"הפרסום באתרים החרדיים הוא ממש בחיתוליו, ורק לפני חודשים ספורים הוא החל בפועל. לכן, מבחינה זו קשה מאוד לכמת אותו לערכים כספיים משמעותיים. בנוסף, קשה להעריך מהו הנזק שנגרם לאתרי האינטרנט החרדיים בכל הנוגע להיקפי הפרסום בהם, בעקבות ההוראה הרבנית שיצאה לפני כחודשיים, אשר קראה לחרם על אתרי האינטרנט החרדים" - כך אומר ל"גלובס" אריה פרנקל, מנהל אגף יחסי הציבור במשרד הפרסום המגזרי גל אורן BSD.
פרנקל ייקח חלק בפאנל "חרדים לאינטרנט", שייערך בשבוע הבא (ב') בכנס האינטרנט השנתי של איגוד האינטרנט.
לדבריו, היקף הפרסום באתרים החרדיים היה מזערי, והוא לא מגיע אפילו ל-1% מסך עוגת הפרסום במגזר החרדי. "מרבית האתרים החרדים שרצו להיכנס לעולם הפרסום נאלצו לתת את זה כמעט בחינם. אני חייב לומר שלא ידוע לי על מקרים שבהם מפרסמים קיבלו טלפונים מסמכויות המגזר החרדי ונדרשו שלא לפרסם בהם. אבל באופן טבעי - המפרסמים הרימו טלפונים למשרדי הפרסום שלהם, ורובם החליטו באופן עצמאי להפסיק את הפרסום לזמן מה; אף אחד לא רוצה להיכנס לסערה ציבורית".
פרנקל מוסיף כי גם במשרדי הפרסום החרדיים אין עדיין פונקציה ייעודית לפרסום באינטרנט, אבל "ברור שאם לא היתה יוצאת הקריאה לחרם על האתרים החרדיים היינו עדים להתפתחות מואצת בענף פרסומי זה. האיסור הנוכחי שם ברקסים על הפרסום באינטרנט החרדי".
בעקבות ההוראה הרבנית הורדו מהאוויר אתרים פופולריים במגזר, בהם "אתרוג" ו"חרדים", אולם מאז חלק מהאתרים כבר קיבלו הכשר בשנית, כדוגמת "אתרוג".
צנזורה עצמית
אחד הפתרונות לגלישה "כשרה" הוא תוכנה בשם "נתיב", שמתבייתת על הדפדפן. מדובר בכלי ההלכתי שדרכו מותרת הגישה לאינטרנט במגזר החרדי. הכלי מספר הגנה כפולה - גם על מערכת ההפעלה במחשב וגם באמצעות ספקיות האינטרנט.
בשונה מכלי חסימה אחרים, "נתיב" מציע רשימה של אתרים שמותר לגלוש אליהם - ולא רשימת אתרים שחורה. כך נפתרת הבעיה של אתרים חדשים שעולים כל הזמן וכוללים חומר לא ראוי, אך כלי החסימה עוד לא איתרו אותם.
"גם באתר של קופות-חולים יכולים להיות עמודים לא ראויים, שעוסקים בתחומים שלא מדברים עליהם במגזר החרדי", מסביר הרב מרדכי בלוי שליט"א, מפקח חינוכי ויו"ר משמרת הקודש והחינוך בבד"צ בני-ברק, את החשיבות של תוכנת הסינון. לדבריו, "יש עוד פתרונות, כגון ספק האינטרנט 'רימון', שיש לו מסלולים המותאמים לציבור החרדי, אבל הם לא מושלמים ונמצאים בבדיקה".
* מי רשאי להשתמש בתוכנה זו?
הרב בלוי: "כל מי שמוכיח שהוא זקוק לאינטרנט לפרנסתו, וקיבל לכך אישור מהרבנים המקומיים שפוסקים בנושא. ברור שהאינטרנט הוא כלי מצוין לעבודה, למחקר ולמידע, אבל מאוד מסוכן לדברים אחרים - הסיכונים נמצאים במרחק קליק אחד בלבד".
* מדוע יצאה ההוראה האחרונה להחרמת האתרים החרדיים?
"האינטרנט בתוך המגזר החרדי הפך לרכילותי, ואנשים כתבו תוכן שעורר מחלוקות. זה ציבור אמוציונלי שבנוי מקבוצות ומתתי-קבוצות, ונוצר מצב שהוקמו הרבה מאוד פורומים שפנו למגזר, ושלמעשה נתנו הכשר עקיף לאינטרנט וגם עסקו בנושאים שלא עוסקים בהם במגזר".
לדבריו, "ריבוי האתרים הפך את הסקרנות הטבעית למעין הכשר עקיף לאינטרנט, ואנחנו לא שם. האינטרנט לא נועד לאספקת מידע ולא לחדשות. בשביל זה יש את 'יתד נאמן', קהילה או משפחה. ריבוי האתרים גרם לזה שיותר אנשים שלא צריכים להיות שם מצאו את עצמם שם, ונוצר סחף".
* לא מגיע לציבור החרדי להיות מעודכן בחדשות בזמן אמת?
"אנחנו ציבור חרדי שחי בגטו ורוצה לחיות בגטו. הציבור החרדי מעדיף עדיין להשתמש במילה המודפסת והכתובה, ולא יקרה שום אסון אם הוא ימתין לידיעה החדשותית עד מחר בבוקר. לא צריך להיות מחובר כל הזמן".
* אבל יש חרדים שלא שומרים על כללי ההלכה וכן גולשים באינטרנט.
"ברור שיש, אבל הם אחוזים בודדים. הם נמצאים בשוליים".
האיסור הגביר את הגלישה
על-פי ההערכות, ל-80% מהמגזר החרדי כבר יש מחשב בבית, וכ-60% ממנו נחשף בצורה כזו או אחרת לאינטרנט.
"למרות הסטיגמה על החרדים - הדור הצעיר מאוד ער להתפתחויות טכנולוגיות והוא לא מפגר בהרבה אחר הרחוב החילוני", אומר פרנקל. "קשה עוד להעריך כמה אנשים הפסיקו לגלוש בעקבות ההוראה, אבל אין ספק שהיתה לכך השפעה".
גיא כהן, מנכ"ל גלובל נטוורקס שמפעילה את אתר "בחדרי חרדים", שנחשב לאתר הפופולרי ביותר במגזר, מצייר דווקא תמונה אופטימית: "האיסור הזה הוא דווקא הדבר הכי טוב שקרה לנו - הטראפיק עלה ב-30% לאחר האיסור. כטבע האדם, אנשים נמשכים דווקא לדברים האסורים שמעוררים אצלם סקרנות".
לדבריו, העסקנים במגזר ניסו לבלבל את הרבנים ונתנו להם עצת אחיתופל. "המכתב היה טעות, ועד אז היו לנו יחסים מצוינים עם החצרות של הרבנים. היום גם הרבנים מבינים שהם ירו לעצמם ברגל כאשר קראו לאינטרנט 'סרטן', והעובדה שחלק מהאתרים קיבלו הכשר מחדש הם עדות לכך שהם מבינים שטעו", מוסיף כהן. "אנחנו לא חווינו שום ירידה בפרסום - יש לנו כ-90 מפרסמים שונים באתר גם היום".
לא מפחדים: הדור הצעיר במגזר גילה את פייסבוק
למרות האיסור הרבני, חלק מהחרדים לא מסתפקים בגלישה לצרכי עבודה.
י' הוא אחד מאותם חרדים שלא נבהלו מהאיסור הרבני, ושמוכן להצהיר כי הוא וחברים רבים שלו גולשים באינטרנט גם לאתרים אסורים. "בוודאי שחלק גדול מהציבור החרדי שומר על עצמו, אבל אם להיות כנים - גם כאשר מסתובבים בשכונות מאוד חרדיות ניתן למצוא חיבור אלחוטי לאינטרנט", הוא מודה. "העובדה שזה אסור גורמת לכך שמי שכן גולש באינטרנט עושה זאת בהיחבא".
* אז אתה לא מסכים עם הטענה ההלכתית שחייבים להגביל את הגישה לאינטרנט?
"אני כן חושב שצריך להגביל את האינטרנט, כי זה בהחלט יכול להיות מסוכן עבור קהל שלא מכיר את זה וסקרן לגבי זה, אבל אני חושב שלא ניתן לקרוא לתוכנה כמו 'נתיב' אינטרנט".
* מה אתה עושה באינטרנט?
"לרוב זה לצורכי עבודה, אבל לא רק. לפעמים אני פותח ynet כדי לקרוא חדשות, רואה קטע וידיאו שמישהו המליץ לי עליו, או אם יש נושא שמעניין אותי אז אני אחפש עליו באינטרנט. אני לא מאלה שיושבים סתם על האינטרנט, אלא משתמש רק לצרכים מסוימים".
* מה לגבי פייסבוק ומסנג'ר?
"אני כן משתמש ב-ICQ ובמסנג'ר, אבל בפייסבוק אין לי פרופיל. אולם, יש הרבה צעירים חרדים שכבר יש להם פרופיל בפייסבוק, חלקם בשם בדוי וחלקם בזהות אמיתית. פייסבוק הפך ליותר פופולרי בחודשים האחרונים במגזר החרדי, אבל מדובר כמובן בעיקר בצעירים, שהם יותר חדשניים, נועזים וסקרנים".