אל תתפלאו אם בעונה הבאה של "האח הגדול" תצוץ עוד קומה על גג הבית שבנווה אילן. אולי גם תוספת מעלית. אחרי הכל, מלבד "האח הגדול", צמד המילים אולי הכי שגור היום בשיחות הישראלים הוא "
תמ"א 38" - אותה תוכנית מתאר ארצית שמעניקה לדיירים עוד קומה על הגג, חדר נוסף בצד הבניין ותוספת מעלית.
באפריל הקרוב יצוינו חמש שנים לאישורה בממשלה של תוכנית המתאר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. אחרי חמש שנות קיפאון, קשה להתעלם מהפופולריות של תמ"א 38. נכון שבינתיים זה בעיקר נושא טוב לשיחות סלון, אולם המדינה פועלת במרץ ומשחררת הצהרות על הפחתת עלויות והגדלת תמריצים, כדי להפוך את התוכנית למשהו אמיתי ומעשי הרבה מעבר לאסיפות דיירים רועשות.
ובעוד הממשלה חושבת בעיקר על כסת"ח לקראת רעידת האדמה הבאה, הציבור הרחב מזהה בתוכנית פוטנציאל הכלכלי כאן ועכשיו. זה לקח זמן, אבל היום כל תושב תל אביב או רמת גן יודע בדיוק כמה שוות הזכויות הנוספות על הגג או בחדר הנוסף.
אבל לא פחות חשוב: זה לקח זמן, כי צמד המילים "תמ"א 38" החליף חלום נדל"ני ישן וגדול בהרבה - "פינוי בינוי". קו פרשת המים עובר בימים אלו באינספור פרויקטים ישנים בכל רחבי הארץ. דיירי הבניינים מפנימים ש"גדול עליהם" להרים פרויקט שאפתני של "פינוי בינוי" - שבמהלכו הם עוזבים את השיכון הישן כדי לחזור למגדל חדש ומפואר - והם משנים תוכניות ועוברים לאח החורג, הצנוע והישים בהרבה - תמ"א 38.
וזו יכולה להיות בכייה לדורות. עו"ד גדיאל בלושטיין, המשמש בין השאר חבר במועצת עיריית רמת גן - אחת מנושאות הדגל של קידום תמ"א 38 (כעשרה פרויקטים לפחות בעיר) - וחבר בוועדת התכנון והבנייה בעיר, מודה שהריצה לתמ"א 38 יכולה להיות טעות גורלית. "תושב המסכים כי יזם ישפץ את הבניין שבו הוא מתגורר במסגרת תמ"א 38, תחת קידום בנייה במסגרת פינוי בינוי, טועה טעות חמורה שעליה יבכה שנים רבות", אומר בלושטיין.
בנייני התמ"א 38, הוא אומר, "יהפכו לסלאמס של שנות ה-2000". במקום להקים בניין מודרני המתוכנן והמותאם לסביבתו, "מוקמים בנייני טלאים שבמסגרתם מודבקת לבניין המתפורר תוספת של כ-12 מ"ר לכל דירה, כאשר גבולות הבניין מתקרבים משמעותית לבניינים השכנים. בניין כזה, לא רק שאינו תורם בטווח הארוך לדיירים, אלא הוא פוגע בבניינים שכנים ובמרקם השכונתי ועקב האופי הפרוביזורי שלו - תהא איכות הבנייה טובה כשתהא - הוא יהיה זקוק לתחזוקה גבוהה".
גם מהנדס העיר תל אביב, חזי ברקוביץ', אמר לפני שבוע בדיון בכנסת כי תמ"א 38 משולה ל"כיבוי שריפה עם בנזין". גם ברקוביץ' מעדיף לראות פינוי בינוי, פרויקט שמייצר בניין חדש מהיסודות, ולא תוספת בנייה על גבי בניינים ישנים.
רק שנכון להיום, כל הווקטורים בענף מושכים לכיוון התמ"א.
היזמים מעדיפים את תמ"א 38 שהפכה ללהיט. לאחרונה רכש יעקב אנגל את פעילות תמ"א 38 של א. דורי, וקרסו נדל"ן רכשה פעילות דומה של חברת גמול. אחרי שלמדו שדרך הייסורים של פינוי בינוי מסתיימת בדרך כלל במפחי נפש, מעדיפים היזמים את הדרך הקצרה בהרבה, שמותירה אותם בדרך כלל עם דירות גג בלב שכונות ותיקות. מאותה סיבה, גם העיריות מקדמות את תמ"א 38 לאחר שנואשו מקידום פרויקטים של פינוי בינוי. השינוי מהיר יותר, מסובך פחות, ומזרים לעירייה לא מעט כסף מאגרות, היטלים וארנונה מהשטחים החדשים.
ודווקא בגלל זה צריך להרגיע מעט את הטרנד. חייבים להפנים שתמ"א 38, חשובה ככל שתהיה, קוברת את הסיכוי לראות פינוי בינוי בטווח של עשרות שנים באותם בניינים משופצים. ופינוי בינוי, ויסלחו לנו כל הישראלים שמעדיפים את החלומות שלהם בהגשמה מיידית, הוא חלום מוצדק ונכון בהרבה תכנונית, חברתית וכלכלית.