גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

החשש בחמאס מהצעד של ישראל - וההנחיה: "להתרחק מהמזגן"

למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים