גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

מכולת שכונתית / אילוסטרציה: תמר מצפי

בין התראה לאזעקה: רבים מוכנים לשלם יותר על מזון, ולא להתרחק

גלובס מציג מדד שבועי הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הענף היחיד שרשם עלייה הוא המזון, עם נטייה לרכישות ליד הבית

מוטי בר-זיו / צילום: תמר מצפי

הסמנכ”ל הבכיר ברשת 13 מוטי בר-זיו ביקש לסיים את תפקידו

בר־זיו, סמנכ"ל הסחר של הערוץ ואחד מבכיריו, הודיע על סיום תפקידו לאחר שחזר לרשת לפני כשנתיים ביוזמת המנכ"ל אמיליאנו קלמזוק ● את מקומו תמלא סגניתו מרב סבליה

מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

למה מפקד חיל האוויר טס בעצמו בשמי איראן?

בישראל, גיחות קרביות של אלופים בצבא הן לא דבר נדיר, אבל בעולם אין לזה אח ורע.
אז למה אצלנו מתעקשים להמשיך לעשות את זה? ● שאלת השעה

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רווחי הבנקים השנה: יותר מתקציבי משרדי הפנים, הרווחה והחוץ ביחד

הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עלה לשיא של 32 מיליארד שקל ב-2025 - צמיחה של 9% לעומת השנה שקדמה לה, בזכות שילוב של גידול בעמלות, הליכי התייעלות והריבית הגבוהה במשק ● העמלות רשמו זינוק חד של 10% והסתכמו ב-14.3 מיליארד שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חמש שעות, שלוש הודעות סותרות: הבלבול במתווה החל"ת של סמוטריץ'

הטעיה של סמוטריץ' לגבי חל"ת להורים והמתנה ממושכת לפרסום מתווה הפיצויים לעסקים יצרו כאוס לא הכרחי במשק ● נושא המחלוקת עם המגזר העסקי: המודל המחייב 14 ימי היעדרות רצופים

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

היחידה שיורדת: למה המשקיעים מוכרים דווקא את מניית דיסקונט

הרווח הנקי של הבנק נשחק בשנה שעברה ל-4.1 מיליארד בשל מספר אירועים חד-פעמיים ● בין הגורמים שהשפיעו לשלילה היה רישום מלא של תוכנית פרישה מרצון בבנק מרכנתיל והפרשה בחברת כרטיסי האשראי כאל ● יחלק דיבידנד בשיעור של 50% מרווחי הרבעון הרביעי בסך של כ-428 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות חדות; מדד הביטוח צנח במעל 5%

בצל הירידות בבורסות בעולם והזינוק במחירי הנפט, מדד ת"א 35 השיל כ-3% ● מניית הבורסה הובילה את הירידות במדד ת"א 125 ונחלשה במעל 10% ● מניות השבבים הדואליות צנחו ● פייננשל טיימס: שרי האוצר של מדינות ה-G7 שוקלים הזרמה של נפט מהמאגרים האסטרטגיים ● השקל נחלש מול הדולר, שערו עומד על 3.10 שקלים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות חדות באירופה ובאסיה, אחרי שטראמפ הרגיע את השווקים

בורסת פרנקפורט מזנקת בכ-2.5% ● הבורסה בדרום קוריאה קפצה במעל 5%, הבורסה בטוקיו בכ-3% ● וול סטריט עשתה אתמול קאמבק מדהים, לאחר שטראמפ אמר כי סיום המלחמה קרב ● מחירי הנפט קרסו לאחר שרשמו את הזינוק התוך־יומי הגדול מזה כמה עשורים ● עליות בחוזים העתידיים על וול סטריט ● הביטקוין מתאושש בחזרה מעל לרף ה-70 אלף דולר

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

רשת 13 לרשות התחרות: אם מימון הביניים של דרהי והמשקיעים לא יאושר - הערוץ יקרוס כלכלית

הנהלת רשת 13 מזהירה כי ללא הזרמת הכספים לא יהיה לערוץ כיצד לשלם משכורות ולספקים ● במקביל, פקעה תניית אי־התחרות עם אקסס, ובלווטניק יכול לבחון הצעות נוספות, כולל זו של קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט

אלון דוידי ראש עיריית שדרות ורונן אגסי מנכ''ל מגדל

מנכ"ל מגדל רונן אגסי: "ישראל לקראת שדרוג דרמטי במעמדה"

קבוצת מגדל מעמידה 10 מיליון שקל לטובת שדרות, 4 מיליון מתוכם יופנו לבניית מרכזי חוסן וטיפול ● ויסוצקי הציבה דוכני תה ועוגיות סמוך למקלטים ציבוריים ● וחברת נייס מימנה אירוח בבתי מלון לעובדים ובני משפחותיהם שנאלצו להתפנות מבתיהם ● אירועים ומינויים

נפט / צילום: Shutterstock

משבר הנפט הוא החמור ביותר אי פעם. איך זה ישפיע על הכלכלה?

איראן חוסמת את מיצרי הורמוז, שמובילים כ־20% מהנפט העולמי ● כמעט ואין אפשרות להגדיל ייצור, והמשבר חמור פי שניים מאשר ב־1956 ● עם זאת, תלות הכלכלה העולמית בנפט פחתה משמעותית וההשפעה על התוצר נמוכה יחסית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רגע לפני המלחמה: נתון הגירעון הכי טוב שנמדד בישראל מ-7 באוקטובר

הגירעון בשנה האחרונה עמד על 4.7% מהתוצר והסתכם בסוף פברואר ב-101 מיליארד שקל ● הכנסות המדינה בפברואר עלו על תחזיות האוצר והסתכמו ב-47.8 מיליארד שקל ● הנתונים אינם משקפים את המלחמה מול איראן, שצפויה ללחוץ את הגירעון כלפי מעלה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

היישובים שסבלו מהכי הרבה אזעקות, ואלו שהייתה בהם רק אחת

נתוני פיקוד העורף מגלים פערים גדולים בין אזורי הארץ: ישובי גוש דן מובילים עם עשרות אזעקות מאז תחילת המלחמה מול איראן, בעוד שבחלק מיישובי הנגב נשמעה אזעקה אחת בלבד

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

תחזיקו חזק: הבורסה בתל אביב בדרך ל"תנודתיות חריגה"

לאחר שבוע של אופוריה בבורסה המקומית, הצטרפה גם ת"א למגמה השלילית מעבר לים ● דיסקונט: "עבור משקיע סבלני, יסודות הכלכלה הישראלית נותרו איתנים" ● תמיר פישמן: "עדיף שלא לבצע מהלכים דרמטיים בתיק" ● פעיל בשוק: "בסוף זו החלטה של אדם אחד - טראמפ"

פיצוץ במתקן נפט באיחוד האמירויות כתוצאה מתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

הנפט בשיא: בעולם מתחילים לתמחר העלאות ריבית, ותרחיש האימים של ג'יי.פי מורגן

מחיר הזהב השחור זינק בפתיחת שבוע המסחר לרמה של כ-120 דולר לחבית מסוג ברנט, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022 ● בשווקים כבר מתמחרים העלאות ריבית, בין היתר באיחוד האירופי ובבריטניה ● הבורסות בעולם מגיבות בחריפות - וגם בישראל

כותרות העיתונים בעולם

"מלחמת איראן היא ההימור הגדול ביותר של הזוג המוזר"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים את זינוק מחירי הנפט בעיתונים הגדולים בארה"ב, איראן עלולה לעמוד מאחורי פיגועי טרור בעולם המערבי, וההימור של נתניהו וטראמפ עם התחלת המלחמה • כותרות העיתונים בעולם

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה ומבעלי מניותיה / צילום: כדיה לוי

"קונים בשמועה ומוכרים בידיעה": מדוע מניות הפיננסים צנחו לאחר תוצאות שיא

אחרי זינוק של עשרות אחוזים בשנה האחרונה, מניותיהם של הבנקים הגדולים ושל הבורסה בת"א איבדו גובה בשבוע שעבר, דווקא לאחר פרסום תוצאות מצוינות וחלוקת דיבידנדים חסרת תקדים ● גורמים בשוק מסבירים מה הוביל לכך וחלוקים לגבי הפוטנציאל קדימה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אחרי שטראמפ אמר שהמלחמה "די נגמרה": נעילה חיובית בוול סטריט

הנאסד"ק עלה בכ-1.4% ● מחירי הנפט ירדו לאחר שטראמפ אמר שהוא שוקל להשתלט צבאית על מיצרי הורמוז ● האסטרטג הבכיר אד ירדני: אם המשקיעים יצפו לתרחיש של סטגפלציה, "איננו יכולים לשלול שוק דובי" ● באסיה, הבורסות בדרום קוריאה ובטוקיו נפלו בכ-6% ● הדולר התחזק בעולם

מחירי הדלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

ההערכות: היכונו לעלייה חדה במחיר הבנזין בישראל באפריל

לפי הערכות מכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, הבנזין צפוי לעלות ולהגיע למחיר של בין 8.02 שקלים ל-8.05 שקלים בתחילת החודש הבא ● זו תהיה הרמה הגבוהה ביותר במחיר הדלק לצרכן שנרשמה מאז יולי 2022

תקיפה רוסית על תחנת חשמל באוקראינה, 2024 / צילום: ap, Alex Babenko

100 דולר לחבית, שוב: מה למדנו מהעבר?

הזינוק במחיר הנפט מחזיר את השווקים לרמות שנראו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך כלכלנים סבורים כי הפעם הסיכון לאינפלציה עולמית נמוך יותר בשל גידול בהיצע ובמקורות האספקה ● אילו תנאים צריכים להתקיים לפי המומחים בשביל שנראה פגיעה משמעותית בשווקים?