גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

העימות הימי בין ארה"ב לאיראן מסלים, מחיר הנפט מטפס

בצל הפסקת האש איראן ממשיכה לירות לעבר ספינות סוחר באזור מצר הורמוז, וארה"ב השתלטה כבר על שתי אוניות הקשורות אליה ● לפחות 26 ספינות מ"צי הצללים" האיראני הצליחו לחצות את המצר למרות הסגר האמריקאי, אך בארה"ב טוענים כי האפקטיביות שלו נבחנת לפי מדד אחר ● בינתיים מחיר הנפט מטפס לרמה של 99 דולר לחבית

תושבים בתל באביב יורדים למרחב מוגן בשל אזעקות על ירי מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"יותר מדע בדיוני מאשר הנדסה": מדוע לא בונים שכונות שלמות מתחת לקרקע?

בתקופה שבה המיגון בבית הוא הדבר החשוב מכול, עולה שאלת הבנייה בתת־הקרקע ● כבר היום נבנים פרויקטים מתחת לאדמה, ושכונות שלמות שייבנו כך יהיו, על פניו, מוגנות במיוחד ● בפועל, אומרים אנשי המקצוע, זה לא מעשי וגם יקר: "פי 4 או 5 לעומת בנייה רגילה"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ישרוטל ושני מנהלים בכירים בחברת הבת חשודים בהגשת תביעה כוזבת, בהיקף של כ-40 מיליון שקלים

התביעה הוגשה לקרן הפיצויים ברשות המסים בגין נזק למבנה ברחוב פינסקר בתל אביב, הנמצא בבעלות משותפת של חברת הבת של ישרוטל וחברת בנייני העיר ● מחקירת רשות המסים עלה כי המבנה הוגדר כלא ראוי למגורים כבר ב-2021 ● ישרוטל: "בהתבסס על המידע הקיים בידה נכון למועד דוח זה, לא צפויה השלכה שלילית מהותית על פעילותה או על דוחותיה הכספיים"

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

ירידות שערים באסיה; מוקדם יותר מניות יפן ודרום קוריאה זינקו לשיאים חדשים

מדד הניקיי נמצא כעת בירידות של כ-1.4%, הקוספי מאבד כ-1.3% מערכו, ההנג סנג יורד ב-1.1%, השנזן נופל בכ-1.5% ● אמש בוול סטריט מדד S&P 500 עלה בכמעט 1% והנאסד"ק ביותר מ־1.5% ● טסלה הכתה את התחזיות הלילה ● מחירי הנפט עולים

נקניקיות של ערן ביק / צילום: יאיר ולר

נקניקיות שמוציאות את הגילטי מהפלז'ר: שני יצרנים של שרקוטרי מקומי איכותי

בשנים האחרונות צומח בארץ שרקוטרי מקומי נהדר ● עם שלל טכניקות יישון וכבישה מסורתיות, חומרי גלם מקומיים ופרשנות ישראלית, התוצר נפלא ורחוק מאוד מהסטיגמה התעשייתית

עידו נוימן / צילום: פרטי

איך אפשר לצאת לפנסיה מוקדמת בזכות השקעה בנדל"ן?

חיסכון של 20% מההכנסה, מינוף נכסים משפחתיים ויציאה מאזור הנוחות: עידו נוימן משרטט בפרק מיוחד של "כסף בקיר" את מפת הדרכים ליצירת הון עצמי משמעותי ● האם 5 מיליון שקלים נזילים באמת מספיקים כדי לחיות מהריבית בלבד?

הפקקים חזרו ובגדול / צילום: בר לביא

"עומסי התנועה גדלו וימשיכו לגדול": הפקקים חזרו, במיוחד בכבישים האלה

המלחמה הורידה את היקף התנועה בכבישים, ואחרי שהיא נגמרה, הפקקים חזרו ובגדול ● במרכז ובדרום נרשמה חזרה מהירה לשגרה ● בצפון עדיין אין התאוששות מלאה

תערוכת הרכב בבייג'ינג לפני שנתיים / צילום: ap, Tatan Syuflana

הטרנדים שיוצגו בתערוכת בייג'ינג יקבעו: ככה ייראה ענף הרכב הישראלי בעתיד

תערוכת הרכב הענקית שתיפתח מחר עתידה להציג מאות דגמים חדשים, טכנולוגיות פורצות דרך וטרנדים שיווקיים חדשים ● אלה צפויים להרחיב עוד יותר את הדומיננטיות הסינית בשוק הרכב בישראל, שכבר כעת מתבטאת בנתח שוק של 41%, ולעצב במידה רבה את פניו בעתיד

מנכ''ל אפל היוצא, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות וההחמצה ב-AI: אפל מסכמת 15 שנה עם טים קוק

כהונתו של טים קוק כמנכ"ל אפל מסתיימת אמנם בתחושה חמוצה יחסית, אבל יש לו גם במה להתגאות: החל מצמיחת החברה, דרך חיזוק אפל כיצרנית מוצרי אלקטרוניקה ועד ההכנסות משירותי התוכן ● עיקר הביקורת, לעומת זאת, נעוצה בחוסר ההובלה של החברה בתחום הבינה המלאכותית ● ומה הייתה עמדתו ביחס לישראל?

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

כפי שנחשף בגלובס: ואסט דאטה הודיעה על סגירת סבב גיוס לפי שווי שיא של 30 מיליארד דולר

החברה גייסה כמיליארד דולר ומשלשת את שוויה בתוך כשנה ● עוד לפי החברה, היא מציגה צמיחה מהירה ורווחיות על רקע הביקוש הגובר לתשתיות AI

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

בישראל עודכנו: הדדליין של טראמפ לאיראן - עד יום ראשון

טרם הפסקת האש, צה"ל פשט על תשתיות טרור בלבנון ● איראן: עוד לא התקבלה החלטה אם לשלוח צוות למו"מ ● נשיא ארה"ב האריך את הפסקת האש עד "למועד שבו תוגש הצעת איראן והדיונים יסתיימו", לבקשת פקיסטן • באיראן ממשיכים ברטוריקה הלוחמנית, ולא מוכנים להכיר במהלך: "המפסיד לא קובע תנאים" • עדכונים שוטפים

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הממשל בארה"ב מאמין ב־AI, והתחום החם במדע שכדאי להכיר

הבית הלבן פרסם עקרונות שנועדו להנחות את הקונגרס בעיצוב רגולציה ל־AI ● תחום הארכת תוחלת החיים גולש לשוק פעיל וחם בביומד ● ומערכת החינוך בארה"ב עוברת שינוי מבני מואץ הישר לשוק כלכלי ● מדור חדש

סכסוך שכנים / אילוסטרציה: Shutterstock

סכסוך שכנים שהוסתר עלה למוכרים 177 אלף שקל

פסק דין של בית משפט שלום ממשיך את מגמת הפסיקה מהשנים האחרונות לראות בסכסוכי שכנים כפרט מהותי שעל המוכרים לגלות לקונים

איתן זינגר, מנכ''ל סיבוס / צילום: רמי זרנגר

"אף אחד לא מקטין תקציבי סיבוס. זה הדבר האחרון שנוגעים בו"

כשאיתן זינגר נכנס לכיסא מנכ"ל חברת ההטבות לעובדים סיבוס, היא נחשבה לשחקן משני ולא מאוד רלוונטי. היום הוא חולש על 60% מהשוק, ולדבריו הקפיץ את ההכנסות פי שלושה ● בראיון לגלובס הוא מתייחס לתחרות החדשה מכיוון וולט בנפיטס, הטלפון מרותי ברודו, מה הישראלים מזמינים הכי הרבה, ולמה המוסדיים פתאום משקיעים מאות מיליוני שקלים במסעדות

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: כדיה לוי

ועדת האיתור המליצה על שמאלוב-ברקוביץ' כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין; קרעי אישר

כעת יעבור המינוי לוועדה לבחינת מינויים ברשות החברות - ולאחר מכן לאישור הממשלה ● שמאלוב-ברקוביץ' כיהנה בעבר כיו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ובהמשך מונתה למנכ"לית חדשות 13 - מינוי שבוטל לאחר זמן קצר בלחץ עובדי החברה ● ארגון העיתונאים בתגובה: "ניסיון השתלטות פוליטי על שוק התקשורת בישראל"

כוח המינוף הספורטיבי. מקרון ובעלי פ.ס.ז' נאסר אל־ח'ליפי בארמון האליזה / צילום: Reuters, Thomas Padilla

"מרכיב בתעשייה הביטחונית": התחום המפתיע שהמפרץ לא יוותר עליו

למרות שכטב"מים פוגעים במתקני התפלה וגז, והכלכלה המקומית דועכת, במפרציות לא ימהרו למשוך את ההשקעות מהספורט העולמי ● מתי הפך הכדורגל למרכיב קריטי בתעשייה הביטחונית של קטאר וסעודיה, כיצד התדמית של המדינות נפגעה במלחמה, ולמה איראן לא תמהר לבטל את ההשתתפות במונדיאל שייערך בארה"ב?

נושאת המטוסים הבריטית המלכה אליזבת' / צילום: ap, Ana Brigida

המדינה שיוצאת מובכת מהתמודדות מול הצבא האיראני

המלחמה עם איראן הביכה מאוד את בריטניה מבחינת יכולותיה הצבאיות ● המערכת של חברת סנטריקס הישראלית, שנרכשה ע"י אונדס האמריקאית, תאבטח את המונדיאל ● אוסטרליה מתכננת להגדיל באופן משמעותי את תקציבי הביטחון ● וחברת JISDA היפנית מציעה כטב"ם במחיר של 450 דולר בלבד ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי

בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו

מנועי הצמיחה של איראן נשענים על משאב מתכלה, תנודתי ותלוי בסנקציות, בעוד שהעוצמה הישראלית מבוססת על הון אנושי שמייצר ערך ● במיוחד השנה חשוב לזכור: עצמאות לאומית אינה נמדדת רק בהגנה על גבולות, אלא ביכולת לייצר כלכלה שאינה תלויה בחסדי המשאבים, אלא בחדשנות ● טור אורח

חריש. צמיחה שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90 / צילום: Shutterstock

העיר שצמחה פי 38 בעשור ואלו שנתקעו מאחור

משבר הדיור הוביל לזינוק משמעותי בבנייה בישראל בעשור האחרון, וקצב הבנייה בערים מסוימות הוביל לשינוי שלהן כמעט מהיסוד ● איזו עיר גדלה פי 38 ולמה, איזו עיר הכפילה את מספר הדירות בה ואילו ערים דווקא נשארו מאחור ולא הצליחו לייצר ביקוש?