"פסק דינו של השופט נעם סולברג מעוות את התמונה שצוירה בכתבה, מכתיב פרוטוקול עריכה בלתי אפשרי ובלתי ראוי לעיתונות החוקרת, מקהה את שיניה באופן המגביל את יכולתה למלא את התפקיד החברתי הראוי לה, ובתוך כך סוטה סטייה רבתי מפסיקה ענפה באשר למעמדו של חופש הביטוי ובאשר לשדה הרחב שעליו משתרעת הביקורת העיתונאית הלגיטימית" - כך נטען בפתח ערעורה של מנחת התוכנית "עובדה" אילנה דיין, שהוגש הבוקר (ב') לבית המשפט העליון.
להורדת כתב הערעור במלואו (71 עמודים)
דיין ואולפני טלעד הגישו הבוקר את ערעוריהם על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג, שקיבל לפני כחודשיים את תביעת לשון הרע של סרן ר', בעקבות כתבה ששודרה ב"עובדה" לפני כ-5 שנים, בפרשה שנודעה כ"פרשת וידוא ההריגה".
בערעור של דיין, שהוגש על-ידי עוה"ד גיורא ארדינסט, רן שפרינצק ומיטל טויסטר, נטען עוד כי מנוסח "כתב ההתנצלות" שאותו הכתיב סולברג לדיין, לצד פסיקת פיצוי בסך 300 אלף שקל לטובת סרן ר', "עולה בבירור כי השופט סבור כי האירוע שהתרחש במוצב גירית הוא סיפור גבורה, ומתוך כך נגזרת תפיסתו כי כל הצגה אחרת של האירוע או של פרט מפרטיו חוטאת לאמת. על כך בדיוק נסב ערעור זה - על הזכות לפרשנות שונה של אותו מערך עובדתי, על הזכות לחשוב אחרת".
לטענת דיין, יש מקום לביקורת ציבורית על התנהלות החיילים באירוע, הגם שסרן ר' זוכה מאוחר יותר מאשמת וידוא הריגה בבית הדין הצבאי. זאת, הן מאחר שמרחב הביקורת הציבורית לא צריך להצטמצם למתחם המשפטי הפלילי, לא צריך לסגת רק משום התנהלותו של הליך פלילי, והן בשל היותן של העובדות שפורסמו בכתבה "אמת לשעתה", דהיינו עובדות שלא נסתרו בעת פרסומן, אלא רק בהמשך, עם התקדמות ההליך נגד ר' בבית הדין הצבאי.
"השוואת הכתבה כמכלול לתיאור העובדות שאינן שנויות במחלוקת", נכתב בערעורה של דיין, "מלמדת כי הכתבה משקפת את האירועים שקרו במציאות - אף לפי תיאורו של בית המשפט המחוזי - באופן ראוי, הגון ומאוזן. בכתבה הוזכרו או הוצגו במפורש, בין היתר, הפרטים הבאים שלגביהם אין מחלוקת כי הם אמת לאמיתה - המוצב היה תחת התראות על ביצוע פיגועים; הילדה איימן אל-המס התגלתה כשהיא במיקום 'לא תקין'; בעת שהחיילים פתחו באש לעברה, הם חששו כי היא נושאת מטען או שנשלחה על מנת לפתותם לצאת החוצה מהמוצב; היא זוהתה כילדה שנדמתה לתצפיתן כילדה קטנה, 'בת 10 לערך'; בוצע לעבר הילדה ירי מסיבי, גם לאחר שכבר ברחה לכיוון חוץ אזור המוצב, עד שנפגעה; סרן ר' הסתער לעבר הילדה, כשהוא בטוח שהוא מסתער על מחבל, וירה בה מטווח קצר כדי לוודא את מותה; ר' דיווח בקשר כי ביצע 'וידוא הריגה' במנוחה".
התעלמות מבג"ץ
בערעור שהגישה טלעד באמצעות עו"ד יוסי עבאדי, נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מקביעות עובדתיות של בית המשפט העליון, שנפסקו במסגרת עתירה שהגישו לבג"ץ הוריה של הילדה איימן אל-המס, שנהרגה בתקרית. בצעד נדיר הורה בג"ץ לפרקליט הצבאי הראשי לבחון את הוראות הפתיחה באש שלפיהן פעלו החיילים במוצב בעת האירוע.
"לא רק שבפני בג"ץ היו לפחות אותם חומרים עובדתיים שהיו בפני בית המשפט המחוזי ביחס לאירוע", נטען בערעור טלעד, "שהרי פסק הדין בבג"ץ ניתן כשנה לאחר פסק הדין של בית הדין הצבאי - אלא שבג"ץ אף נחשף לחומרים רבים ומשמעותיים הרבה יותר מאשר בית המשפט המחוזי, חומרים שבג"ץ הורה להשאירם חסויים. פסק דינו של המחוזי כלל לא הביא בחשבון בדיונו את הבג"ץ, ממצאיו וביקורתו הקשה על האירוע ותחקורו, לא החיל את סימני השאלה שהציב בג"ץ על עובדות המקרה והתעלם מן הניתוח שבבג"ץ באופן מוחלט".
בערעורים נקבע כי "כתבתה של אילנה דיין היתה עבודה עיתונאית במיטבה. היא שיקפה מציאות קשה כהווייתה, הותירה את הצופה עם תהיות וספקות מבלי לחרוץ דין, נעשתה בתום-לב ובאופן מאוזן, והיה בה עניין ציבורי רב בלי קשר לתוצאות המשפט הפלילי. אם יעמוד פסק דינו של השופט סולברג בתוקפו - תונחת מכה אנושה על העיתונות המעוררת פולמוס ושיח ציבורי, המעזה והחושפת אל אור השמש סיפורים שראוי לספר". (ע"א 1236/10).
להורדת כתב הערעור במלואו (71 עמודים)