גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לסולל יש פוטנציאל להפוך למנוע הצמיחה החדש של סימנס"

עם השלמת רכישת סולל אומר מנכ"ל הקונצרן הגרמני, פיטר לושר, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "ישראל הופכת חשובה יותר ויותר עבור סימנס. בית-שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו-סולאריים שלנו"

מאה ימים עברו מאז השלימה חברת סימנס את דריסת הרגל המשמעותית ביותר שלה בשוק הישראלי, עת רכשה את חברת סולל ב-418 מיליון דולר. רכישת סולל הייתה צעד רציני מבחינת התאגיד הגרמני, מעבר להיקפה הכספי של העסקה. לראיה, אתמול הגיע מנכ"ל סימנס, פיטר לושר, במיוחד לישראל כדי לבקר בבית שמש ולהכריז על השקעה נוספת בחברה התרמו-סולארית של 50 מיליון אירו.

סולל, או בשמה החדש - סימנס CSP (Siemens Concentrated Solar Power), היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שמחזיקות בטכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל באמצעות מיקוד קרני השמש על מתקנים גדולים (טכנולוגיה תרמו-סולארית). החברה השנייה היא החברה הגרמנית שוט (Schott), ששולטת ב-70% מהשוק העולמי.

הסקטור התרמו-סולארי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק האנרגיה. על-פי מחקר של אמרג'ינג אנרג'י, משנת 2009 ואילך צפוי הסקטור לצמוח בקצב שנתי של 20% בשנה, ולהגיע מ-3 מיליארד אירו ב-2008 ל-23 מיליארד אירו ב-2020.

השלמת העסקה באוקטובר אשתקד הייתה צעד נוסף של הגברת פעילות סקטור האנרגיה של סימנס, שהוקם ב-2004 עם רכישת חברה דנית לייצור חשמל באמצעות רוח. מלבד אנרגיה, הקונצרן הגרמני מנהל גם סקטור תעשייה ובריאות ואחראי על כחצי מיליון עובדים בכ-190 מדינות, שמניבים מחזור מכירות גלובלי של יותר מ-76 מיליארד אירו.

"רוצים להיות מספר אחת בשוק הסולארי"

לושר, שהגיע השבוע לביקור נוסף בישראל, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" על החזון והפוטנציאל בתחום האנרגיה, ומתייחס גם ליציאה של אחד התאגידים העסקיים הגדולים בעולם מאיראן ולפרשת השחיתות שזעזעה את החברה בשנים האחרונות.

לושר (53) נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם, קלאוס קליינפלד, ב-2007 בעקבות פרשת השחיתות. לושר האוסטרי הוא המנכ"ל הראשון של סימנס מאז הקמתה לפני 160 שנה שהגיע מחוץ לחברה. לפני מינויו לתפקיד כיהן כראש חטיבת הבריאות הגלובלית של ענקית הפרמצבטיקה האמריקנית מרק.

אמרת לאחרונה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" שסולל השלימה את הפאזל בשוק הצומח של אנרגיה תרמו-סולארית. מה הייתה כוונתך?

"עד שנת 2030 ההשקעה באנרגיות מתחדשות צפויה להוות 40% מסך ההשקעות בתחום. אנליסטים צופים שחשמל סולארי יהווה כ-30% משוק האנרגיה המתחדשת. בעקבות רכישת סולל, סימנס יכולה לתכנן ולבנות חוות סולאריות שלמות, והיא מובילה טכנולוגית בשוק התרמו-סולארי, כש-70% מהערך הכללי המוסף זמין בתוך החברה. המטרה שלנו כעת היא להשיג, מוקדם ככל האפשר, התאמה בין עלויות הייצור של חשמל סולארי לבין המחיר לצרכן, ואנחנו מתקרבים להתאמה הזו".

מהו החזון שלך עבור העסקים התרמו-סולאריים?

"המטרה שלנו היא להיות מספר אחת בשוק הזה. כדי לעמוד באתגר, נהפוך את בית שמש (מקום מושבה של חברת סולל, ע.ב) למרכז היכולת לעסקים התרמו-סולאריים המרוכזים שלנו, נרחיב את קיבולת הייצור המקומית של רכיבים, וכמו שהודענו, נשקיע בזה 50 מיליון אירו בשנים הקרובות".

מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה של סולל?

"לאחר שרכשנו את החברה לייצור חשמל מתחנות רוח ב-2004, הרחבנו את העסקים במהירות ובהצלחה מרובה, וכעת אנחנו מספר אחת בתחום טורבינות הרוח המותקנות בים. אנחנו רוצים לחזור על סיפור ההצלחה הזה גם בסקטור הסולארי. לסולל יש פוטנציאל של ממש להפוך למנוע צמיחה חדש עבור סימנס".

מה החזון של סימנס בנוגע לאנרגיה סולארית באופן כללי? האם טכנולוגיית החשמל התרמו-סולארי משלימה את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנוכחית? האם סימנס תרצה לשמר את שתי הטכנולוגיות במקביל?

"סימנס פעילה בשוק הפוטו-וולטאי יותר מ-40 שנה. אנחנו מציעים חיבורים לרשתות חשמל, וגם שירותים, ניטור ותחזוקה של תחנות כוח בשטח גדול ותחנות תעשייתיות על גגות בעלות הספק של יותר מ-500 קילו-ואט. אנחנו עומדים להקים את תחנת הכוח הסולארית המסחרית הראשונה בישראל, וזכינו בהזמנה בהיקף של 40 מיליון אירו מחברת Eolia Renovables, שמרכזה במדריד לתפעול טכני ותחזוקה של מערכות פוטו-וולטאיות.

"עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להיכנס מחדש לייצור של תאים פוטו-וולטאיים. עבור ייצור חשמל סולארי בהספק גדול יותר, תחנות כוח תרמו-סולאריות הן חלופה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות. בהתאם לצורכי הלקוחות, סימנס יכולה כעת לתכנן ולהקים הן מערכים פוטו-וולטאיים לחלוטין והן תחנות כוח תרמו-סולאריות שלמות. שתי הטכנולוגיות לא מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו".

לאחרונה פורסם שסימנס מתעניינת בייצור חשמל מרוח בישראל. האם יש פרויקטים ישראליים נוספים שבהם סימנס מתעניינת?

"סימנס מכוונת לשלושה מגה-טרנדים גלובליים. הראשון הוא שינויים אקלימיים, שיהפכו את הטכנולוגיות הסביבתיות לתעשייה המובילה של המאה ה-21. הפעילות הירוקה של סימנס מייצרת כיום הכנסות של 23 מיליארד אירו, כשליש מסך ההכנסות של התאגיד, מעסיקה 100 אלף עובדים ומחזיקה ב-16 אלף פטנטים קשורים בעולם".

ושני האחרים?

"הטרנדים הנוספים הם נתונים דמוגרפיים משתנים, ואורבניזציה (עיור) גדלה והולכת. כבר כיום, יותר אנשים גרים בערים מאשר באזורים כפריים, ותוחלת החיים הולכת ומתארכת. ערים גדולות כמו תל אביב חייבות להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התושבים מצפים לאיכות חיים טובה. הם זקוקים לאוויר נקי לנשימה, מים טובים לשתייה ומערכת חשמל מהימנה שתלווה את מעטפת חייהם.

"אנשים זקוקים לשירותי בריאות במחיר סביר. הם צריכים גם להיות ניידים, ודרושות להם מערכות תחבורה הולמות. מומחים צופים שערים ברחבי עולם ישקיעו 27 טריליון אירו בהרחבת מערכות המים, החשמל והתחבורה שלהן ב-25 השנים הבאות. באמצעות הפורטפוליו הירוק הייחודי שלנו, סימנס היא השותף המושלם לפיתוח עירוני בר-קיימא".

מה המשמעות של זה עבור ישראל?

"אנחנו מבצעים פרויקטים רבים בישראל, בהם חוזים לשלוש טורבינות גז בעלות נצילות אנרגיה גבוהה עם חברת החשמל; פתרונות ניוד עבור מערכת הטיפול במטען בנמל התעופה בן גוריון; מסירה של 87 קרונות לרכבת ישראל; ומערכות טומוגראף ממוחשב ואולטרה-סאונד למכון מ.א.ר. פרויקטים כאלה בתחומי האנרגיה, התעשייה והבריאות ימשיכו לעניין אותנו בישראל".

יוצאים מאיראן

בחודש שעבר הודיעה סימנס על הפסקת פעילות עסקית באיראן. ההחלטה לא תקפה לגבי פרויקטים שסימנס מחויבת להשלים, אלא רק לגבי התקשרויות עתידיות. ההודעה נמסרה באופן לא דרמטי, כתשובה לשאלה באסיפת בעלי המניות השנתית. לפי הערכות, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ אמריקני כבד.

ההחלטה בנוגע ליציאה מאיראן התקבלה לאחר תקופה ממושכת של דיונים. מה היה האירוע שהיטה את הכף והוביל לקבלת ההחלטה?

"לעומת הכנסות הכוללות שלנו, ההכנסות מלקוחות באיראן אינן משמעותיות. לאחר שהבאנו בחשבון את נקודת המבט הגלובלית, אנו מאמינים שזו ההחלטה הנכונה".

בנוגע לאיראן, רק קומץ חברות גרמניות הלכו בעקבותיכם. התאכזבתם?

"אנחנו לא יועצים של חברות אחרות. כשקיבלנו את ההחלטה הזו התמקדנו אך ורק בחברה שלנו, ולא הבאנו בחשבון את האסטרטגיות של פירמות אחרות או מתחרים".

שמה של סימנס הוזכר בקשר לפרשת שחיתות. אנחנו מבינים כי סימנס ערכה מדיניות גלובלית של ציות לחוק בנושאים אלה. האם תוכל לפרט?

"עברנו תיקון מרחיק לכת - במונחים של כוח אדם, ארגון ותרבות הנהגה. משקיפים עצמאיים רואים כיום בסימנס מופת בכל הנוגע לציות לחוק ולאתיקה".

זהו ביקורך השני בישראל בפחות מחודש. מה זה אומר?

"זה מראה בבירור שישראל הופכת לחשובה יותר ויותר עבור סימנס, שכן היא נהנית מתנאים עסקיים אטרקטיביים והיא מייצרת הזדמנויות רבות עבורנו. ישראל פיתחה באינטנסיביות את תעשיות ההיי-טק שלה ב-20 השנים האחרונות. ההזמנות החדשות, המכירות ומספר העובדים בסימנס בישראל צמחו באופן משמעותי ב-2009, ומפגש עם עובדינו ולקוחותינו כאן הוא תמיד תענוג".

עוד כתבות

טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

בכיר איראני: "המשא ומתן במבוי סתום והכדור במגרש של טראמפ"

היעד האופטימי שהציב טראמפ למו"מ עם איראן: "טקס חתימה בשבוע הבא" ● ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על גופים הקשורים לאיראן ● טראמפ על האפשרות לפעולה צבאית להוצאת האורניום מאיראן: "צריך להיות שם שבועיים, ועם הרבה ציוד" ● סרן איתן שמואל למברג, בן 21 ממשמר השבעה, נפל בקרב בדרום לבנון ● דיווחים שוטפים

ברלין. 85% מתושבי העיר שוכרים דירות / צילום: Shutterstock

"יש לי עשרות דירות למכירה ואף אחד לא מתקשר": מה קורה בשוק בברלין

אחרי שנות גאות, שוק הנדל"ן בברלין מדשדש עם ירידת מחירים של כ–15% בשנתיים האחרונות ● רגולציה קשוחה וחשש מהבחירות בספטמבר מובילים להצפת השוק בנכסים של משקיעים זרים, בעוד העירייה מחריפה את האכיפה נגד חריגות במחירי השכירות

מפעל גלעם - קיבוץ מענית / צילום: איל יצהר

גלעם השלימה את ההנפקה בשווי של 1.03 מיליארד שקל; אלה המוסדיים שרכשו

בעלי השליטה קרן פימי ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות מכרו מעט פחות ממה שתכננו ● לאחר ההנפקה פימי תמשיך להחזיק ב-29% ממניות החברה ● לגלובס נודע כי המוסדיים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם מנורה מבטחים ומיטב

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשחשבון דיגיטלי נפרץ או ננעל?

התפתחות הבינה המלאכותית מסייעת מאוד למתקפות סייבר על חשבונות וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם או ג'ימייל, אך יש כמה צעדים שמאפשרים להחזיר את השליטה במצב

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

לפי 8 מיליארד שקל אחרי הכסף: תדהר השלימה את הנפקת הענק; אלה המוסדיים שהשתתפו בהנפקה

לגלובס נודע כי הגופים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם: מור, כלל, מגדל והפניקס, אלטשולר שחם, ילין לפידות ומיטב ● תדהר תיכנס לבורסה כשהיא במאבק מול דמרי וישראל קנדה על התואר חברת הבנייה הגדולה בבורסה ● בשנה שעברה הכניסה החברה 2.9 מיליארד שקל והרוויחה 207 מיליון שקל

מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות

מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה ● ביוון הוחלט להציב טילים מתוצרת רפאל סמוך לגבול עם טורקיה ● בארה"ב ממירים רחפני תובלה למשגרי רקטות ● וחברה ישראלית משיקה מערכת יירוט רחפנים מתקדמת ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אושרי כהן ב''בופור'' (2007). סרט מלחמה ללא אויב נראה לעין / צילום: יח''צ

כוחות צה''ל חוזרים לבופור - והסיפור שוב נפתח מחדש

חזרתם של כוחות צה”ל לבופור מחזירה גם את אחת הטראומות המכוננות של החברה הישראלית ● מרוביק רוזנטל, דרך רון לשם ועד יוסף סידר, התרבות הישראלית ניסתה להפוך את ההר לזיכרון סגור, אבל החדשות מהשבוע שוב טורפות את הקלפים

ניר ברקת וצבי סטפק / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, איל יצהר

האחים ברקת שמים את בית ההשקעות מיטב על המדף; צבי סטפק לגלובס: "אין לנו שום כוונה למכור"

לאחר זינוק של 1,300% תוך 3 שנים וכשמניית מיטב נסחרת בשיא, בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן התבקש למצוא רוכש להחזקות של משפחת ברקת בשווי של 3.3 מיליארד שקל ● צבי סטפק אמר ל"גלובס": "אין לנו שום כוונה למכור את חלקנו במיטב" ● המניה נפלה ב-9% לאחר פרסום כוונת המכירה

אילוסטרציה: Shutterstock

הממשלות מתירות רסן, והגידול בחוב העולמי מאיץ

החוב העולמי הגיע ל-353 טריליון דולר - רמה שלא נראתה מאז ומעולם ● האם זו בסך הכל עדות להתרחבות טבעית של הכלכלה, או שזה סימן למשבר שהולך ומתקרב? ● המשרוקית של גלובס עם המשמעויות של התקדים הכלכלי ההיסטורי

מפולת בוול סטריט / צילום: אילוסטרציה: Shutterstock

חדשות טובות הן חדשות רעות: מה עומד מאחורי המפולת בוול סטריט?

דווקא דוח תעסוקה מצוין שלח את השווקים לירידות חדות בשל חשש המשקיעים כי נגוזה התקווה להורדת ריבית ● ומה אומרים המומחים?

ברק אברמוב / צילום: חיים צח-לע''מ

כך בנה ברק אברמוב אימפריה של מיליארד שקל

ההשקעה של לאומי פרטנרס בג'פניקה בחודש שעבר הפגישה את בעלי הרשת ברק אברמוב עם 200 מיליון שקל ● איך הוא עושה עסקים, למה נכנס לבית"ר ירושלים למרות הפצרות המקורבים, והאם ההנפקה בדרך? ● גלובס מנסה לפצח את דמותו של האיש שהצמיח אימפריה ששווה מיליארד שקל

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעקבות פסיקת בג"ץ: לוין פרסם מועמדים לחלק מבתי המשפט המחוזיים

ביהמ"ש העליון קבע כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירה בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות למחוזיים בבאר שבע ובחיפה שם המחסור החמור ביותר ● מזה שנה וחצי לא מונו שופטים בישראל עקב סירובו של לוין להביא לאישור הוועדה מועמדים שלא מוסכמים על כל חברי הוועדה

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר אושרית בירודקר / צילום: Kingshuk Bhuyan

חוקרת הביטחון שבטוחה: זו המדינה שצריכה להדיר שינה מעינינו

שיחה עם ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ● על הניהול הלקוי שהפך את פקיסטן ממדינה עשירה לענייה, הנשק והמיליארדים שמחברים אותה לסעודיה והאינטרס המשותף עם ישראל

האם אתם מוכנים לחיים ארוכים? / אילוסטרציה: Shutterstock

החוקר שמציע: תתחילו לחשוב על החיים בגיל 100

ד"ר יוחאי שביט, מנהל המחקר במכון סטנפורד לאריכות ימים, טוען שגיל 100 הוא אופציה שרובנו צריכים להביא בחשבון, וצריך להיערך אליה כבר בגיל צעיר ● בעזרת מחקריו, הוא מבקש לכתוב נרטיב חדש לעשורים האחרונים של החיים ● שיחה עם חוקר שמביט בלי פחד ב"גיל החדש"

''10%-5% בהייטק עלולים למצוא עצמם בלי עבודה השנה''

לחיות מדמי אבטלה של 13 אלף שקל: מאחורי הטלטלה בהייטק

גל הפיטורים בהייטק מאיים לשלוח אלפים לבתיהם ● הסיבה הרשמית שהציגו רוב החברות היא מהפכת ה־AI, אלא שבתעשייה יש מי שחושב שזה רק תירוץ ● העובדים שנשארו מתארים היסטריה ומומחים מעריכים שזו רק ההתחלה, אבל לא כולם מתרגשים: "כל תחום חדש מייצר עבודה, לא רק לוקח"

סצינה שמתארת את המערב הפרוע כפי שהצטייר בתרבות האמריקאית / אילוסטרציה: Shutterstock

מערב פרוע? דווקא שם היה פיקוח הדוק על נשק

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: קרבות האקדחים האגדיים לא אפיינו את אותם זמנים כמו שאת דפי הספרים ומסכי הקולנוע

יוסי זינגר וארז בלשה, יו''ר ומנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

מעל התכנון המקורי: ג'נריישן קפיטל גייסה כמיליארד שקל ואלה המוסדיים שהשתתפו

הגיוס גבוה מהתוכנית המקורית לגייס 800 מיליון שקל • לגלובס נודע כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה היו קרן הגידור נוקד שתהפוך לבעלת עניין וכן מגדל, כלל, מנורה, הראל, קרן הגידור ספרה, אנליסט, מור, איילון ועוד

סקוט מוריסון / צילום: Reuters, Darrian Traynor ו־Jonathan Ernst

ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר: "היחסים עם ישראל בצניחה חופשית"

האיש שהנהיג את אוסטרליה בקדנציה הקודמת מבכה את הידרדרות הקשר עם ישראל ("היחסים בצניחה חופשית"), מצר על השנאה הגואה ("שינוי מדיניות יצר רישיון לאנטישמיות") ומתוסכל מעצימת העיניים ● הוא מודה שמדיניות ההגירה באוסטרליה נשחקה, ומוצא פרטנר אצל טראמפ: "עם ביידן יכולת לחזות איך דברים יטופלו. אצל טראמפ זה לא עבד, כי הוא מבקש לשבש מערכות"

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

חברת האג״ח סימד הגישה בקשה לפשיטת רגל: חובות הבעלים 100 מיליון דולר

זאת שבוע וחצי לאחר שחשפה כי בעליה משכו 100 מיליון שקל ורוקנו את קופת החברה ● דיווח נוסף מהיום מעלה כי רשות ניירות ערך פתחה בבדיקה וביקשה מהחברה מסמכים

פגיעת רחפן במוצב שומרה, סוף אפריל / צילום: Reuters, Anadolu

מומחים סבורים: חיזבאללה איבד את הבייס - ולא מוצא את מקומו במפה הפוליטית החדשה

צה"ל מעריך שמבצע "חיצי הצפון" הותיר את חיזבאללה עם שבריר מיכולותיו, אך נראה שהאיום הגדול ביותר עליו כעת הוא פנים־לבנוני ● מול דעת קהל עוינת, ממשל שדורש מונופול על הנשק וצניחה בתמיכת השיעים, מומחים מאמינים שהארגון משתמש בהסלמה בצפון כדי לייצר נרטיב של הצלחה ● כך מנסה חיזבאללה לפוצץ את המגעים המדיניים - ולשרוד פוליטית בכל מחיר