רשתות המזון הפרטיות ממשיכות להילחם נגד ההסכם הקיבוצי בענף, גם לאחר ששר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, חתם על צו ההרחבה שאמור להעניק להסכם מעמד של חוק המחייב את הענף כולו.
במכתב ששלחו אתמול (א') לבן-אליעזר מספר רשתות פרטיות, המיוצגות על-ידי עו"ד אשר חלד ועו"ד אלינור אהרונסון, מתבקש השר שלא לפרסם את צו ההרחבה, בטענה כי יש לבטלו מחמת "אי-חוקיות חמורה".
המכתב נוקט בלשון הפחדה של ממש, ומזהיר מפני "קריסת עסקים, חיסול הענף ואובדן פרנסה המוני, בפרט של עובדים ותיקים בפריפריה".
הרשתות המיוצגות במכתב הן יינות ביתן, כמעט חינם, מחסני להב, ויקטורי, סופר דוש, פרשמרקט וח.כהן סוכנות מזון. גם הרשתות טיב טעם, רמי לוי ו-am:pm הביעו לאחרונה התנגדות להסכם הקיבוצי.
כפי שנחשף ב"גלובס", רשתות המזון הגדולות שופרסל ורבוע כחול רקחו את ההסכם הקיבוצי בענף יחד עם ההסתדרות, כדי לכפות גם על רשתות המזון הקטנות הסכמים קיבוציים החלים על הרשתות הגדולות. שופרסל ורבוע כחול הניחו כי רשתות קטנות כמו זו של רמי לוי יכולות להציע מבצעים אטרקטיביים כמו "עוף בשקל" רק משום שהן מעסיקות את עובדיהן בתנאים נחותים יחסית.
כיצד ניתן לכפות הסכם קיבוצי בין שתי רשתות על הענף כולו? בשל העובדה שרבוע כחול ושופרסל מעסיקות את מרבית העובדים בענף, הסכימו במשרד התמ"ת כי ניתן להכיל את ההסכם גם על יתר הרשתות.
ההסכם הקיבוצי מעניק לעובדים בענף תוספות שכר צנועות על-פי ותק, הסדר פנסיה מיטיב, תוספת של ימי מחלה, קרן השתלמות ומשכורת 13. על-פי תחשיב שערכו הרשתות הקטנות, עלות התוספות השונות לעובד בעל ותק של 6 שנים מהווה גידול של 32% בעלות העסקתו.
הרשתות הפרטיות דורשות כעת משר התמ"ת לבחון שוב את ההסכם לפני שיפורסם צו ההרחבה, לערוך להן שימוע נוסף על זה שהתקיים בעבר, ולבחון גם את מועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה.