כך עולה מסקר של אולג'ובס ומכון המחקר זטא טולס ■ שני המשברים שעברו על ענף ההיי-טק בעשור האחרון פגעו קשות בעובדי המגזר ■ אבל למרות הכל - עדיין מדובר בענף שהכי כדאי לעבוד בו
בשנות ה-90 העליזות ואפילו בתחילת המילניום, למושג "איש היי-טק" נקשר סוג של אבק כוכבים. אם להודות על האמת, היוקרה של המקצוע לא נבעה רק מהעיסוק היצירתי (מו"פ) אלא בעיקר מהשכר הגבוה, החיזור של המעסיקים, המסאז' והסושי. אחרי התנפצות שתי בועות בטווח של עשור ושנה קשה במיוחד גדושה בקיצוצי שעות, הרעת תנאים ופיטורים, מתחוור שגם הדימוי היוקרתי של העיסוק כורסם.
סקר משותף ל"אולג'ובס" ולמכון המחקר "זטא טולס", מראה שתדמית המקצוע נשחקה גם בעיני העובדים עצמם. רמי יולזרי, סמנכ"ל מחקר "זטא טולס", מספר כי מהממצאים עולה תמונה עגומה של עובדים שכבר לא שמחים לעבוד בענף.
עולה הרושם, כי אנשי היי-טק מתחילים לראות בו ענף ככל ענף אחר, לא עוד מקצוע יוקרתי ומורם. מבחינת העובדים הועם זוהרו של ההיי-טק הישראלי, כיוון שחלה הרעה בשכר ובתנאי העבודה. "שביעות רצון נמוכה נמדדה בשלושה פרמטרים חשובים: שכר, תפקיד ומקום עבודה", אומר יולזרי, "כש-18% מהנבדקים ציינו שהיו רוצים לערוך הסבה מקצועית".
רק 14% זכו השנה להעלאת שכר
רויטל הנדלר, מנכ"ל "אולג'ובס", מסכימה שבתקופות מיתון הזוהר בהיי-טק מפנה את מקומו "לאפור". "אולי התובנה החזקה ביותר של עובדי היי-טק אחרי עשור של שתי נפילות בועה", אומרת הנדלר, "היא שלסושי ולמסאז' יש מחיר גבוה: חוסר יציבות. אותם עובדים, שהיו סופר מחוזרים בעידן הצמיחה, מבינים היום שלא לעולם חוסן. הם גם למדו שיעור נוסף: שהזוהר היה חיצוני בלבד (תנאים ושכר), הוא הרבה פחות זוהר בפנים, בעבודה עצמה".
*למה הכוונה?
הנדלר: "מרבית אנשי ההיי-טק הם בעצם 'פועלי הבניין' של העולם המודרני, כשחלק ניכר מהם מתעסק בעבודה השחורה, הסיזיפית, של בניית ביטים ובייטים במחשב. יש שם גם, כמובן, אנשים שעוסקים בפיתוח אלגוריתמים ובמחקר, אבל אל נשכח שזה לא הרוב.
"יתר-על-כן, הרבה מאוד עובדי היי-טק לא הגיעו למקצוע מתוך תשוקה פנימית בוערת, אלא בגלל שהם הסתנוורו מהזוהר החיצוני של הליסינג והשיאצו. היום, הם מוצאים את עצמם במקום שלא נמצא 'בנשמתם', וכשהתעשייה חוטפת מכה אחרי מכה הם עוצרים ואומרים לעצמם: 'גם התנאים ירדו, גם קיצצו לי, גם הוסיפו עבודה וגם אני לא נהנה'".
*מה את שומעת מהם?
"'הסבה' הפכה להיות מילה טרנדית מאוד בקרב עובדי היי-טק. אני שומעת אמירות כמו 'אני חושב לעשות הסבה מקצועית' ו'משכורת גבוהה זה לא מספיק'. אבל בעיקר אני שומעת: 'נמאס לי'. יש שם סוג של תסכול. מעבר לכך, גם חל שינוי בתודעה הציבורית: אם עד לא מזמן כל אימא רצתה שהילד שלה ילך ללמוד היי-טק, אחרי שתי בועות מנופצות ואחרי שהמושג 'מפוטרי היי-טק' הפך ל'טייטל', גם היא מפנימה שזו תעשייה לא ממש זוהרת כפי שחשבה".
*בפועל לא רואים הסבות מקצועיות מסיביות מהיי-טק לכיוונים אחרים, למה?
"כיוון שבכל תחום אחר השכר נמוך באופן משמעותי יחסית (גם אחרי הקיצוצים), עובד היי-טק שרוצה לעשות הסבה לפרסום, הוראה או מכירות, נדרש לשינוי קיצוני של ירידה ברמת החיים שלו.
"הם אומנם אומרים שבחישוב דקדקני השכר שלהם לא כל-כך גבוה, 'כיוון שאנחנו עובדים הרבה יותר קשה והרבה יותר שעות', והם צודקים, אבל אחרי שהם לקחו משכנתה של 6,000 שקל לחודש והתרגלו לחיות ברמת חיים מסוימת, קשה להם לסגת אחורנית. יחד-עם-זאת, יש אצלם התפכחות. הם אולי ימשיכו לעבוד בתעשייה הזו, אבל הם כבר לא חושבים שזה 'גליק' גדול".
39% מאוד לא מרוצים ממקום עבודתם
בלוריה דיין, מנכ"ל חברת ההשמה "אזימוט", מחזקת את הדברים. "'אל תינעלי רק על היי-טק', זו האמירה שאני שומעת ממועמדים שעד לא מזמן התעקשו להיצמד ל'כלוב הזהב של ההיי-טק'", מספרת דיין, "נכון להיום, גם אנשים עם קורות-חיים מרשימים וניסיון מקצועי בענף לא שוללים אופציות של עבודה בלואוטק, בחברות מסחר או בחברות ממשלתיות.
"הבחנתי בשינוי בולט נוסף, היום כשאני מציעה למועמד משרה בהיי-טק זה כבר לא עושה לו את ה'וואו' של פעם. עד לפני שנתיים משרה בהיי-טק הייתה נחטפת בהתלהבות. היום, למרות המצב, המועמדים לא ממהרים לחתום. הייתי מסכמת את הדברים באמירה: חוסר האמון החליף את ההילה שנקשרה לעבודה בהיי-טק. זה לא קרה רק בגלל קיצוץ בתנאים, ברווחה, בפינוקים או בשכר, אלא בגלל ה'זבנג' של 2009. כל ערוץ העבודה הזה נתפש בעיניהם כ'לא אמין'. הם אומרים לי: 'כשאני מגיע בבוקר לעבודה אני לא בטוח שהקופסה (לאריזת חפצים) לא מחכה לי על השולחן'".
אורן הנר, מנכ"ל התאחדות עובדי תעשיות העלית בישראל, סבור שהשחיקה בסטטוס של עובדי היי-טק התחילה עוד קודם למשבר 2009. "כבר מזמן אין זוהר או תהילת עולם בענף שלנו, והדימוי של 'איש היי-טק', כפי שהוא נתפס בעיני העובדים, צנח משמעותית גם בגלל התבגרות הענף", אומר הנר, "האבולוציה, או הזדקנות הענף, יצרה מעמדות היררכיים בתוכו. עד תחילת שנות ה-2000 ה'גלורי' של עובד היי-טק תפש גם לגבי אנשי בקרת איכות, אבל עם התבגרות השוק נכנסו לנישה הספציפית הזאת גם עובדים חרדים, ערבים או עובדים ללא השכלה אקדמית. עם תנאי סף נמוכים, עם משכורות נמוכות, יורדת גם האטרקציה.
"אם אחרי המשבר הראשון ההילה סביב המילה 'איש היי-טק' עוד הייתה קיימת, הרי שאחרי המשבר השני של 2009 היא נעלמה לחלוטין. צריך להבין, שה'זוהר' הולך בד בבד עם תנאים ושכר. המיסוי, הליסינג, ניצול המעסיקים, העומסים שהצטברו עקב קיצוצי כוח-אדם ללא גיוסים חדשים, שחקו את היוקרה שעוד נשארה. ועוד לא דיברנו על התנודתיות והטלטלות של השוק הספציפי הזה. חוסר הוודאות וחוסר היציבות התעסוקתית, גם הם כרסמו בהילת הקריירה של 'איש היי-טק'".
*מה אתה שומע מהעובדים עצמם?
הנר: "קיימת עלייה משמעותית באמירות כמו 'נמאס לי', 'אין לי ודאות תעסוקתית', 'המחיר לא שווה' או 'אני רוצה לצאת מהתחום ולעשות הסבה'. אני גם שומע את הכמיהה לשינוי ואת הציפייה שהזוהר יחזור".
*אתם רואים אותו חוזר לענף?
"דבר אחד בטוח, לימים העליזים של אמצע שנות ה-90 המצב לא יחזור. גם כי השוק היום מוצף בבוגרי אוניברסיטאות, אבל יותר מכך כי אחרי שני משברים גם המעסיקים בענף ההיי-טק התבגרו ולמדו לשחק עם סוגיית ה'טאלנטים' שלהם באופן שמשרת את האינטרסים שלהם ומצמצם עלויות. ההתבגרות של השוק ושל המשקיעים הובילה לכך שאף אחד לא יוצא היום מגדרו כדי לצ'פר עובדים.
"לפיכך, אני סבור שלא תחול קפיצה דרמטית בהילה של מקצועות ההיי-טק. פעם עובדי היי-טק פנטזו, חשבו שהם על גג העולם וידעו לשחק את המשחק. היום, כשהמציאות השתנתה והכתה בכולם, העובדים לא יודעים איך לאכול את השינוי הזה, אבל המעסיקים היו מהירי תפישה, זריזים יותר, וידעו איך לתעל אותו לטובתם ולהתייעל".
*עדיין, יחסית לשאר הענפים בשוק המשכורות בהיי-טק גבוהות.
"רק נגיד את זה לעובד היי-טק טיפוסי והוא יענה, 'גבוה יחסית למה?'. לדידו, הוא בעל תואר שני, בעל 10 שנות ניסיון, התנאים והמשכורת שלו נשחקים ברציפות, והוא עובד קשה יותר מבעבר. בתחושה הסובייקטיבית שלו הוא מרגיש 'נדפק'. חד משמעית".
הכי שווה להיות מתכנת
חיה בורנשטיין, מנכ"ל חברת ההשמה דיאלוג, סבורה כי כל הענפים איבדו מזוהרם ב-2009, אבל תשומת הלב הייתה נתונה בעיקר להיי-טק בגלל שמדובר בענף "סקסי". "גם בגלל שמדובר בתעשייה המובילה במשק וכנראה גם בגלל שהשכר שם מושא לקנאה", היא אומרת, "יחד-עם-זאת, הסטטוס במקצועות הללו לא ירד, גם לא בעיני העובדים.
"הרי אי-אפשר להשוות את הירידה בזוהר מקצועות ההיי-טק למה שקרה, למשל, בענף עריכת-הדין, שבו באמת חלה הצפה מטורפת של עובדים. לקראת סוף 2009 מרבית ארגוני ההיי-טק החזירו את היקפי השעות שקיצצו, וחלקם גם תיקנו את השכר כלפי מעלה, אם כי לא באופן מלא.
"אבל, בל נשכח את השורה התחתונה: בהיי-טק רמות השכר, גם היום אחרי הקיצוצים, הן עדיין גבוהות ב-30%-40% ביחס לשכר הממוצע במשק. אז ברור שבשנה קשה כל-כך עולים הרהורים של הסבה מקצועית, אבל אני לא רואה מגמה של עזיבה. גם כשדיברו על הסבת אנשי היי-טק להוראה, לא ראית נהירה לשם. למרות הבכי, הלגיטימי אגב, על עבודה קשה מאוד ועומס של שעות עבודה, מהנדס שמשתכר 18,000 שקל לא יסכים לרדת לשכר של 7,000 שקל כמורה. אם הם עושים הסבה מקצועית זה מכורח, לא מבחירה".
