גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המפתח לעשיית כסף ממניות הוא לא לפחד מהן"

השקעה במניות היתר הקטנות אינה מתאימה לכל אחד, אך כפי שהוכח מתחילת השנה היא עשויה להניב למשקיעים האמיצים תשואות עודפות ■ אילון ברלס מ-U-Bank מסביר כיצד מומלץ לעשות זאת, ומדוע הציטוט של פיטר לינץ' שמופיע כאן בכותרת, הוא הכלל החשוב ביותר עבור המשקיעים הפוטנציאלים

מתחילת השנה מדדי היתר הם האפיק הרווחי ביותר בשוק המניות המקומי. בעוד המדדים שעוקבים אחרי המניות הגדולות מדשדשים עם תשואה של 1.7%-2.9%, מדדי היתר רשמו מ-2010 עלייה שמתקרבת לתחום הדו-ספרתי (12.9% במדד היתר 120).

הנתונים הללו מעלים באופן טבעי את השאלה, האם לאחר הראלי של 2009, הבשר בשוק נמצא כיום במניות היתר. אילון ברלס, יועץ השקעות בסניף רחובות ב-U-Bank, מסביר איך ניתן ליהנות מהעליות באפיק הזה, ומהם הסיכונים.

"אחת האמרות הנפוצות והמקובלות בעולם ההשקעות גורסת כי כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי", אומר ברלס. המשמעות היא פשוטה: "מי שמעוניין להשיג תשואות גבוהות על השקעותיו חייב להביא בחשבון את הסיכון הכרוך בהשקעות אלה".

אך גם מי שבוחר לקחת את הסיכון של השקעה במניות צריך לעשות את ההפרדה בין מדדי המניות השונים בארץ ובעולם. ברלס מזכיר בהקשר הזה שלושה הבדלים מהותיים:

שוני גיאוגרפי: "המשקיע צריך לבחור האם הוא מעוניין בחשיפה לשוק המניות האמריקני, הברזילאי, הסיני או הישראלי".

שוני ענפי: "האם החשיפה המנייתית שתיתן תשואה עודפת תגיע מסקטור הפיננסים, הנדל"ן, הנפט, הטכנולוגיה או כל סקטור אחר אשר ניתן להיחשף אליו באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות".

שווי שוק: "שווי השוק של החברות במדד המניות שבו מעוניינים להשקיע, אם זה מדד ת"א 100, מדד היתר-50, ה-S&P 500 או הראסל 2000. השוני בין מדד המניות המייצג את החברות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה, לעומת מדד המייצג חברות בעלות שווי שוק נמוך, יכול לעזור לנו בהבנת חשיבות הבחירה של המדד שבו אנו מעוניינים להשקיע", טוען ברלס.

מצב אבסורדי

בבורסה המקומית ההבחנה העיקרית היא בין מדד ת"א 100, הכולל את 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה (בתנאי שהן עומדות בתנאי הסף לכניסה, הכוללים גם את אחוז אחזקות הציבור), לבין מדד היתר 120, בו נכללות 120 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שאינן כלולות במדד ת"א 100. לדברי ברלס, בהשוואה שכזו, ניתן לראות מספר הבדלים מהותיים, על אף שבשני המקרים מדובר, כאמור, בהשקעה במניות.

ההבדל הבולט מכולם הוא, מטבע הדברים, שווי השוק הכולל של החברות הנסחרות בכל אחד משני המדדים. ברלס מציין, כי שווי השוק של החברות המרכיבות את מדד ת"א 100 עומד על כ-600 מיליארד שקל, לעומת שווי כולל של כ-28 מיליארד שקל במניות מדד היתר 120. "משמעות הנתון הזה היא ששווי השוק הכולל של 100 המניות הגדולות בבורסה גדול פי 21(!) משווי השוק של 120 החברות הגדולות שבאות אחריהן", הוא אומר. "כתוצאה מכך קיים גם שוני משמעותי במחזורי המסחר הכוללים של כל אחד משני המדדים, בין היתר בשל העדפתם של גופים מוסדיים את ההשקעה במניות הגדולות ולא במניות היתר".

ההתעניינות המועטה יחסית של הגופים הגדולים במניות היתר מביאה לכך שרק אחוז קטן של אותן מניות מסוקר על ידי אנליסטים, המעדיפים להתרכז בסיקור המניות הגדולות יותר, בעלות מחזורי מסחר גבוהים יותר ותנודתיות נמוכה יותר.

"למעשה", אומר ברלס, "נוצר מצב אבסורדי שבו האנליסטים ממעטים במתן המלצות על מניות היתר וכתוצאה מכך גופי השקעה גדולים נוטים שלא להשקיע במניות אלו. לכן הן סובלות ממחזורי מסחר נמוכים, שאינם מאפשרים לגופים הגדולים להשקיע בהן". לפיכך, במידה שאנליסטים יתחילו לסקר בצורה שוטפת חברות יתר רבות יותר, ייווצר תהליך שבו גופים מוסדיים רבים יותר ישקיעו באותן חברות, סחירותן תגדל וסביר גם ששווי השוק שלהן יעלה.

הבעיה במחזורי המסחר הנמוכים במניות היתר, נובעת מכך שאלו עלולים להביא לא פעם לתנודות קיצוניות בשערי המניות המרכיבות את המדד, במיוחד בימים שבהם יש ירידות או עליות חזקות. "מדד מניות היתר יעלה בדרך כלל יותר ממדדי ת"א 25 או ת"א 100 כאשר שוק המניות חיובי, ויירד בצורה חדה יותר כאשר שוק המניות שלילי", מאשר ברלס.

כדי להמחיש את התנודתיות הזו מציין ברלס נתון נוסף: "בשנת 2008 25% ממניות המדד ירדו בשיעור של 80% אחוז ומעלה, כשחלקן ירד אף ביותר מ-90%. ואילו בשנת 2009, 25% ממניות המדד עלו בשיעור של 200% ומעלה", הוא אומר.

כולם נחשפים בעקיפין

אחת הסיבות העיקריות לתנודות החדות במדד היתר 120 נעוצה במספרן הגבוה של מניות ענף הביוטכנולוגיה הכלולות במדד הזה - 13 חברות מתוך 120. במדד ת"א 100, לעומת זאת, נמצאות רק שלוש חברות ביוטכנולוגיה. "סקטור הביומד מתאפיין בתנודות שערים חדות, המשפיעות בצורה ישירה גם על מדד היתר", מסביר ברלס.

התנודתיות הגבוהה ממחישה עד כמה גדולה חשיבות בחירת מדד המניות שבו משקיעים, כיוון שמשקיע שכבר החליט שהוא מעוניין לרכוש מניות, לא יכול להתעלם מהשוני הגדול שיש בעוצמת הירידות והעליות של כל אחד מהמדדים.

"ככלל ניתן לומר כי סטיית התקן של מדדי המניות הענפיות, כמו הנדל"ן 15 או התל-טק ומדדי המניות הקטנות, בהם היתר 120, גבוהה יותר מסטיית התקן של מדדי ת"א 25 ות"א 100", אומר ברלס. "לכן גם השקעה במדדים אלה כרוכה בסיכון גבוה יותר.

משקיע המעוניין לנצל תקופה של גאות בשוק ההון יכול להעדיף השקעה במניות היתר, אולם עליו להביא בחשבון כי כל שינוי בכיוון השוק כלפי מטה יהיה דרסטי יותר מאשר השינוי שיחול במדדי המניות הגדולות.

"מי שכבר בחר להשקיע במניות היתר, מוטב שיבחר בהשקעה באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות ולא יקנה בצורה ישירה כמה מניות בודדות ממדד זה, וזאת בשל הסיכון הגבוה מאוד הקיים בחשיפה למניות בודדות הנכללות במדד היתר", אומר ברלס.

משקיע הרפתקן במיוחד, המעוניין להשקיע במניות ספציפיות שאינן משתייכות למדד ת"א 100, רואה לפניו, על פי ברלס, פוטנציאל רווח עתידי גבוה הנובע דווקא מכך שאותן מניות קטנות אינן מסוקרות בדרך כלל, ומידת העניין בהן מועטה יחסית. "לכן, גם סביר למצוא בהן יותר חברות המתומחרות במחירים נוחים להשקעה בעיקר לאחר גל ירידות חזק, שפוגע בהן יותר, לעיתים ללא סיבה אמיתית, ובעלות פוטנציאל לתשואה עודפת משמעותית לעומת החברות הגדולות", הוא אומר.

בשורה התחתונה, ההשקעה במדד היתר אינה מתאימה לרוב המשקיעים הפרטיים, אולם באופן עקיף כמעט כל אחד מאיתנו מושקע באותן מניות בגלל חשיפת הגופים המוסדיים אליהן.

"מי שבכל זאת ירצה לנסות לרכוב על גל העליות החדות של מניות היתר בזמנים שבהם השוק שורי, צריך לשנן את דבריו של המשקיע האגדי פיטר לינץ", אומר ברלס. "המפתח לעשיית כסף ממניות הוא לא לפחד מהן".

עוד כתבות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים