גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

נתניהו: "לאיראן אין יותר אפשרות להעשיר אורניום ולייצר טילים בליסטיים"

עוד הוסיף רה"מ בהצהרתו כי "לבקשת טראמפ - נימנע מלתקוף מתקני אנרגיה באיראן" ● אזעקות הופעלו בצפון בעקבות השיגור השביעי של איראן לאזור מהבוקר; במקביל - ירי בלתי פוסק מחיזבאללה, פצוע קשה מפגיעה ישירה בקריית שמונה ● שר ההגנה האמריקאי: "היום יהיו התקיפות העצימות ביותר מתחילת המלחמה" ● דיווחים בתקשורת באיראן על כך שחוסין דהקאן, שר ההגנה לשעבר, מונה למחליפו של עלי לאריג'אני ● עדכונים שוטפים

האם לאיראן עוד נשארו כלים במזרח התיכון?

הקרבות הפנימיים והשחקן המפתיע שהתחזק: מה עובר על הציר האיראני?

פתיחת החזית דווקא מול המדינה הידידותית, הפגיעה שספג כוח העזר העיקרי, השליט הנוח שהופל - והשחקן המפתיע שדווקא התחזק ● "טבעת האש" האיראנית איימה לשרוף את ישראל, אבל כרגע היא מנסה בעיקר לשמור על הגחלת ● איך השתנה הציר האיראני מאז 7 באוקטובר, ולאן הוא הולך מכאן? ● המשרוקית של גלובס

אדמירל בראד קופר / צילום: Reuters, Petty Officer 3rd Class Sonny Escalante

האדמירל שהפנה את הרחפנים של איראן נגד עצמה

הוא פורח במצבי לחץ, כמעט אף פעם לא עייף, אופטימיסט חסר תקנה ודואג לטפח קשרים עם מנהיגי המזרח התיכון, בהם הרמטכ"ל אייל זמיר ● אדמירל בראד קופר נבחר לחוד החנית האמריקאי של המבצע המורכב על אדמת טהרן ● על ההישגים, הכישלונות ומה חושבים על כך בסביבתו

ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimer

בסוף מתרגלים להכל? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

רקטה של חברת נורת'רופ גרומן / צילום: ap, Steve Helber

דווקא כעת המניות הביטחוניות בארה"ב נכנסות למקלט. כמה הסברים לתופעה

המלחמה המתמשכת באיראן אמורה על פניה להוביל להוצאות צבאיות וביטחוניות גבוהות יותר, אבל במניות הנשק וההגנה האמריקאיות המובילות ניכר דווקא דשדוש ● ייתכן כי הרוח הגבית מהממשל פנתה כעת נגדן, בשל התנהגות כספית בזבזנית ופיגור טכנולוגי

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נציגי הפג לויד, צים וקרן פימי באירוע החתימה על העסקה / צילום: שוקה כהן

צים מתקדמת לאישור המכירה: אסיפת בעלי המניות תתכנס בסוף אפריל

חברת התובלה הימית פרסמה אתמול (ה') זימון לאסיפת בעלי המניות שנועדה לאשר את מכירתה לידי הפג-לויד וקרן פימי ● האסיפה אף תאשר בונוסי שימור בסך עד 5.4 מיליון דולר לבכירי צים, בהם המנכ"ל אלי גליקמן

בן חמד אל תאני, נתניהו, חמינאי הבן וטראמפ / צילום: AP-Matt Dunham, נעם ריבקין פנטון-הארץ, reuters-Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

המפרציות הפסיקו לייצר נפט - מלבד מדינה אחת. איך היא עושה את זה?

עשרות מתקני גז ונפט הושבתו בשל תקיפות מאיראן ומישראל ויחד עם חסימת מצרי הורמוז, והובילו לזינוק חד במחירי האנרגיה ● מה הקפיץ את מחירי הגז ב־25% בבוקר אחד? כיצד השיבושים ביצוא משפיעים על הנפט? ואילו מדינות מצליחות לעקוף את החסימות? ● גלובס עושה סדר

נמל באר שבע המדומיין עולה באש / צילום: מתוך לינקדאין

נתניהו עם שש אצבעות ופגיעה בנמל באר שבע: חלפו הימים שיכולנו להאמין לתמונות

שלל התמונות המופצות במערכה הנוכחית מציגות הישגים בדויים שנראים כאילו נלקחו מסרט אקשן ● אבל כמו שלימדה אותנו הסדרה הבריטית The Capture, שעונתה השלישית עלתה לשידור החודש, איש לא חסין מפני עיוותי המציאות

תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

הברק מכה פעמיים: הפנטהאוז היוקרתי של תמיר מנדובסקי נפגע מטיל

אחרי שדירתו השכורה נפגעה בעם כלביא, תמיר מנדובסקי החליט לרכוש פנטהאוז יוקרתי בת"א תמורת כ-21 מיליון שקל ● כעת, בזמן שהוא ממתין לסיום השיפוצים, דירתו החדשה ספגה אמש פגיעה קלה מטיל איראני ● למרות זאת, מחבר רב המכר "השקעות לעצלנים" רחוק מלהיות מוטרד: "אני רואה את עצמי בר מזל – הרבה אנשים היו רוצים להיות במצב שלי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב ננעלה בעליות: זו המניה שקפצה בכמעט 40% בשבוע אחד

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2%, מדד ת"א 90 הוסיף לערכו כ-0.4% ● את העליות מובילות אינרום, לאחר פרסום דוחות מוצלחים, ובזן, לאחר שדיווחה על הנזק שנגרם בבתי הזיקוק ולעדכן על ההשלכות ● המסחר באירופה עבר לירידות - הדאקס יורד בכ-0.6% ● בוול סטריט החוזים העתידיים נסחרים ביציבות ● מחירי הנפט עומדים על כ-107 לחבית ברנט ● ג'יי.פי.מורגן חותך את התחזית: "השוק שאנן מדי לגבי המלחמה" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

סוכני הביטוח שוב ניצחו את האוצר: וואן זירו ואש לא יוכלו בינתיים להחזיק בסוכנות ביטוח

ניסיון של הוועדה למיזמים ציבורים להגביר תחרות מול סוכני הביטוח במסגרת רפורמת הבנקים הקטנים נכשל, בעקבות לחץ שהפעילו סוכני הביטוח על חברי הכנסת ● ח"כ טל: "נקדם את החוק בהליך חקיקה נפרד, אם לא נספיק בקדנציה הזו, בכנסת הבאה" ● לשכת סוכני הביטוח חגגה את הניצחון: "משרד האוצר ניסה לבצע מחטף ולפגוע באלפי סוכני ביטוח"

אפי ברמה בית שמש / הדמיה: טוטם הדמיות

עסקה גדולה בבית שמש: רשת מזון רכשה 1,500 מ"ר מסחר בכ־31 מיליון שקל

הרשת רכשה את השטח בפרויקט "אפי ברמה" של אפי קפיטל בשכונת רמת אברהם הנמצאת בבנייה ● המחיר למ"ר נמוך מעט בגלל השטח הגדול שנרכש ● הפרויקט יכלול 141 דירות מעל שטחי המסחר

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תמורת 8,000 שקל בחודש: המתווכים בין החברות בת"א למשקיעים הגדולים

קשרי המשקיעים (IR) הם כלי מרכזי בהתנהלות החברות הגדולות בבורסה מול המשקיעים ● בשנים האחרונות חווה הענף שינויים מפליגים, עם פתיחת משרדים חדשים והשפעת הרשתות החברתיות: "חברה שלא מנטרת את הרשת, מגיבה באיחור כשמתפתח משבר" ● מי הם השחקנים הבולטים ומדוע, למרות חשיבותם, "כל משרדי ה־IR ביחד לא עושים את המחזור שעושה חברת חיתום אחת בשנה"

יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ראש המוסד לשעבר ושני כוכבי נדל״ן מצטרפים לחברה הביטחונית הזו ומזניקים את המניה

מניית חברת הכטב"מים אירודרום מזנקת לאחר דיווח על צירוף גורמים מוכרים להשקעה בה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, וכן ברק רוזן ואסי טוכמאייר, בעלי קבוצת הנדל"ן ישראל קנדה ● במהלך החודש האחרון הודיעה החברה על מספר השקעות בה, שעדיין כפופות לאישור בעלי המניות

אירוע ציון תחילת נסיעות המבחן בקו האדום של הרכבת הקלה / צילום: איל יצהר

הרכבת הקלה חוזרת: אלו המקטעים שיפעלו ומה עושים בזמן אזעקה

ביום שני הקרוב הרכבת הקלה בגוש דן צפויה לשוב לפעילות באופן חלקי ● אלו שני המקטעים הנפרדים שיופעלו בקו האדום, מה קורה אם יש אזעקה בזמן נסיעה ומה עם התחנות התת-קרקעיות? ● שאלת השעה

פרויקט בנייה בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יזמי הנדל"ן לא מוטרדים מביטולים: "באוצר מנסים לשדר שיש ירידת מחירים"

ניתוח שנעשה בתחילת החודש באגף הכלכלן הראשי באוצר הצביע על עלייה של יותר מ-100% בקצב ביטולי עסקאות בענף הנדל"ן בשנים 2024-2025 ● מנגד, יזמי נדל"ן טוענים שמדובר בתופעה שולית: "את הביטולים אפשר לספור על כף יד אחת"

גלולת ההרזיה של אפיטומי / צילום: אתר החברה

גלולת ההרזיה הישראלית מקבלת אור ירוק באירופה - ומתחילה למכור

לאחר שהסירה את החסם האחרון לשיווק באירופה, חברת אפיטומי חותמת על הסכם הפצה ראשון בגרמניה בהיקף של 5.3 מיליון דולר • הגלולה מציעה ירידה מתונה במשקל למי שמחפש חלופה לזריקות ● המניה מגיבה בעליות אך עדיין רחוקה ממחיר ההנפקה

משמאל: דני בריקמן, מנכ''ל אואזיס, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: אוהד קב

הסטארט-אפ שמחפש פתרון לאחד מאתגרי האבטחה של ה-AI גייס 120 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית אואזיס סקיורטי מודיעה על גיוס סבב B ● החברה מפתחת פלטפורמה לניהול זהויות לא אנושיות שלדבריה נועדה להפוך לתשתית של עידן סוכני ה-AI

יירוטים של כיפת ברזל / צילום: ap, Leo Correa

שוב שיגורים מאיראן; טראמפ: לא רוצה הפסקת אש עם איראן

שיגורים מאיראן בפעם ה-10 היום: דיווח על נפילת שברים במרכז ● בעקבות תקיפות אתרי שיגור במערב איראן, כוחות המשטר נדחקו למרכז המדינה ומשגרים משם • בשני מטסי תקיפות ברחבי טהראן: צה"ל תקף בין היתר אתרים שבהם פותחו ואוחסנו רכיבים לטילים בליסטיים ארוכי טווח ● עדכונים שוטפים