גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

מנהיגי בריטניה וספרד / צילומים: AP -Osmancan Gürdoğan, Kirsty Wigglesworth

דוגמה אישית: אירופה בוערת, אך מנהיגי היבשת מקפידים לצאת לחופשת קיץ

ראש ממשלת ספרד ספג ביקורת חריפה על יציאתו לחופשה בזמן משבר ההגירה בסאוטה ● ראש ממשלת בריטניה יצא לחופשה שבועיים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד ● ואיפה נופשים מנהיגי גרמניה, צרפת ואיטליה

מייקל ברי / צילום: Reuters, Nancy Kaszerman via ZUMA Wire

השוק בשיא, מייקל ברי בשורט: "אנחנו קרובים למפולת בסגנון 1987"

בוול סטריט חוגגים שיאים, אבל "ביג שורט" מחכה למפולת ומזהיר מקריסה אפשרית בסגנון 1987 ● כשהוא מהמר על ירידות בפלנטיר, אנבידיה ומיקרון, לא רק המוניטין שלו עומד למבחן - גם הכיס שלו

סם אלטמן ודריו אמודיי / צילום: ap, Franck Robichon, Markus Schreiber

כשל נוסף: מודלי בינה מלאכותית של OpenAI ואנתרופיק יצאו מ"ארגז החול"

OpenAI דיווחה כי במהלך בדיקות סייבר, מודל שלה חרג מסביבת הניסוי וביצע פעולות לא מורשות באינטרנט ● גם מודלים של אנתרופיק הצליחו לצאת מ"ארגז החול", לגשת למערכות אמיתיות ואף לנסות לבצע פעולות זדוניות ● החברות מדגישות כי האירועים התרחשו בתנאי ניסוי מיוחדים ונבעו משילוב של כשלים טכניים והגדרות שגויות

מייסדי סטרים אלמנטס, אור פרי, גיל הירש וראם שרמן / צילום: שלומי יוסף

ההצלחה בקורונה שהסתיימה במכירת חיסול: מאחורי קריסת הבטחת הגיימינג הישראלית

שילוב הזהב של תקופת הקורונה - סטרימינג, גיימינג ומשפיענים - הפך את סטרים אלמנטס הישראלית להבטחה ענקית שגייסה 115 מיליון דולר ● אך הקהל חזר לשגרה, המפרסמים הזיזו את הכסף הלאה, והחברה נותרה ללא אוויר ● כעת היא נמכרת לרייזר האמריקאית בהפסד צורב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

המסחר בוול סטריט מתנהל במגמה מעורבת; סקטור הביטחון והתעופה מוביל את העליות

המסחר באירופה ובוול סטריט מתנהל במגמה מעורבת ● הדאו ג'ונס נסחר בעליות שערים ונגע בשיא כל הזמנים ● AMD נחלשת למרות דוחות חזקים ברקע תחזית שולי רווח פושרת ● SpaceX צוללת ● אלי לילי, סי.וי.אס ודיסני עולות לאחר הדוחות ● הזהב מזנק לשיא של חודש, המסחר בנפט מתנהל בתנודתיות

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

במהירות של 8,700 קמ"ש: רקטה של SpaceX התרסקה על הירח

זו לא הפעם הראשונה שבה שאריות של פעילות בני האדם בחלל מתנגשות בירח, והתופעה מתחילה להוות בעיה ● כתוצאה מההתנגשות, ענן של אבק ושברי סלע יועף מעל פני הירח, אם כי מכדור הארץ קשה לראות זאת ללא טלסקופ עוצמתי

אלי אביסרור / צילום: איל יצהר

מחזור של עשרות שקלים בודדים סידר כניסה מפוארת לאביסרור לבורסה

אביסרור החלה להיסחר בבורסה בת"א לאחר שהשלימה גיוס של 530 מיליון שקל לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל ● בפתיחת המסחר זינקה המניה בכ-14.5%, אך העלייה נשענה על עסקאות בודדות ובהיקפים כספיים זניחים, ובהמשך היום נסחרה בתנודתיות

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

המוסדיים יצחקו אחרונים? סימד עשויה למכור את מחנות הקיץ מעל לערכם בספרים

חברת סימד הולדינגס הקורסת מדווחת כי ייתכן שעבור המוסדיים בארץ, שהיו הגופים העיקריים שהשתתפו בגיוס 620 מיליון שקל בסדרת אג"ח בודדה שלה, תיתכן תפנית חיובית מפתיעה בפרשה

מסלולים בעלי שם דומה - הרכב השקעות שונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקעה בדולרים הפכה לשקלים. החוסכים לא ידעו

רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון באה להגביר אחידות במסלולי הגמל, הפנסיה וההשתלמות ● בפועל, מסלולים בעלי שם דומה כללו הרכב השקעות שונה - שהתבטא גם בתוצאות שהשיגו ● כעת מגדל ומיטב משנות מדיניות השקעה במסלולים שזכו לתשואה נמוכה ואיבדו כספים

באיזה בנק להשקיע? / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי הקאמבק של יולי ורגע לפני הדוחות: באיזה בנק כדאי להשקיע

מניות הבנקים הציגו תשואת חסר מתחילת השנה, אבל ביולי הן הפכו לשיאניות של הבורסה עם זינוק של כמעט 10% במדד הענפי ● בשוק מסבירים את הקאמבק בשילוב של תיקון עם ציפיות חיוביות לקראת הדוחות בשבוע הבא ● וגם: האם הבנק שמשתרך מאחור הופך להזדמנות?

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

דרמה בעולם ההשקעות: כל מנהלי התיקים בישראל יוכלו לפרסם תשואות

מאז 2011, רשות ני"ע אסרה על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור הרחב, והתירה לעשות זאת רק בשיחות אישיות ● כעת, כפי שנחשף בגלובס, הרשות מציגה שינוי כיוון חד: עפ"י טיוטה חדשה שפרסמה, "כלל בעלי הרישיון - ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקים - יוכלו לפרסם תשואות עבר לציבור" ● מדובר בשוק של כחצי טריליון שקל

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

רשות התחרות אישרה את עסקת המכירה של הוט מובייל

הרשות אישרה את עסקת המכירה של חברת הסלולר לדלק ישראל, קיסטון ולאומי פרטנרס, לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל ● דלק ישראל וקיסטון יחזיקו ב-40% מחברת הסלולר, בעוד לאומי פרטנרס תחזיק ב-20% ● מכיוון שלמשתתפות בעסקה אין עיסוקים נוספים בתחום התקשורת והסלולר, אישור המיזוג התבצע במהירות יחסית

צילומים: יח''צ

הרשות השנייה חוזרת בה: דוחה טענות אל על ומחזירה את הפרסומת של כאל

תפנית במאבק הפרסומי בין מועדוני התעופה: לאחר שדרשה להסיר חלקים מהפרסומת של Flyall מבית כאל, הרשות השנייה משנה את החלטתה וקובעת כי ההשוואה לכרטיס FLYCARD של ישראכרט ואל על היא לגיטימית ● עם זאת, כאל תחויב להוסיף הבהרות בולטות ולהעביר את הגרסה המתוקנת לאישור הרשות

יו''ר ועדת הכלכלה דוד ביטן (פתחי וזמרי בע''מ, גלי ישראל, 26.07.26) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

8% מע"מ על מזון? הכלכלנים מתנגדים, אך יש מי שמאמצים זאת

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי במדינות המפותחות המע"מ על מזון לא עולה על 8% • התמונה הרבה פחות חד־משמעית • המשרוקית של גלובס

השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ

בג"ץ עוצר את ההעברות התקציביות שאושרו אתמול בוועדת הכספים

השופט אלכס שטיין נתן צו ארעי המעכב את ביצוע העברות הכספים בסך מאות מיליוני שקלים שאושרו באותו הדיון, למעט הכספים הנוגעים להוצאות חירום אזרחיות - זאת בהמשך לעתירה שהוגשה אתמול ע"י ח"כ נעמה לזימי ועמותת חדו"ש

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא הצליח לעקוף את התשואה של S&P 500

חשבון X עצמאי נתן לסוכן הבינה המלאכותית של אנתרופיק לנהל תיק השקעות של 50 אלף דולר במטרה להשיג תשואה גבוהה ממדד S&P 500 ● כעת טוענים מפעילי הפרויקט כי התיק הניב תשואה של 19% מאז מרץ, וכי משקיעים כבר מעתיקים את העסקאות שלו בהיקף של כ-27 מיליון דולר

יציאת כספים מסיבית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פדיונות של 10 מיליארד שקל: קרן סל אחת מטלטלת את התעשייה הפסיבית

כבר חודשים שקרנות הסל הישראליות סופגות פידיונות חריגים הנובעים מקרן "אינדקס בנקים ישראל" של IBI ● הסיבה: שינוי במדיניות של מנהל הקרן

כרטיסי סיבוס, תן ביס ו-וולט בנפיטס

העמלות נחשפות: כך מנסה וולט לכבוש שוק של 6 מיליארד שקל

בחודשים האחרונים נרשמת תזוזה בשוק ההטבות לעובדים שנשלט ע"י שתי שחקניות, תן ביס וסיבוס, עם השקת המתחרה השלישי "וולט בנפיטס" ● מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי אחת הדרכים של וולט לנגוס בשוק קשורה לגובה העמלה שהיא גובה מעסקים וממסעדות

דדי ברנע / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

הג׳וב החדש של ראש המוסד: מאחורי המינוי ששווה כמעט חצי מיליארד דולר

מינוי ראש המוסד היוצא לנשיא ויו"ר "רוכשת הביטחוניות" יביא לשדרוג משמעותי בשכרו ● בזירה העסקית הוא יוביל את התחרות של אונדס בחברות ישראליות ובאנדוריל

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

היקרה בהיסטוריה: הצוללת אח"י דרקון נמסרה לישראל

בעיכוב של שנה מספנות טיסנקרופ השלימו את מסירת אח"י דרקון לחיל הים, הצוללת הגדולה ביותר שנבנתה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה ● עלות הכלי מוערכת בכ-550 מיליון אירו, והוא מהווה חלק ממערך צוללות שימשיך להתבסס על היצרנית הגרמנית גם בעשור הקרוב