גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

גבי ויסמן, אור עופר, ריצ'רד פרנסיס / צילום: נובה, איל יצהר, אלעד מלכה

החברה הישראלית שזינקה לשיא של עשור וזו שאיבדה גובה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● מניית טבע קפצה והגיעה למחיר שיא מאז 2016 בעקבות אישור שיווק לתרופה חדשה לסכיזופרניה ● סימילרווב מבקשת לאשר חבילת תגמול למנכ"ל הנכנס מייקל אקרמן, הכוללת מענק הצטרפות של 500 אלף דולר ● סיטי בנק הוריד את המלצתו למניית נובה ל"נייטרלי"; המניה מחקה מעל ל-40% מערכה מאז השיא שרשמה ביוני האחרון

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

בנק וואן זירו מפטר כ-10% מהעובדים בגלל "הבינה המלאכותית"

הבנק הדיגיטלי הודיע הבוקר לעובדיו על מהלך התייעלות הכולל פיטורים של כ-30-25 עובדים ● במכתב שנשלח לעובדים הסביר המנכ"ל אייל גפני כי "הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה ארגונים עובדים"

פרופ' יצחק ברלוביץ' / צילום: אוריה תדמור

הלך לעולמו פרופ' יצחק (ברלו) ברלוביץ', בעבר מנכ"ל וולפסון והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות

ברלוביץ' נחשב למי שהציל את בית החולים וולפסון, ובתקופה בה עבד במשרד הבריאות היה שותף בניסוח "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" ו"חוק זכויות החולה" ויזם את הסדרת הביטוח הרפואי לילדים חסרי ביטוח ● דורון אובז'נק, שניהל עמו פורום לשינוי במערכת הבריאות: "מעולם לא פגשתי אדם שידע כמוהו לגשר בין אנשים, להקשיב, להרגיע ולמצוא את המשותף"

אילוסטרציה: Shutterstock

"חדלת פירעון בפועל": בקשה לצו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי

חברת הייעוץ אסיאג מבקשת להוציא צו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי בטענה לחוב של כ־100 אלף דולר וחדלות פירעון בפועל ● במקביל נדחתה בקשת החברה להסיר עיקולים ממניות קיו פוינט המיועדות לעסקת מכירה ב־8.7 מיליון דולר, שנועדה לסייע בפירעון חובותיה

כביש 232 בעוטף עזה / צילום: ג'יני סוכנות צילום

כבישי העוטף משתקמים בקצב, התקציב לצפון רק החל לזרום

בכבישי הדרום, בהם כביש 232 שניזוק קשות במתקפת 7 באוקטובר, הושקעו כ־250 מיליון שקל ● אלא שלצפון הגיע רק כרבע מהכסף לשיקום תשתיות התחבורה ולאחר שמנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ זעק בוועידת גלובס ● תמונת מצב

דנה עזריאלי וד''ר יערה קידר / צילום: מאיר כהן

עזריאלי משיקה את מוזיאון האופנה הראשון בישראל, בהשקעה של 8-10 מיליון שקל

הפרויקט הוא שיתוף פעולה עם האוצרת והיסטוריונית האופנה ד"ר יערה קידר ● המוזיאון ייפתח בתחילת 2027 בעזריאלי שרונה בתל אביב, וישתרע על פני שלוש קומות ● דנה עזריאלי: "החיבור בין מסחר, קולינריה, תרבות, תוכן ופנאי הוא חלק מההתפתחות של עולם הנדל"ן המסחרי"

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

התכתבויות של יועצו של רה"מ דלפו לרשת: איך אפשר היה להימנע מכך?

דליפת התכתבויות שיוחסו ליועץ רה"מ יונתן אוריך, הציפה מחדש את הסיכונים בשימוש בכלי בינה מלאכותית ובפיתוח מהיר של מערכות מידע ● מומחי סייבר מסבירים כיצד חשיפת מפתחות גישה, הגדרות שגויות במאגרי קוד ואחסון לא מאובטח של נתונים עלולים להוביל לזליגת מידע רגיש לרשת

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

התכתבויות הוואטסאפ של יונתן אוריך דלפו לרשת לכאורה, והוא מאיים בתביעות

דליפת התכתבויות שיוחסו ליועץ ראש הממשלה, יונתן אוריך, הציתה סערה ברשת, עם דגש על שיחותיו עם עמית סגל ● אוריך מכחיש את אמינות החומרים וטוען כי חלקם שונו, בעודו מאיים בשורת תביעות נגד מפיצי הפרסומים

 

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

תחזית האימים לוול סטריט – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אף שאחד ממדדי הדגל של ת"א עלה בשיעור דו־ספרתי, רוב המניות הכלולות בו רשמו תשואה שלילית ● התשואה הממוצעת שהציגו קרנות הגידור המנייתיות מתחילת השנה נפגעה ברבעון השלישי ● לפני כשנה המליץ שמואל בן אריה מפיוניר על טבע ועל מניות הביטוח - וקצר תשואות פנומנליות • בבנק אוף אמריקה מתארים את המחשוב הקוונטי כ"גילוי האש הבא של האנושות" ● וגם: בנק ההשקעות הבריטי שפרסם תחזית קודרת בנוגע ל-S&P 500

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות AI)

מדריך לצופה: המסעות הליליים של וורן באפט במחילת הארנב של יוטיוב

סרטונים של גלן קלוז. פרסומות משנות ה־50. הגרסה האוזבקית של "America’s Got Talent"● המשקיע האגדי לא מצליח לעמוד בפני האלגוריתם

גיל שויד / צילום: שלומי יוסף

1.2 מיליון דולר בחודש אחד: התרומה של גיל שויד

לפי דיווח ל-SEC, היו"ר הפעיל ואחד ממייסדי צ'ק פוינט תרם באוגוסט 9,000 מניות של החברה לעמותות ששמותיהן לא פורסמו ● דלק ישראל משקיעה כ-3 מיליון שקל בקמפיין לציון 75 שנות פעילותה ● חברת הדירוג S&P מעלות אישרה את הדירוג של הפניקס ברוקרס ● אירועים ומינויים

אביב שמני, מנכ''ל הסטארט-אפ Limy / צילום: ניר סלקמן

ב-7 באוקטובר הוא פגש את הגיהנום. אחרי שנתיים כבר הקים סטארט-אפ שמכניס מיליוני דולרים

"אי-אפשר לפספס עליי שלא הייתי ב-8200, אי-אפשר גם לפספס שאני ישראלי. היה מקרה שזה ביטל את ההשקעה בנו במקום. העוינות לישראל נוכחת" ● שיחה קצרה עם אביב שמני, מנכ"ל הסטארט-אפ Limy, שמודד ומשפר את ההשפעה של AI על מכירות

מייקל אקרמן מנכ''ל סימילרווב הנכנס / איור: גיל ג'יבלי

קבלת הפנים למנכ"ל סימילרווב: חבילת תגמולים של מעל 10 מיליון דולר

מייקל אקרמן שיחליף את המייסד אור עופר, יזכה לתגמול שנתי במזומן של 1.6 מיליון דולר הכולל מענק חתימה חד פעמי, לצד מניות חסומות בשווי של עד 10 מיליון דולר ● מניית סימילרווב עלתה בכמעט 300% מהשפל באפריל

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט / צילום:  מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, גלעד קוולרציק

הסירוב של ברק, המבוכה של נתניהו: למה בישראל אין עימות בחירות?

כמעט כל המדינות המפותחות מקיימות עימותים טלוויזיוניים בין המועמדים המובילים בבחירות ● פעם גם ישראל הייתה ברשימה הזאת, אבל לפני כמעט שלושה עשורים נוצר התקדים שהוציא אותה ממנה ● והמחקרים מראים: איזה גורם קובע את זהות המנצח בעימות? ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

סמוטריץ' מטיל "וטו" על רפורמת המס בהייטק. לא בטוח שהוא יכול

לאחר חשיפת גלובס על כוונת האוצר לחייב מימוש אופציות, השר מיהר להתנגד ● מומחים מסבירים מדוע אין משמעות להתנגדות ומה הסיכוי שהתוכנית תתממש

ניסים זוארץ, נשיא הבורסה ליהלומים / צילום: טל גבעוני

יותר נמוך מדובאי ומבלגיה: ההסכם החדש בין רשות המסים והבורסה ליהלומים

רשות המסים והבורסה ליהלומים חתמו על הסכם מס הקובע שיעור מס נמוך וקבוע על הכנסות יהלומנים ומבטל את רצפת ההכנסה המינימלית ● המטרה: להחזיר את סוחרי היהלומים של העולם לבורסה הישראלית ● ההסכם מציב את ישראל מול בלגיה ודובאי בשעורי המס, ובמדדים שונים לפניהן

מימין: חנן פרידמן, אבי לוי, משה לארי, אלי כהן / צילום: אורן דאי, רמי זרנגר, מזרחי טפחות, אייל טואג

התביעה שמטלטלת את הבנקים ועשויה לפתוח עידן חדש במערכת

בית המשפט המחוזי בלוד אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים בגין אי־תשלום ריבית על יתרות העו"ש ● המשמעות: פתח לדרישת כספים בחזרה מהבנקים ● על הפרק: מיליארדי שקלים ● בענף חלוקים האם מדובר בהחלטה צודקת או בטעות מסוכנת שעשויה לטלטל את המערכת כולה

פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008 / צילום: ap, Franck Robichon

"תרחיש מכוער": האזהרה של זוכה פרס נובל לכלכלה

החוב הציבורי של צרפת תופח, תשואות האג”ח מזנקות והרחובות בוערים ● הכלכלן זוכה הנובל פול קרוגמן מזהיר מפני תרחיש "מכוער במיוחד" של משבר חוב, ומצביע על המחיר שמשלמים הצעירים כדי להגן על הפנסיות של המבוגרים

אורי עבדת / צילום: מיכאל גלעדי

חברי הילדות רק רצו להרוויח 1,000 שקל. כיום הם מנהלים 120 דירות

אורי עבדת והשותף שלו לדירה הגיעו לתחום שכירות המשנה כמעט במקרה: כשאחד מהם יצא למילואים, הם השכירו את החדר והבינו את הפוטנציאל ● כך הפך סאבלט נקודתי לחברה שמנהלת 120 נכסים בשכירות משנה

אייל חומסקי, אדלר חומסקי ועמית משיח, מקאן ת''א / צילומים: איל יצהר

אייל חומסקי ייפגש עם 100 מיליון שקל. האם עמית משיח צריך לדאוג?

לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל עשויות לרכוש 30% מקבוצת אדלר חומסקי, לפי שווי של כחצי מיליארד שקל ● מי ירוויח, מה יקרה לתקציבי הפרסום של הבנקים ואיך מגיבים בענף