גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

בניין מגורים בפלורידה, מיאמי. הזרמת העושר הזניקה את ההכנסות ממסים / צילום: Shutterstock

מעמד הביניים נדחק החוצה: מיאמי מתעשרת, וגם מצטמצמת

בום של עושר מניע חלקים מכריעים בכלכלת המטרופולין, אך הוא גם זה שצמצם את האוכלוסייה שלה

פרויקט פינוי בינוי במרכז. עדכון כל חמש שנים / צילום: רפי דלויה

הפרויקטים יחכו: התיקון לחוק שביקש לעשות סדר בהיטלי ההשבחה הצית מחלוקות חדשות

תיקון 133 לחוק התכנון והבנייה נועד לעודד מימוש של תוכניות התחדשות עירונית באמצעות יצירת ודאות ביחס להשבחה שנוצרה בעקבות הפרויקט ● אלא שבפועל רשויות שונות מפרשות את החוק באופן שונה, מה שמעקר את התיקון מתוכן ומחזיר את היזמים לוועדות הערר ולבתי המשפט

יוסי זינגר וארז בלשה, יו''ר ומנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

מעל התכנון המקורי: ג'נריישן קפיטל גייסה כמיליארד שקל ואלה המוסדיים שהשתתפו

הגיוס גבוה מהתוכנית המקורית לגייס 800 מיליון שקל • לגלובס נודע כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה היו קרן הגידור נוקד שתהפוך לבעלת עניין וכן מגדל, כלל, מנורה, הראל, קרן הגידור ספרה, אנליסט, מור, איילון ועוד

סקוט מוריסון / צילום: Reuters, Darrian Traynor ו־Jonathan Ernst

ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר: "היחסים עם ישראל בצניחה חופשית"

האיש שהנהיג את אוסטרליה בקדנציה הקודמת מבכה את הידרדרות הקשר עם ישראל ("היחסים בצניחה חופשית"), מצר על השנאה הגואה ("שינוי מדיניות יצר רישיון לאנטישמיות") ומתוסכל מעצימת העיניים ● הוא מודה שמדיניות ההגירה באוסטרליה נשחקה, ומוצא פרטנר אצל טראמפ: "עם ביידן יכולת לחזות איך דברים יטופלו. אצל טראמפ זה לא עבד, כי הוא מבקש לשבש מערכות"

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

ארה"ב תקפה אתרי מכ"ם, איראן הגיבה בטילים בליסטיים

כלי טיס צבאי פגע בכבל חשמל באחד היישובים בעמק יזרעאל; אין נפגעים ● אזעקות נשמעו ב-10 יישובים באצבע הגליל בעקבות שיגור טילי קרקע אוויר לעבר כלי טיס של חיל האוויר ● איראן שיגרה כטב"מים לעבר מצר הורמוז, מטוסי קרב אמריקניים הפילו ארבעה מהם ● האזעקות באצבע הגליל: חיל האוויר יירט כטב"ם אחד, שני כלי טיס נוספים נפלו בדרום לבנון סמוך לכוחות צה"ל - אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

ברק אברמוב / צילום: חיים צח-לע''מ

כך בנה ברק אברמוב אימפריה של מיליארד שקל

ההשקעה של לאומי פרטנרס בג'פניקה בחודש שעבר הפגישה את בעלי הרשת ברק אברמוב עם 200 מיליון שקל ● איך הוא עושה עסקים, למה נכנס לבית"ר ירושלים למרות הפצרות המקורבים, והאם ההנפקה בדרך? ● גלובס מנסה לפצח את דמותו של האיש שהצמיח אימפריה ששווה מיליארד שקל

מפעל גלעם - קיבוץ מענית / צילום: איל יצהר

גלעם השלימה את ההנפקה בשווי של 1.03 מיליארד שקל; אלה המוסדיים שרכשו

בעלי השליטה קרן פימי ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות מכרו מעט פחות ממה שתכננו ● לאחר ההנפקה פימי תמשיך להחזיק ב-29% ממניות החברה ● לגלובס נודע כי המוסדיים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם מנורה מבטחים ומיטב

ירידות חדות בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מניות השבבים ודוח התעסוקה שלחו את וול סטריט ליום הכי גרוע זה יותר משנה

בעוד הצפי עמד על תוספת של 85 אלף משרות חדשות, שוק התעסוקה הוסיף 172 אלף משרות ● הביטקוין השלים היום יום שישי רצוף של ירידות, רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט וצונח לשפל שלא נראה מאז אוקטובר 2024 ● תשואות אג"ח ארה"ב עולות בעקבות דוח התעסוקה, על רקע התחזקות הציפיות לכך שהפדרל ריזרב עשוי להעלות את ריבית עד סוף השנה

טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

בכיר איראני: "המשא ומתן במבוי סתום והכדור במגרש של טראמפ"

היעד האופטימי שהציב טראמפ למו"מ עם איראן: "טקס חתימה בשבוע הבא" ● ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על גופים הקשורים לאיראן ● טראמפ על האפשרות לפעולה צבאית להוצאת האורניום מאיראן: "צריך להיות שם שבועיים, ועם הרבה ציוד" ● סרן איתן שמואל למברג, בן 21 ממשמר השבעה, נפל בקרב בדרום לבנון ● דיווחים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: יוסי זמיר, Shutterstock

הפער בין מה שרואים באוצר למה שרואים ב-OECD

ב–OECD פסימיים, באוצר רואים ורוד ● הכשל של חוק המעונות ● ומה מפריע לטיעון של התעשיינים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אושרי כהן ב''בופור'' (2007). סרט מלחמה ללא אויב נראה לעין / צילום: יח''צ

איך לרדת מההר בחיים: צה"ל מחזיר אותנו לבופור

חזרתם של כוחות צה”ל לבופור מחזירה גם את אחת הטראומות המכוננות של החברה הישראלית ● מרוביק רוזנטל, דרך רון לשם ועד יוסף סידר, התרבות הישראלית ניסתה להפוך את ההר לזיכרון סגור, אבל החדשות מהשבוע שוב טורפות את הקלפים

פגיעת רחפן במוצב שומרה, סוף אפריל / צילום: Reuters, Anadolu

מומחים סבורים: חיזבאללה איבד את הבייס - ולא מוצא את מקומו במפה הפוליטית החדשה

צה"ל מעריך שמבצע "חיצי הצפון" הותיר את חיזבאללה עם שבריר מיכולותיו, אך נראה שהאיום הגדול ביותר עליו כעת הוא פנים־לבנוני ● מול דעת קהל עוינת, ממשל שדורש מונופול על הנשק וצניחה בתמיכת השיעים, מומחים מאמינים שהארגון משתמש בהסלמה בצפון כדי לייצר נרטיב של הצלחה ● כך מנסה חיזבאללה לפוצץ את המגעים המדיניים - ולשרוד פוליטית בכל מחיר

יורם אורון / צילום: איל יצהר

אקזיט הרחפנים מרעננה חשף: המשקיע הסדרתי עשה זאת שוב

קרן ורטקס שמוביל יורם אורון הייתה המשקיעה הראשונה בחברת יירוט הרחפנים דיפנד, שנמכרה השבוע בכ-1.5 מיליארד דולר, עם השקעה של מיליונים ספורים ● מאז הוקמה לפני כ-30 שנה, יצא לקרן שם של מי שיודעת לזהות חברות מוצלחות בתחילת דרכן - בהן waze וסייברארק

להקת ''שפתיים''. לא מסתפק בנוסטלגיה / צילום: ארכיון פרטי, באדיבות כאן11

מהחתונות בדרום ללב המיינסטרים: הסיפור של "שפתיים" הוא לא סתם עוד סיפור הצלחה

מה שמים במים של שדרות, שואל הסרט החדש על להקת "שפתיים", שהוצג בפסטיבל דוקאביב ● הוא לא מסתפק בנרטיב לעוס של ההגעה מהשוליים למיינסטרים, אלא נותן זווית רחבה על התרבות הישראלית

אילון מאסק / צילום: ap, Matt Rourke

920 מיליון דולר בחודש: זה הסכום שגוגל מתכוונת לשלם ל‑SpaceX

על פי הדיווח, SpaceX של אילון מאסק, חתמה על עסקה עם גוגל שתניב לה הכנסות של כ‑920 מיליון דולר בחודש, באמצעות אספקה של דאטה סנטר לבינה מלאכותית ● כזכור, בחודש שעבר הודיעה גם אנתרופיק על עסקה שבמסגרתה תעשה שימוש ביכולות  של SpaceX

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

מה עומד מאחורי התנודתיות החריפה בבורסה היום, ומה מומלץ לעשות?

לנוכח הפסקת האש בין ישראל ולבנון והתקיפות של צה"ל בדרום המדינה, הבורסה של ת"א ננעלה הערב בירידות בסיומו של יום מסחר תנודתי במיוחד ● בעוד שחלק מהמומחים רואים את המגמה כחלק מתיקון בריא ומתבקש בשוק המניות, אחרים מצביעים על כך שמוקד תשומת־הלב פשוט עבר מהחזית לנתוני המאקרו

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

חברת האג״ח סימד הגישה בקשה לפשיטת רגל: חובות הבעלים 100 מיליון דולר

זאת שבוע וחצי לאחר שחשפה כי בעליה משכו 100 מיליון שקל ורוקנו את קופת החברה ● דיווח נוסף מהיום מעלה כי רשות ניירות ערך פתחה בבדיקה וביקשה מהחברה מסמכים

פרויקט חופים WEST בנתניה. כמחצית מהדירות עדיין עומדות למכירה / הדמיה: אתר החברה

135 דירות מחכות: משבר הדיור דרך סיפורה של חברה אחת

המגדל החצי ריק של אזורים בנתניה מספר את כל מצוקת הקבלנים והמשבר בשוק הדיור ● מנגד, הוא מעיד שהיזמיות הגדולות עדיין לא ממהרות להתגמש במחירון הרשמי, גם כשהן מובילות במספר הדירות לא מכורות וכשנדמה שהמבצעים הלכו רחוק במיוחד

ד''ר מרק אביטבול / צילום: Visionix

בשקט בשקט נמכרה בשבוע שעבר במאות מיליוני דולרים חברה בת 32 מירושלים

אחרי שהקים את חברת המכשור הרפואי ויזיוניקס בקרוואן לוהט, עבר הנפקה מדהימה, התרסקות והתבססות בצמרת הענף - בשבוע שעבר ד"ר מרק אביטבול מכר את מפעל חייו לרווניו הפינית ● בראיון מיוחד הוא מספר למה חשוב לו לייצר בארץ, מדבר על הקושי לנהל קשרים בינלאומיים בתקופה שבה "ישראליות היא כבר לא יתרון בעולם", ומסביר מדוע החליט לפרוש דווקא עכשיו

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעקבות פסיקת בג"ץ: לוין פרסם מועמדים לחלק מבתי המשפט המחוזיים

ביהמ"ש העליון קבע כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירה בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות למחוזיים בבאר שבע ובחיפה שם המחסור החמור ביותר ● מזה שנה וחצי לא מונו שופטים בישראל עקב סירובו של לוין להביא לאישור הוועדה מועמדים שלא מוסכמים על כל חברי הוועדה