בשבועות האחרונים מוצפת התקשורת במידע רב הנוגע לקונספט
המכונית החשמלית הנקייה המיושם על-ידי חברת
בטר פלייס, המבטיחה לנו באמצעות גיוסי הון מרשימים כי העולם נמצא עתה בפתחה של תקופה חדשה. היזם והדובר הרהוט של בטר פלייס,
שי אגסי, מבטיח חדירה מהירה הן בישראל והן ברמה הגלובלית, של המכונית החשמלית, שקיבלה את הכינוי "שקע-תקע" (plug-in), הנתמכת ברשת של תחנות "תדלוק".
ההבדל העיקרי בין תחנות אלה לתחנות הדלק המוכרות לנו הוא, כי הן לא ימלאו את מיכלי המכוניות בתוצרי דלק המבוססים על נפט, אלא יחליפו את הסוללה המתרוקנת בסוללה מלאה, שתצליח להעניק למכונית אנרגיה לעוד כ-160 קילומטר.
אין כל ספק כי אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה חדשה, נקייה יותר, וכי בעוד 3-4 שנים, כאשר נרצה להחליף את המכונית שלנו, ברירת המחדל תהיה המכונית החשמלית. אך כפי שמתברר, עדיין לא ברור אם מכונית זו תהיה מונעת על-ידי סוללה או באמצעות מקורות אנרגיה אחרים, זאת מאחר שהקרב בין הגורמים המציעים שיטות תדלוק שונות של המכונית הנקייה, טרם הוכרע.
במהלך השנים האחרונות התפתחו טכנולוגיות חדשניות, נקיות יותר, שמקבלות אולי חשיפה תקשורתית נמוכה יותר, אך יחד עם זאת מייצגות מאמצי פיתוח עתירי השקעה, ותוצאות טכנולוגיות מרשימות.
דלק מימני בזול
במרכז המחקר והפיתוח של יצרנית הרכב היפנית הונדה בלוס אנג'לס, החלו לפני מספר שבועות בייצור אב-טיפוס של הדור השני של תחנת תדלוק סולארית ביתית המבוססת על מימן. זהו מתקן המיועד לשימוש פרטני של בתי-אב, והמסוגל לייצר במשך 8 שעות חצי קילוגרם מימן, שימלא את תאי הדלק (fuel cells) של המכונית החשמלית, ושבעליה יוכל באמצעותם לגמוא את מרחקי הנסיעה למקום עבודתו. באופן כזה ניתן יהיה, על בסיס מילוי יומי שיתבצע בשעות הלילה, לנסוע במשך שנה למרחק של 16 אלף קילומטר - הקילומטראז' השנתי הממוצע למכונית נוסעים.
היתרון העיקרי של תחנת הדלק הביתית החדשה הוא בכך שבגירסה הקודמת שלה היה צורך באלקטרולייזר וביחידת דחיסה נפרדת, כדי לייצר מימן בלחץ גבוה, הדרוש למילוי תאי הדלק של המכונית. מערכת הדחיסה היתה הרכיב הגדול והיקר ביותר של התחנה, מה שגרם ליעילות נמוכה שלה. מהנדסי הונדה הצליחו להתגבר על הבעיה, לאחר שפיתחו אלקטרולייזר יעיל יותר, שחסך את הצורך במערכת דחיסה יקרה ולא יעילה. חדשנות פורצת זו אפשרה גם למזער את המרכיבים האחרים של התחנה, וכך נוצר הדור החדש של תחנת הדלק הביתית, שיעילותו גדולה ב-25% מזו של הדור הקודם.
התחנה הביתית החדשה יכולה למלא את תאי הדלק של הרכב במשך הלילה, בלי שיהיה צורך להחזיק לשם כך במלאי של מימן. התחנה הביתית תהיה ידידותית למשתמש, כאשר כל שעל בעלי הרכב לעשות הוא להסיר את צינור המילוי מפתח הדלק שבמכונית לאחר סיום המילוי. היתרון הסביבתי הוא דרמטי, מאחר שהמימן הוא ידידותי לסביבה והוא מיוצר כידוע ממים, בעוד שמקור האנרגיה הוא סולארי, הניזון מקרני השמש. מחירו של הדלק המימני יהיה זול להפליא, וכאשר בעליו של רכב כזה יצטרך לצאת לנסיעה ארוכה, תעמוד לרשותו רשת צפופה של תחנות דלק מימני שבהן יוכל למלא את תאי הדלק, מה שיאפשר לו לנסוע למרחקים ארוכים יותר.
הניקיון הסביבתי שמייצגת התחנה החדשה זיכה אותה בתו התקן הגבוה ביותר - SAE J2719, כמו גם ב-ISO 14687.
תחנות הדלק המימניות שיוקמו בכבישים המהירים ובכניסות לערים הגדולות מאופיינות בכך שמילוי המימן הוא מהיר ביותר - כ-5 דקות, וכל מילוי יאפשר למכונית ממוצעת לנסוע למרחק של כ-400 קילומטר. עתה נמצאים בפיתוח תאי דלק שיאפשרו נסיעה לטווח של 700 קילומטר על מיכל דלק אחד.
כך גם נוצר קונספט שיווקי מעניין, המאפשר לבעל הרכב המצוי לרכוש במחיר נמוך יחסית תחנת דלק ביתית שתשמש אותו לתדלוק המותאם לנסיעות עירוניות, אך גם להשתמש במקביל לצורך נסיעות ארוכות ברשת תחנות הדלק שיהיו פרוסות על פני המדינה, ממש כפי שניתן לבצע כיום במכונית המונעת בדלק "מלוכלך".
אנליסטים סבורים כי בסופו של יום, כאשר חלק הארי של הצרכנים יעבור לשימוש בשילוב המנצח של תחנות דלק מימן ביתיות יחד עם רשת התחנות הארצית, תירשם הפחתה דרמטית בנידוף גזי החממה ודו-תחמוצת הפחמן. כלומר, העולם יהיה מקום נקי יותר.
תדלוק בגז - יישום מיידי
באחרונה נכנס לתחרות גורם נוסף, הלא הוא הרכב ההיברידי המונע על-ידי גז ומנוע חשמלי. אלה העומדים מאחוריו טוענים כי הוא זה שניצח בקרב. הם מסתמכים על העובדה שבתערוכת המכוניות שנערכה באחרונה בארצות-הברית הציגו כמעט כל יצרני המכוניות רכבים הפועלים מכוח אנרגיית הגז. טכנולוגיה זו היא ידידותית הן למשתמש והן לסביבה, ועומדת בדרישות של רשויות ממשלתיות לקילומטראז' גבוה ליחידת דלק.
האנליסט הקנדי דני דה-רוסייר אמר, כי חשיבותה של תערוכת המכוניות שבה הוצגו מנועים היברידיים הפועלים על גז, היא בהגדרה המחודשת של עתיד עסקי הרכב.
חברת ג'נרל מוטורס הציגה קדילאק היברידי מפואר, מודל XTS, שיורכב ביפן, וכך גם חברת סובארו. חברת פרארי פיתחה גם היא מכונית היברידית מונעת בגז, והיא תציג אותה בעוד כחודשיים בתערוכת המכוניות שתיערך בז'נבה.
החברה המובילה בקטגוריה חדשה זו היא טויוטה, שהציגה בתערוכה את ה-Prius החדש הקומפקטי וההיברידי המונע על-ידי גז. אך טויוטה, שאינה מוכנה לקחת סיכונים, משקיעה כספים ומאמצים גם בפיתוח מכונית השקע-תקע שתושק בשנת 2012 וגם במכוניות המונעות על-ידי תאי דלק מימניים. אך החדשות העיקריות הן, שבניגוד למכונית השקע-תקע ולמכונית המונעת על-ידי מימן, טכנולוגית הגז ניתנת ליישום מיידי, ובפועל כבר נעשה בה שימוש.
מה שברור הוא, כי המכונית החשמלית - בין אם בגירסה ההיברידית ובין אם בגירסה המלאה כמו שקע-תקע ותאי דלק המופעלים על-ידי מימן - היא מכונית העתיד. הקרב על סוג האנרגיה שתניע מכונית זו הוא כמעט על כל הקופה, מאחר שהפרס למנצח הוא בהיקפים כספיים שקשה לאמוד אותם, המסתכמים ברמה הגלובלית בטריליונים של דולרים.
מחלום הזוי למציאות יומיומית
גם אלה העומדים מאחורי מכונית השקע-תקע ממשיכים לשקוד על שדרוג הסוללה המספקת את האנרגיה לרכב החשמלי. לפני שבוע בדיוק התפרסמה בעיתון "Medill Rport" היוצא לאור על-ידי סטודנטים לתואר שני בעיתונאות באוניברסיטת נורתווסטרן, ידיעה על פיתוח סוללה חדשה ומהפכנית בשם lithium-air, שבאמצעותה ניתן להגדיל את טווח הנסיעה של מכונית חשמלית ל-650-800 קילומטר. פיתוח זה זכה לתשומת-לבו של הנשיא אובמה, והוא הקציב סכום של 28.4 מיליון דולר להשלמתו ולהשקתו הקרובה, שתתרחש ככל הנראה בשנה הבאה. פיתוח זה מסיר את אחד מחסמי השימוש המשמעותיים ברכב שקע-תקע, כאשר טווח הנסיעה למלאי האנרגיה של סוללה אחת יהיה גדול כמעט פי שניים מאשר טווח הנסיעה של מיכל דלק קונבנציונלי.
מתברר, כי מאמצי הפיתוח של אנרגיה אלטרנטיבית לרכב נושאים פרי, ולמרות שעדיין קשה להתנבא איזה מבין הפתרונות יהפוך למקור האנרגיה שיתפוס את מקומו של הנפט, הרי שברור כי מכונית נקייה הפועלת על אנרגיה חלופית, הופכת לנגד עינינו מחלום הזוי למציאות היומיומית של כולנו. ברור גם, כי אותו מקור האנרגיה שישלוט בשוק הרכב ישפיע על שורה של ענפי תעשייה, בין אם גז ותוצריו, מימן, או סוללות ה-lithium-air - שעשויות להפוך את בטרפלייס לקונגלומרט גלובלי, ואת שי אגסי לטייקון.
* הכותב הוא יועץ לשיווק. www.trends-news.com