשף השיווק הבלתי מעורער ששוב נתן שואו ענק, היה אגסי האח.
הרבה ביטויים מפעימים הוא זרק אתמול לחלל האוויר, כמו "לגעת בעתיד", "להוביל מהפכה", ובלי להתבלבל - "לפתור את אחת מארבע הבעיות המרכזיות שמעיבות על האנושות". את המסרים שהעביר אתמול בעמידה מול קהל עיתונאים, הוא מעביר במצגת מולטימדיה מהוקצעת למשעי בבימויו המבריק של רון אסולין. הקהל שייחשף למצגת במרכז המבקרים יהיה עמך ישראל. השואו של אגסי יעבוד חזק. אין ספק. הוא פונה אל הרגש, אל הבטן הרכה. כנהוג בעולם הפרסום.
המצגת נועדה לגרום לצופה להרגיש, שאם הוא נותן יד למיזם הרכב החשמלי בהצטרפו כלקוח, הוא הופך להיות חלק ממהפכה אדירה שתשפר את העולם. ומי מאיתנו לא היה רוצה להנהיג מהפכות בלי להזיע?
סוללות ענק
והאמת, שגם כשמנקים את כל הרעש, מדובר בפרויקט מבטיח. אמנם, בפנל קלינטק שכינס "גלובס" באוגוסט 2007 אמר אגסי כי בכוונתו לייצר מכונית חשמלית מבוססת אנרגיה סולארית, תרחיש שלו היה מתמשש היה פה באמת סיפור של קלינטק.
אבל הוא זנח את התוכנית שלו כעבור שבוע וחצי, ואף התכחש לה, כשהחברה לישראל הצטרפה אליו כמשקיעה. במילים אחרות, הרכב החשמלי מבוסס על חשמל פחמי מזהם, ושלום על ישראל על הדלק הסולארי הנקי.
אבל עדיין, מדובר בחלופה טובה לאין שיעור מההישענות על נפט, ולא רק במונחים ביטחוניים של החלשת מדינות הטרור, אלא גם במונחים של מניעת זיהום אוויר וחימום כדור הארץ. לאגסי יש הרבה תשובות על שאלות סביבתיות.
לדבריו, בין היתר, המכוניות ישמשו למעשה כסוללות ענק ויאפשרו לרשת לפתור בעיה עתיקת יומין של קושי באיחסון חשמל לעת מחסור. המכוניות הנטענות יוכלו להזרים לרשת חשמל בעת הפיקים (שיאי הצריכה), ולמנוע מצב של נפילות מתח. הטעינה תוכל להיעשות במידה רבה בשעות החלשות של הצריכה, בשעות הערב, וכך לא תעמיס על הרשת. מצב כזה ימנע או לפחות יעכב הקמת תחנות כוח חדשות, וכל אורך נשימה ייתן אפשרות להתארגן על תחנות ממקורות מתחדשים.
עולם הרכב העתידי יישען על חלופות שונות של דלק נקי, החל מביודלקים, עבור ברכב החשמלי וכלה ברכב סולארי, אבל סביר שהרכב החשמלי יתפוס את הנתח הגדול בעוגה. כי אגסי מתלבש על הנושא הזה ראשון במירוץ, וכי לוגיסטית נראה שמדובר בנושא די פשוט. הכל כמובן יחסית.
הנתונים שאגסי וקפלינסקי שיחרו אתמול לאוויר היו מסחררים, על כמות החברות שכבר הביעו התעניינות לגבי ציי הרכב שלהן, על ההתעניינות של חברות רכב בעולם. ההבטחות נעימות לאוזן, אבל מבחן ההוכחה עוד חל בכבדות על כתפי בטר פלייס והחברה לישראל. לתת שואו מבריק זה סיפור אחד. להצליח להריץ מגה-פרויקט כל כך שאפתני בהצלחה, זה כבר סיפור לגמרי אחר. נחכה ונראה, 2011 לא רחוקה.