גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

השופט הפדרלי רוי ק' אלטמן / צילום: Reuters, Nathan Howard

השופט הפדרלי שבוחן את הטענות כלפי ישראל בראיון חריג: "החוק לא מיושם בצורה הוגנת"

בראיון נדיר השופט הפדרלי המכהן רוי ק' אלטמן, מהצעירים בהיסטוריה של ארה"ב, מפרק את ההאשמות נגד ישראל ● בספרו "Israel on Trial" הוא בוחן טענות כמו קולוניאליזם, אפרטהייד ורצח עם במושגי נטל הוכחה ואימות ראיות ● "החוק לא מיושם בצורה הוגנת. אני מנסה להיצמד לאמת"

הכנות למלחמת מים / צילום: Shutterstock

למה שבועות הוא חג המים? אל תחפשו את ההסבר במקרא

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיצד התגלגל מנהג פגאני מצפון אפריקה כל הדרך למסורת של אחד משלושת הרגלים?

בר ויסעור שחף / צילום: תמונה פרטית

האחים שיגלו לכם איזה מבצע הכי טוב בסופר

האחים בר ויסעור שחף הקימו את Market API, סטארט-אפ שנועד לפתור את חוסר הבהירות סביב המבצעים בסופרמרקט ● המבצעים מתעדכנים בזמן אמת על מסכים - ומאפשרים חיסכון אמיתי ללקוחות ● וכמה מיליונים בשנה זה חוסך לרשתות?

עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל

נתוני המאקרו של המשק הישראלי מספרים סיפור מרשים של הצלחה, עם שווקים שמפגינים חוסן ועמידות יוצאת דופן מול משברים ● אלא שמאחורי החזית המשגשגת מסתתרת מציאות שוחקת: יוקר מחיה מזנק, פקקים אינסופיים ומגמת ירידה מתמדת ברמת החיים ● סדרת הכתבות של גלובס צוללת אל שורש הפרדוקס, בניסיון להבין מדוע העושר הלאומי מסרב לחלחל אל החיים עצמם ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות ורשמה רצף עליות שלא נראה מאז 2023

דאו ג'ונס ננעל בשיא ● אד ירדני על מניות הקוונטים: השוק נכנס לשלב של “התלהבות ממומנת ממשלתית” סביב התחום ● לאחר השבעת יו"ר פד החדש, מתגברים ההימורים על העלאת ריבית ● המיזוג המוצע בהיקף של מיליארדי דולרים בין פויג' ברנדס לאסתי לאודר נפל ● מחירי הנפט עולים בכ-2%

דרוזים מפגינים על גבול סוריה ישראל / צילום: ap, Leo Correa

בין דמשק לירושלים: מהפכת ההתאזרחות השקטה של צעירי הגולן הדרוזים

הטבח בא–סווידא הפחית את טשטוש הזהות ההיסטורי של הדרוזים בגולן ● נתונים חדשים של צה"ל מגלים שהצעירים מובילים גל התאזרחות חסר תקדים, 4,600 בשנה האחרונה בלבד, ומתחילים להשתלב בצבא - בתהליך גיבוש זהות שצפוי להגיע השנה לקלפיות

הילה ויסברג וגלי וינרב בשיחה עם ד''ר שי מלצר ופרופ' טל דביר / צילום: יעל צור

המחקר שיוכל להזקין את המוח שלכם במעבדה - ולחזות את המחלות שתפגשו בעתיד

שיחה עם פרופ' טל דביר, ראש המעבדה להנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית באוניברסיטת תל אביב והמדען הראשי של חברת הביומד מטריסלף, וד"ר שי מלצר, מנהל התוכנית הלאומית לביו־קונברג'נס ברשות החדשנות ● על הדפסת איברים, היתרונות של ישראל בתחום והפוטנציאל הכלכלי

סיגל זקשנסקי, מנהלת אגף שיווק, בנק מזרחי טפחות

הבינה המלאכותית: לא במקום הבנקאים, אלא לצדם

האתגר האמיתי בהטעמת AI בשירות הלקוחות במערכת הבנקאית הוא לעשות זאת בצורה שקופה, אחראית ואתית ● צריך לעשות זאת בצורה שתשמור על אמון הלקוחות, על הפרטיות שלהם ועל תחושת הקרבה והביטחון שהם מצפים לקבל מבנק ● לכן, צריך לאזן בין טכנולוגיה מתקדמת וקשר אישי

משק חקלאי / צילום: Shutterstock

מהורמוז עד משבר האקלים: מה מאיים על החקלאות הישראלית?

העובדים בורחים, המים מתייבשים - וחומרי הגלם אוזלים ● נקודת הזמן הנוכחית מזמנת אתגרים משמעותיים לחקלאות הישראלית, שגם כך רגישה מאוד לזעזועים ● המשרוקית של גלובס ממפה את הגורמים שיכולים לערער את עתיד הענף ● המשרוקית של גלובס

לירז חממי וטליה לין רון ב''הבת''. ליהוק מתאים? / צילום: באדיבות קשת 12

עם מתכון פשוט ומוכר: הסדרה של קשת שנמכרה לפני שהוקרנה

אם ובת חוזרות מטיול בהודו, אבל קונקשן תמים ברוסיה הופך לסיוט: הבת נעצרת בחשד להברחת סמים, והאם יוצאת למאבק לשחרורה ● עוד לפני שעלתה בקשת 12, "הבת" כבר נמכרה לאפל טי וי פלוס ● היא נשענת על דמיון ברור לפרשת נעמה יששכר, אבל מבקשת לספר סיפור רחב יותר על משפחה ואימהות

מימין: פרופ' דני דולב, יהבי בורבין, הנק נוסבכר, דב וינר, פרופ' שמואל פלג / צילום: שלומי יוסף

היא הקימה חברת אינטרנט, ואז איחדה אותה עם אביה. יחד הם השתלטו על השוק

הם ראו את המהפכה לפני כולם, רתמו את הגופים הגדולים, השיגו מימון - ואז גם נלחמו במונופולים ● ארבעה עשורים חלפו מאז נכנס האינטרנט לישראל לראשונה ● גלובס בעקבות האנשים שחיברו אותנו לעולם החדש

בלי הגזמה: מהלך אחד שווה לכם מיליון שקל בפרישה

הכסף הגדול של הפנסיה לא נמצא רק בחיסכון, אלא בניהול נכון מול רשות המסים ● הליך "קיבוע זכויות" מאפשר לכם להחליט איך לנצל את סל הפטורים שמעניקה המדינה - שמגיע השנה ל־976 אלף שקל ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

נטושים בהורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

הצינור השני שיעקוף את איראן כבר מוכן ב-50%

מנכ״ל חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי סיפר אמש כי בניית צינור הנפט מתקדמת מאוד ● לדבריו כמעט 100 מיליון חביות נוספות אובדות בכל שבוע שהורמוז נשאר סגור

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

60 עסקאות ביום: הבית הלבן מעולם לא ראה סוחר עצבני כמו דונלד טראמפ

השבוע פורסם דוח העסקאות של הנשיא האמריקאי וחשף מעל 3,600 עסקאות ברבעון, בסכומים שהצטברו ל־750 מיליון דולר ובארה"ב חוששים שההחזקות הפרטיות של הנשיא משפיעות על פעולותיו ● מאז שנכנס הנשיא האמריקאי לתפקידו, הוא הוסיף להון האישי שלו 1.5 מיליארד דולר ● איך לארה"ב אין חוק ניגוד עניינים?

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מדבר בכנס על מערכת ''ורה רובין'', שתנגוס בשוק מעבדי הליבה של אינטל / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

העסקה המשתלמת בישראל והנתון המדאיג: 5 הערות על דוחות אנבידיה

אנבידיה שוב ניפצה תחזיות עם הכנסות של יותר מ־80 מיליארד דולר ברבעון, אך מאחורי השיאים בדוחות הכספיים מסתמנות כמה מגמות מעניינות בשוק ● פעילות מלאנוקס הישראלית צומחת מהר יותר מליבת עסקי ה־AI של אנבידיה, אינטל על הכוונת, סין עדיין לא חוזרת - וארבע ענקיות הענן הופכות לחשובות יותר ויותר לעתיד החברה

משפחת גרופר / צילום: תמונה פרטית

עם 30 אלף שקל נטו בחודש, המשפחה שלא מצליחה לחסוך לדירה

כחלק מפרויקט "בין המאקרו למיקרו", גלובס מדבר עם הישראלים על מה שמאחורי המספרים היבשים ● והפעם: טל וליטל גרופר מפתח תקווה, שעל אף ניהול תקציב קפדני וחיסכון חודשי מגלים שחלום הדירה בורח מהם

על כמה כסף תצטרכו לדווח בקרוב לרשות המסים?

שנה לאחר רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - מי המוצרים שמחירם ירד משמעותית? וגם: איזו חברה ישראלית עברה להפסד לראשונה מאז תחילת 2023 בגלל מבצע "שאגת הארי"? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

השעון החכם החדש של שיאומי / צילום: יח''צ

מודל משודרג: השעון החכם החדש של שיאומי

ענקית הטכנולוגיה הסינית משיקה את Xiaomi Watch 5, שמרגיש כמו שעון פרימיום ומציע חיי סוללה מרשימים, מסך צבעוני וחד ועיצוב יוקרתי ● אלא שכל זה מוביל גם לעלייה משמעותית במחיר

וורן באפט / צילום: Shutterstock

תעלומה בשווי 2.6 מיליארד דולר: מי חוזר על הטעות של וורן באפט?

ברקשייר האת'ווי פרסמה ביום שישי שעבר עדכון לתיק ההשקעות שלה ● הפוזיציה החדשה בדלתא איירליינס והשקעה קטנה יותר שביצעה החברה מסעירות את העיתונות הכלכלית הבינלאומית

הזוג צוקרברג / צילום: Reuters, Anadolu

מה עושים האנשים הכי עשירים עם הכסף כדי להשיג השפעה

המחזיקים בכסף הגדול כבר לא מסתפקים בהקלה על מצוקות וכשלים - הם שואפים לעצב מחדש את המציאות ● מההשתלטות של ביל גייטס על תשתיות ה־AI ועד רכישת עתודות קרקע על ידי מייסד Epic Games, הפילנתרופיה הופכת למנגנון כוח פרטי שפועל מעל לראשן של המדינות