גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

חמאס הפר את הפסקת האש עם תקרית ברפיח, ישראל תוקפת בעזה

מחבלים ירו על כלי הנדסי ברפיח, צה"ל השיב באש מהאוויר; מתקיימת הערכת מצב בנוגע לאופי התגובה להפרת הפסקת האש ● רונן אנגל שנפל ב-7 באוקטובר הושב הלילה לקבורה בישראל, יחד עם חלל חטוף נוסף ששמו טרם הותר לפרסום ● ראשי סיעות האופוזיציה הניחו על שולחן הכנסת מסמך "40 חתימות" בנושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי ה-7 באוקטובר ● ארה"ב הודיעה למדינות הערבות על כוונה של חמאס לפגוע בתושבי עזה: "הפרה של ההסכם, יינקטו צעדים" ● עדכונים שוטפים

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap

רוסיה הפסידה בתביעת המיליארדים. נבזלין: ״משטרו של פוטין ניסה להרוס את העולם״

בית המשפט העליון בהולנד שם אמש סוף לפרשה חובקת עולם בת 20 שנה שבמרכזה הלאמת חברת הנפט יוקוס ● הפסיקה מפנה את הדרך לאכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם בהיקף של 65 מיליארד דולר

חאן יונס שברצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

עם שיקום של 67 מיליארד דולר, מהן התוכניות ברצועת עזה ליום שאחרי

על מנת לשקם את ההרס ברצועת עזה, יידרשו השקעות בסך 67 מיליארד דולר ● מי שעטו על ההזדמנות הן שתי מנהיגות ציר של האחים המוסלמים: קטאר, שהפכה לשחקן מוכר ברצועת עזה עוד הרבה לפני המלחמה; וידידתה הקרובה – טורקיה ● מה עתיד הרצועה כאשר על פי דוח של יוניסף, יותר מ־70% מתשתיות המים והסניטציה נפגעו, ואנרגיה – כמעט ואין

אילוסטרציה: shutterstock

הפערים שיכבידו על המסחר, חששות המשקיעים והמניה שתסבול במיוחד

המסחר ייפתח היום לצד סימני השאלה לגבי הפסקת האש ועתידה, מימוש הרווחים במדדים המקומיים ורוחות סוערות בוול סטריט ● האם הבורסה כבר גילמה את מרב האופוריה הכלכלית, ואיך ישפיעו פערי הארביטראז'?

הצוואות החדשות  של הישראלים / צילום: Shutterstock

גם מתחת לגיל 50: מספר עורכי הצוואות מזנק. אלה הסיבות

מספר הצוואות שהופקדו אצל רשם הירושה בשנה החולפת קפץ ב־32% בהשוואה לשנה שקדמה למלחמה ● חיילים צעירים שחששו שלא יחזרו מהשטח, מילואימניקים שמסדירים את חלוקת הרכוש בין האישה והילדים, וציבור שמבין שהמציאות השתנתה: מאז ה־7 באוקטובר יותר ויותר ישראלים נערכים לתרחיש הגרוע ביותר

ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ / צילומים: AP-Alexander Kazakov, רויטרס-Pool/ABACA

לפני הפגישה עם זלנסקי, טראמפ מודיע: אפגש עם פוטין בכדי לדון במלחמה באוקראינה

לאחר שיחת טלפון בין השניים, טראמפ הודיע כי יפגש עם פוטין בבודפשט, על מנת לדון בדרכים לסיום המלחמה ● מזכיר המדינה ויועצים בכירים נוספים יפגשו כבר בשבוע הבא עם מקביליהם הרוסים כדי להניח את התשתית לפסגה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

האם הגיע הזמן למכור את מדד S&P 500 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מי שהימרו על המדד האמריקאי נשארו הרחק מאחור, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר וסאגת המכסים של טראמפ ● תוכנית טראמפ הובילה לזינוק חסר תקדים במניות הנדל"ן המקומיות ● המניות שנשארו במדד הדגל של הבורסה ● ולמה השם של מפתחת ChatGPT מלהיב את המשקיעים?

באיזו מדינה יש חג מיוחד המוקדש לנאמנותם של בעלי החיים? / צילום: Shutterstock

איזו חברה שברה שיא עולמי והפכה לראשונה בעולם בשווי 4 טריליון דולר?

היכן מוענק פרס נובל לשלום, איזו אמנות לחימה מבוססת על תנועותיו של גמל שלמה, ובאיזו מדינה יש חג מיוחד המוקדש לנאמנותם של בעלי החיים? ● הטריוויה השבועית

קופרה טווסקאן VZ / צילום: יח''צ

זה הקרוס אובר המהנה ביותר לנהיגה שפגשנו. כמה תשלמו עליו?

קשה להאמין, אבל הקרוס־אובר האירופי והמהנה ביותר לנהיגה שבו פגשנו עד היום מיוצר בסין ● קופרה טווסקאן VZ הוא רכב מרווח, בנוי היטב ומעוצב כמו עמדת גיימרים ומחירו בפלח תחרותי למדי ● מבחן דרכים

יום השחרור של החטופים החיים / צילום: ap, Oded Balilty

מחקרים מגלים מה קורה לנפש ביום שאחרי האופוריה

עכשיו, כשהמלחמה נגמרה כביכול, ישראלים רבים מגלים שהם לא באמת יכולים לחזור לחייהם הקודמים, ובמקום ההקלה שציפו לה עם שחרור החטופים הם חווים סוג חדש של מצוקה ● חוקרות תקווה וחוסן מסבירות מהי "תסמונת השחרור" ואיך בונים נרטיב חדש

חגיגות בתל אביב בכ''ט בנובמבר. פשרה טריטוריאלית לא הייתה אופציה, היא הייתה תנאי / צילום: הנס פין

הדלת הרחבה והסדק הצר: איך להציל את הדמוקרטיה ואת מדינת הלאום

הדמוקרטיה המערבית עומדת במשבר החמור ביותר זה 80 שנה. מתנהלת נגדה מתקפה מבית ומחוץ ● גם מדינת הלאום הישראלית שקועה במשבר. אפשר שנחוץ לה נסיוב חדש של לגיטימיות

למה הוציאה אמזון פריים את האקדח מהידיים של ג'יימס בונד

אמזון פריים הסירה את האקדחים מהפוסטרים לסרטי בונד בלי הודעה מוקדמת ● ניתן לחשוב שהבחירה נובעת מחשש מעימות עם תרבות ה"ווק". אך בפועל התאגיד מחק את הדימוי בשביל לרצות את האלגוריתם ● ללמד מכונה להבין זה יקר - למחוק אקדח זה זול ומהיר

בנק סיליקון ואלי / אילוסטרציה: ap, Ted Shaffrey

פלאשבק לקריסה ב-2023? למה הבנקים בארה״ב מדאיגים את המשקיעים

בשווקים ברחבי העולם גברו ביממה האחרונה החששות ממשבר אשראי חדש בבנקים האזוריים בארה״ב ● מה קרה, איך הגיבו השווקים, והאם זה דומה לקריסת סיליקון ואלי? גלובס עושה סדר 

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy

חברת מודי'ס: ההסכם בעזה "חיובי לדירוג" של ישראל - אבל הסיכון עדיין גבוה

"ההסכם חיובי לאשראי עבור ישראל", נכתב בסקירה שפרסמה מודי'ס אתמול, אך גם הזהירה: "הסיכונים נותרים גבוהים שההסכם לא ייושם במלואו" ● דירוג האשראי של ישראל נותר על Baa1 עם תחזית שלילית

הדמיית פרויקט של גינדי גלובל בקפריסין / צילום: סייברקו

נצלו את הרגש הפטריוטי להתעורר גם מהפנטזיה על דירה בקפריסין או ביוון

שנים של פחד, ריבית גבוהה ומחירי דירות בלתי אפשריים הפכו את החלום על "מקלט נדל"ני" מעבר לים לטרנד לאומי ● עכשיו, כשהמציאות הישראלית מתבהרת והרגש גובר על הפחד, הגיע הזמן לבחון אם יש בכלל היגיון כלכלי מאחורי ההימור על דירה בקפריסין, יוון או פלורידה

מייסד מנגו, המיליארדר איזק אנדיק / צילום: Reuters, Lorena Sopêna

התפתחות דרמטית במות המיליארדר: הבן של מייסד מנגו חשוד

עשרה חודשים אחרי מותו הפתאומי של המיליארדר איזק אנדיק, מייסד רשת מנגו, המשטרה הספרדית בוחנת מחדש את נסיבות האירוע ● בנו, ג'ונתן אנדיק, שהיה עמו בטיול בהרי מונסראט סמוך לברצלונה, נחקר כחשוד – אך במשטרה מדגישים: "ההנחה המרכזית היא שמדובר בתאונה"

יירוטים של כיפת מגן מספינת סער 6 / צילום: תע''א

הלייזר יגיע גם לספינות של חיל הים: "עוד לא ראינו את כל היכולות"

ישראל כבר הוכיחה חדשנות באוויר וביבשה, אך היכולות בים בחלקן לא נחשפו ● סא"ל ה', ראש ענף ים במפא"ת במשרד הביטחון, מפנה זרקור לאתגרים בזירה הזו, מסבירה למה חשוב לעבוד עם סטארט־אפים, ומצהירה: "חלק מהיכולות נראה רק בהמשך"

ג'וליה הארטלי־ברואר / צילום: Reuters, PA Images

העיתונאית שמציגה את הצד הישראלי לבריטים: "בשביל הרבה אנשים, עובדות לא חשובות. הרגשות חשובים"

העיתונאית ג'וליה הארטלי־ברואר סבורה שהאנטישמיות בבריטניה מסוכנת, ומדברת בתקשורת על ההטיה נגד ישראל ועל מה שהיא למדה מהביקור בארץ ● "ממשלות המערב אוהבות לחשוב שיש להן הרבה מה ללמד את ישראל, אבל לישראל יש הרבה יותר מה ללמד אותנו"

ד''ר דן דייקר / צילום: רפי קוץ

הוא נפגש עם נתניהו לפחות 5 פעמים במהלך המלחמה. למה הוא מודאג מההסכם עם חמאס?

חמאס מפרש את ההסכם אחרת לגמרי, טורקיה וקטאר נחושות לתמוך בו, וצה"ל הוא הצבא היחיד שיגרום לו להתפרק מנשקו ● כך סבור ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ● מבחינתו התנאי היחיד לקיום השלב השני הוא תמיכה מלאה של ארה"ב, אבל הוא מודאג: "טראמפ מדבר על לסיים לפני 19 הנקודות הביטחוניות"

חיילי צה''ל בגבול עזה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מילואימניקים יידרשו לשרת 70 יום בשנה גם אחרי המלחמה. איזה תגמול הם יקבלו?

אחרי שנתיים של לחימה, במהלכן נהנו אנשי המילואים מתגמולים כספיים והטבות, באוצר מעוניינים לחתוך את המתווה הנוכחי ולצמצם אותו ● השאלה המרכזית שעולה היא כיצד ייראה מודל המילואים החדש, כשהכוונה באוצר היא לשמר הטבות שיעוררו תחושת הוקרה אצל הזכאים להן ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד