רשת הרצת המניות בתיק הנוסטרו של
פסגות התפוצצה בעיתוי הכי גרוע עבור בעלי המניות של בית ההשקעות. אמנם ישנה עוד כברת דרך ארוכה עד שתוכח אשמתם של דוד אדרי ושי בן-דוד, עובדי פסגות לשעבר, החשודים בהרצה של ניירות ערך, אך הפרשה כבר עשתה את שלה בכל הקשור לפגיעה במוניטין. בטח כשמדובר במוניטין שלוקחים בחשבון כשמתמחרים את בית ההשקעות בעסקת העברת השליטה לקרן
אייפקס.
כזכור, אייפקס סיכמה על רכישת השליטה בפסגות מידי הקרנות יורק, פליינפילד וסנקה, כשלצידה תישאר כבעלת מניות קרן מרקסטון, שתחזיק ב-26% ממניות הבית. אבל אחרי התפוצצות הפרשה, ולמרות שהיא רק בתחילתה, כבר נשמעו גורמים המקורבים לאייפקס, שטענו כי יש כאן עילה להורדת שוויה של פסגות בעסקה, שנקבע בתחילה על 3.1 מיליארד שקל.
ההשלכה המיידית על כך היא כמובן באקזיט אותו צפויות לבצע הקרנות המוכרות. אמנם סביר להניח שהוא עדיין יהיה מרשים, אך התמורה שיקבלו עלולה להיות קטנה במקצת מזו שציפו לה.
אז חשיפת פרשת הרצת ניירות הערך בשבוע שעבר הזיקה לבעלי המניות הנוכחיים, אבל עבור שניים מהם - הקרנות מרקסטון ופליינפילד - זהו רק אירוע שלילי נוסף בשרשרת של מקרים מצערים שעברו עליהם בשנים האחרונות.
פריזמה הייתה הצרה הראשונה
על הצרות של מרקסטון בשנים האחרונות נכתב רבות. פרשיית השוחד בארה"ב, בה היה מעורב יו"ר הקרן לשעבר, אליוט ברוידי, אמנם הגיעה לסיכום השבוע, עם תשלום הקנס בסך 18 מיליון דולר אותו התחייבה לשלם הקרן, אך זו ללא ספק הייתה עליית מדרגה בצרות שאפפו את פעילותה בשנים הללו.
הראשונה והבולטת ביותר מבין הצרות של מרקסטון היא כמובן פריזמה. בית ההשקעות החדש שהקימה הקרן בקול תרועה רמה שבק חיים תוך שנים ספורות בלבד, והאפקט שהוא הותיר אחריו היה קרוב לוודאי שונה לחלוטין מזה שעליו חלמו מנהלי הקרן, רון לובש ואמיר קס. השניים נאלצו גם להתמודד, זמן קצר לאחר הקמת בית ההשקעות, עם פרשייה בהחלט לא נעימה, שנוצרה בשל פעילותו של מנהל צעיר ואמביציוזי, בשם בן גביזון. כשפריזמה פורקה לבסוף מנכסיה, זכתה קרן מרקסטון לקבל אחזקה בפסגות - ובדיעבד גם מעורבות בתסבוכת האחרונה - תמורת קופות הגמל שלה שהועברו לידי בית ההשקעות המצליח.
למרקסטון היו כמובן מספר השקעות מוצלחות בישראל, אך פריזמה לא הייתה לבדה בטור ההפסדים של הקרן. השקעה נוספת, אותה ביצעה בחברת אלרן נדל"ן של משפחת דנקנר, בעיתוי שאותו ניתן להגדיר כאומלל רק בלשון המעטה, הניבה לה הפסד של 97% על השקעתה בחברה.
פיאסקו אחד מבין רבים
אך מרקסטון כאמור היא לא היחידה מבין בעלי המניות של פסגות ששבעה מרורים בשנים האחרונות. בתוך המולת הרצת המניות בפסגות וללא קשר לכך, פורסמה במגזין "פורצ'ן" האמריקני כתבה שחשפה את הבעיות בבעלת מניות נוספת בפסגות, הלא היא קרן פליינפילד.
בין כל הררי המילים שנכתבו מאז נחשפה הפרשה בפסגות נבלעה מעט הכתבה על קרן פליינפילד ומנהלה מקס הולמס, שבה הבחנו תודות לעודד קרייזל מהבלוג "מדידות מה-BuySide" (בו כותב גם אורי רונן).
קרן פליינפילד הוקמה בשנת 2005 על ידי מקס הולמס, מנהל השקעות שמתמחה בהשקעה בחברות במצוקה (Distressed) ובאג"ח זבל (High Yield). הקרן רכשה ביחד עם שותפים את קופת הגמל גדיש בתחילת 2007 ובהמשך מכרה אותה לפסגות בתמורה לאחזקה בבית ההשקעות (בדומה למרקסטון).
למרות ההצלחה בהשקעה בפסגות, מסתבר שהולמס לא מלקק דבש בתקופה האחרונה. על פי פורצ'ן, הולמס הוביל את הקרן להשקעה תמוהה בקרקע באיי הבאהמה בתחילת 2008. שנתיים לאחר מכן, הקרקע כמובן שווה הרבה פחות, בעקבות שיעור נטישה גבוה שנרשם בה, בשל המשבר הפיננסי העולמי. מסלול הגולף שהופעל על הקרקע נסגר גם הוא, ויש חשש גדול מעיקול הקרקע מהקרן, מה שעשוי להוריד את ההשקעה כולה לטימיון.
"לרוע מזלה של פליינפילד, זהו רק אחד מתוך פיאסקואים רבים", כותבים בפורצ'ן. הקרן, שניהלה בשיאה 5 מיליארד דולר, נאלצה להתמודד עם גל פדיונות ענק שאילץ אותה להפעיל את מנגנון ההגנה של קרנות הגידור, ולנעול את הקרן מפני פדיונות נוספים.
על פי הנתונים שמציג המגזין, פליינפילד מנהלת כ-3.3 מיליארד דולר, אך מתוכם כ-2.75 מיליארד דולר שייכים למשקיעים שביקשו למשוך את כספם ונענו בשלילה, כששחרור המגבלה צפוי רק ב-2012. חוסר ההצלחה לא מונע מהקרן להמשיך ולגבות מהמשקיעים דמי ניהול של 1.25%-2% מדי שנה.
כעת מקווים מנהלי פליינפילד והולמס בראשם שיצליחו להביא לשינוי כיוון מהותי בפעילות הקרן, ולהיטיב מעט עם המשקיעים בה, אך היעד הזה עדיין רחוק מהם. ולכל זה צריך להוסיף כמובן גם את העובדה שכעת, שגם ההצלחה בפסגות, איבדה מעט מזוהרה.
