גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המפתח לעשיית כסף ממניות הוא לא לפחד מהן"

השקעה במניות היתר הקטנות אינה מתאימה לכל אחד, אך כפי שהוכח מתחילת השנה היא עשויה להניב למשקיעים האמיצים תשואות עודפות ■ אילון ברלס מ-U-Bank מסביר כיצד מומלץ לעשות זאת, ומדוע הציטוט של פיטר לינץ' שמופיע כאן בכותרת, הוא הכלל החשוב ביותר עבור המשקיעים הפוטנציאלים

מתחילת השנה מדדי היתר הם האפיק הרווחי ביותר בשוק המניות המקומי. בעוד המדדים שעוקבים אחרי המניות הגדולות מדשדשים עם תשואה של 1.7%-2.9%, מדדי היתר רשמו מ-2010 עלייה שמתקרבת לתחום הדו-ספרתי (12.9% במדד היתר 120).

הנתונים הללו מעלים באופן טבעי את השאלה, האם לאחר הראלי של 2009, הבשר בשוק נמצא כיום במניות היתר. אילון ברלס, יועץ השקעות בסניף רחובות ב-U-Bank, מסביר איך ניתן ליהנות מהעליות באפיק הזה, ומהם הסיכונים.

"אחת האמרות הנפוצות והמקובלות בעולם ההשקעות גורסת כי כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי", אומר ברלס. המשמעות היא פשוטה: "מי שמעוניין להשיג תשואות גבוהות על השקעותיו חייב להביא בחשבון את הסיכון הכרוך בהשקעות אלה".

אך גם מי שבוחר לקחת את הסיכון של השקעה במניות צריך לעשות את ההפרדה בין מדדי המניות השונים בארץ ובעולם. ברלס מזכיר בהקשר הזה שלושה הבדלים מהותיים:

שוני גיאוגרפי: "המשקיע צריך לבחור האם הוא מעוניין בחשיפה לשוק המניות האמריקני, הברזילאי, הסיני או הישראלי".

שוני ענפי: "האם החשיפה המנייתית שתיתן תשואה עודפת תגיע מסקטור הפיננסים, הנדל"ן, הנפט, הטכנולוגיה או כל סקטור אחר אשר ניתן להיחשף אליו באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות".

שווי שוק: "שווי השוק של החברות במדד המניות שבו מעוניינים להשקיע, אם זה מדד ת"א 100, מדד היתר-50, ה-S&P 500 או הראסל 2000. השוני בין מדד המניות המייצג את החברות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה, לעומת מדד המייצג חברות בעלות שווי שוק נמוך, יכול לעזור לנו בהבנת חשיבות הבחירה של המדד שבו אנו מעוניינים להשקיע", טוען ברלס.

מצב אבסורדי

בבורסה המקומית ההבחנה העיקרית היא בין מדד ת"א 100, הכולל את 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה (בתנאי שהן עומדות בתנאי הסף לכניסה, הכוללים גם את אחוז אחזקות הציבור), לבין מדד היתר 120, בו נכללות 120 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שאינן כלולות במדד ת"א 100. לדברי ברלס, בהשוואה שכזו, ניתן לראות מספר הבדלים מהותיים, על אף שבשני המקרים מדובר, כאמור, בהשקעה במניות.

ההבדל הבולט מכולם הוא, מטבע הדברים, שווי השוק הכולל של החברות הנסחרות בכל אחד משני המדדים. ברלס מציין, כי שווי השוק של החברות המרכיבות את מדד ת"א 100 עומד על כ-600 מיליארד שקל, לעומת שווי כולל של כ-28 מיליארד שקל במניות מדד היתר 120. "משמעות הנתון הזה היא ששווי השוק הכולל של 100 המניות הגדולות בבורסה גדול פי 21(!) משווי השוק של 120 החברות הגדולות שבאות אחריהן", הוא אומר. "כתוצאה מכך קיים גם שוני משמעותי במחזורי המסחר הכוללים של כל אחד משני המדדים, בין היתר בשל העדפתם של גופים מוסדיים את ההשקעה במניות הגדולות ולא במניות היתר".

ההתעניינות המועטה יחסית של הגופים הגדולים במניות היתר מביאה לכך שרק אחוז קטן של אותן מניות מסוקר על ידי אנליסטים, המעדיפים להתרכז בסיקור המניות הגדולות יותר, בעלות מחזורי מסחר גבוהים יותר ותנודתיות נמוכה יותר.

"למעשה", אומר ברלס, "נוצר מצב אבסורדי שבו האנליסטים ממעטים במתן המלצות על מניות היתר וכתוצאה מכך גופי השקעה גדולים נוטים שלא להשקיע במניות אלו. לכן הן סובלות ממחזורי מסחר נמוכים, שאינם מאפשרים לגופים הגדולים להשקיע בהן". לפיכך, במידה שאנליסטים יתחילו לסקר בצורה שוטפת חברות יתר רבות יותר, ייווצר תהליך שבו גופים מוסדיים רבים יותר ישקיעו באותן חברות, סחירותן תגדל וסביר גם ששווי השוק שלהן יעלה.

הבעיה במחזורי המסחר הנמוכים במניות היתר, נובעת מכך שאלו עלולים להביא לא פעם לתנודות קיצוניות בשערי המניות המרכיבות את המדד, במיוחד בימים שבהם יש ירידות או עליות חזקות. "מדד מניות היתר יעלה בדרך כלל יותר ממדדי ת"א 25 או ת"א 100 כאשר שוק המניות חיובי, ויירד בצורה חדה יותר כאשר שוק המניות שלילי", מאשר ברלס.

כדי להמחיש את התנודתיות הזו מציין ברלס נתון נוסף: "בשנת 2008 25% ממניות המדד ירדו בשיעור של 80% אחוז ומעלה, כשחלקן ירד אף ביותר מ-90%. ואילו בשנת 2009, 25% ממניות המדד עלו בשיעור של 200% ומעלה", הוא אומר.

כולם נחשפים בעקיפין

אחת הסיבות העיקריות לתנודות החדות במדד היתר 120 נעוצה במספרן הגבוה של מניות ענף הביוטכנולוגיה הכלולות במדד הזה - 13 חברות מתוך 120. במדד ת"א 100, לעומת זאת, נמצאות רק שלוש חברות ביוטכנולוגיה. "סקטור הביומד מתאפיין בתנודות שערים חדות, המשפיעות בצורה ישירה גם על מדד היתר", מסביר ברלס.

התנודתיות הגבוהה ממחישה עד כמה גדולה חשיבות בחירת מדד המניות שבו משקיעים, כיוון שמשקיע שכבר החליט שהוא מעוניין לרכוש מניות, לא יכול להתעלם מהשוני הגדול שיש בעוצמת הירידות והעליות של כל אחד מהמדדים.

"ככלל ניתן לומר כי סטיית התקן של מדדי המניות הענפיות, כמו הנדל"ן 15 או התל-טק ומדדי המניות הקטנות, בהם היתר 120, גבוהה יותר מסטיית התקן של מדדי ת"א 25 ות"א 100", אומר ברלס. "לכן גם השקעה במדדים אלה כרוכה בסיכון גבוה יותר.

משקיע המעוניין לנצל תקופה של גאות בשוק ההון יכול להעדיף השקעה במניות היתר, אולם עליו להביא בחשבון כי כל שינוי בכיוון השוק כלפי מטה יהיה דרסטי יותר מאשר השינוי שיחול במדדי המניות הגדולות.

"מי שכבר בחר להשקיע במניות היתר, מוטב שיבחר בהשקעה באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות ולא יקנה בצורה ישירה כמה מניות בודדות ממדד זה, וזאת בשל הסיכון הגבוה מאוד הקיים בחשיפה למניות בודדות הנכללות במדד היתר", אומר ברלס.

משקיע הרפתקן במיוחד, המעוניין להשקיע במניות ספציפיות שאינן משתייכות למדד ת"א 100, רואה לפניו, על פי ברלס, פוטנציאל רווח עתידי גבוה הנובע דווקא מכך שאותן מניות קטנות אינן מסוקרות בדרך כלל, ומידת העניין בהן מועטה יחסית. "לכן, גם סביר למצוא בהן יותר חברות המתומחרות במחירים נוחים להשקעה בעיקר לאחר גל ירידות חזק, שפוגע בהן יותר, לעיתים ללא סיבה אמיתית, ובעלות פוטנציאל לתשואה עודפת משמעותית לעומת החברות הגדולות", הוא אומר.

בשורה התחתונה, ההשקעה במדד היתר אינה מתאימה לרוב המשקיעים הפרטיים, אולם באופן עקיף כמעט כל אחד מאיתנו מושקע באותן מניות בגלל חשיפת הגופים המוסדיים אליהן.

"מי שבכל זאת ירצה לנסות לרכוב על גל העליות החדות של מניות היתר בזמנים שבהם השוק שורי, צריך לשנן את דבריו של המשקיע האגדי פיטר לינץ", אומר ברלס. "המפתח לעשיית כסף ממניות הוא לא לפחד מהן".

עוד כתבות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר