"עד לפני כמה שנים הייתי עורך דין", סיפר לפני שבועות אחדים שופט בית המשפט המחוזי בירושלים משה דרורי, "ועסקתי בעיקר בתחום המעמד האישי. כשהייתי הולך למסיבות, אף פעם לא הייתי לוחץ את ידיהם של הלקוחות, כדי שלא יידעו שהם נמצאים בהליכי גירושים".
את הסיפור הזה סיפר דרורי לפני שבועות אחדים, במסגרת דיון על החיסיון שבין עורך דין ללקוח שאותו הנחה עו"ד דרור ארד-איילון, בכנס הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין.
שאלת היקפו של החיסיון בין עורך דין ללקוח מצויה בדיון מתמיד ומתמשך, הן בערכאות השיפוטיות והן בין עורכי הדין ומערכת התביעה. בעבר השוו את החיסיון הזה לחיסיון אחר - זה המתקיים בין נוצרי מאמין לכומר הווידויים שלו.
"נניח שאדם באיטליה רוצח ילדה בת שלוש", פיתח דרורי את הדוגמה, "והוא רץ לכומר ומתוודה על הרצח. הווידוי שלו הוא הראיה היחידה שיש לנו. על-פי האיזון החברתי באיטליה, 80 מיליון איטלקים מעדיפים שהאיש ייצא זכאי במשפט הרצח, מחוסר הוכחות, מאשר שנכריח את הכומר להעיד בבית המשפט".
לדעת השופט דרורי, יש להצהיר באופן מפורש כי משמעות הרחבת החיסיון בין עורך דין ללקוח, היא שמערכת המשפט מעדיפה ערכים אחרים על פני גילוי האמת בהליך השיפוטי.
"למעשה החיסיון משמעותו שההליך השיפוטי לא הגיע לחקר האמת, בגלל שהעדפנו ערכים יותר חשובים מהאמת", אמר דרורח. "אנחנו למעשה בחלק מהתיקים לא עושים משפט צדק, אלא קובעים שהאיש לא ביצע את העבירה כי אין ראיה. באחוז מסוים מהמקרים אנחנו מוכנים שיהיו פסקי דין שלא משקפים את האמת העובדתית".
השופט שמואל ברוך, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חושב כי שאלת החיסיון מושפעת מהפיחות שחל במעמדו של עורך הדין. "יש מעורבות גדלה יותר ויותר של עורכי דין במקרים בעייתיים", אמר ברוך. "המעורבות של עורכי הדין תופסת מקום גם בשלב התכנון של העבירה, ולא רק בשלב ההיסטוריה והחקירה לאור. יש תיק של ארגון פשיעה שבו עורך דין נידון לתקופת מאסר משמעותית. עורכי הדין הולכים ומסתבכים, והופכים מעורים יותר ויותר באירועים עברייניים לעילא ולעילא".
"ביום שלא יהיה חיסיון אני אעזוב את המקצוע", אמרה עו"ד ארנה לין, "קשה להבין כמה בלתי אפשרי לשמש עורך דין בלי חיסיון. כמה עוד מקומות סטריליים לחלוטין יש בחיינו? החיסיון יוצר את הסטריליות בחדר עם הלקוח".
עו"ד דן שינמן, שישב בקהל, ביקש לשים את הדברים בפרופורציה: "העיירה בוערת", הוא אמר, "ואתם מדברים דברי שירה. אנחנו חיים בתקופה שבה החיסיון נשחק בצורה קטסטרופלית. היום, בתחום האזרחי, החיסיון כמעט לא קיים, כי ללקוח יש אינטרס לומר שהוא הסתמך על עורך הדין. בתחום הפלילי אתה באופן קבוע בבעיה: אם אתה דן עם הלקוח בשאלה אם הוא ישתוק או ידבר בחקירה - מחר יבואו במשטרה וישאלו אותו מה אמר לך עורך הדין. פעם זה היה דבר שלא ייעשה, היום זה דבר שגרתי".
גם השופט צבי גל, עמיתו של דרורי למחוזי בירושלים, ביקש לומר משהו ממקום מושבו בקהל. "דיוויד וינר ז"ל ישב ביחד איתי בפאנל בוחנים בבחינות הלשכה", הוא סיפר, "ובפעם השנייה ששמעתי עליו זה היה כשניהלתי את תיק רצח השופט עדי אזר. באותו משפט היו מעורבים גם עורכי דין נוספים. הם הובילו כסף בתוך מעטפות סגורות למימון ביצוע הרצח. שאלת החיסיון עלתה גם שם. אני רק אומר כי בפניי הם הופיעו כעדי תביעה, ומעבר לכך לא אוסיף שום דבר".