בשקט בשקט הפכה ממשלת נתניהו השנייה, על אף מדיניותה הניאו-ליברלית בתחום הכלכלה, לאחת הממשלות הנוחות ביותר עבור חקיקה לטובת העובדים.
זה התחיל במאי אשתקד, כשעסקת החבילה במשק כללה 12 תיקוני חקיקה שהרחיבו את זכויות העובדים והקלו על אפשרותם להתאגד, והמשיך בשורה של הצעות חוק שעברו בזו אחר זו, חלקן ממש בימים האחרונים.
חקיקה זו מתאפשרת בעיקר בזכות הרכבה של ועדת העבודה בכנסת, והברית המיוחדת שנרקמה בין יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ מהליכוד, וח"כ שלי יחימוביץ' מהעבודה. השניים סיגלו לעצמם שיטת עבודה מיוחדת: הם לא מחפשים מהפכות, אלא עוד ועוד תיקוני חקיקה ותיקוני עיוותים בשוק העבודה, והכל תוך חתירה להסכמה רחבה ופשרות עם הממשלה, העובדים והמעסיקים.
ליתר דיוק - המעסיקים הגדולים. רבים מתיקוני החקיקה לא מערערים על חוזקם של ארגונים גדולים שממילא מעניקים לרוב תנאי עבודה מיטיבים מאלו שקבע החוק, אבל הם בהחלט מורגשים יותר בקרב העסקים הקטנים. בסוף, בתמונה הגדולה מתקבלת שורה של תיקוני חקיקה וחוקים חדשים, שכמכלול מהווים סוג של מהפכה קטנה.
כך למשל, השניים הביאו ממש לאחרונה לתיקון אחד העיוותים הגדולים בשוק העבודה: האפשרות של מעסיקים לפטר עובדים ולהעסיק אותם מחדש בשיטת "הדלת המסתובבת". עד היום ניתן היה לפטר עובד ולהעסיק אותו שוב לאחר שלושה חודשים, כאשר שלושת החודשים האלה מבטלים את רצף הזכויות שצבר העובד, כך המעסיק לא צריך לשלם לו פיצויים, דמי הבראה וזכויות אחרות.
יחימוביץ' וכץ ניהלו מו"מ עם הגורמים הרלוונטיים והביאו להסכמה משותפת: רצף הזכויות של העובד יבוטל רק לאחר תקופה של חצי שנה שבה לא הועסק במקום עבודתו. כך למעסיקים לא תהיה המוטיבציה לפטר עובד ולחכות לו חצי שנה רק כדי להתחמק מתשלומים סוציאליים.
בין תיקוני החקיקה הנוספים שהעבירו השניים באחרונה נקבע כי פקחי משרד התמ"ת יוכלו לראשונה לערוך ביקורת פתע במקומות עבודה כדי לאכוף את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. מעתה גם נשים וגברים המצויים בטיפולי פוריות יזכו להגנה מפיטורים, גם אם לא נעדרו מהעבודה.
בשני המקרים האלה תוקנו מצבים אבסורדיים: פקחי משרד התמ"ת נדרשו עד היום להודיע מראש למעסיק על עריכת ביקורת לאכיפת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כך שמעסיקים מסוימים "צמצמו נזקים" לקראת הביקורת. במקרה של טיפולי פ וריות, החוק המקורי העניק באופן אבסורדי הגנה מפיטורים רק למי שנעדרו מהעבודה, מבלי להגן על אלו שהתאמצו ודווקא לא נעדרו כלל.
כץ ויחימוביץ' לא לבד: ח"כ אורלי לוי מסתמנת כסמן החברתי במפלגתו של אביגדור ליברמן, וכחברת ועדת העבודה היא פעלתנית ודעתנית מאוד. אילן גילאון ממרצ הוא שותף טבעי לחקיקות כאלה, וכך גם עפו אגבאריה וסעיד נפאע מהמפלגות הערביות. חיים אמסלם מש"ס גם הוא שותף לרוב המהלכים של כץ ויחימוביץ'. כך קורה שמול כל אלה ישנם רק שני חברי ועדה שאמורים לעשות מדי פעם קולות של אופוזיציה - אריה ביבי ורחל אדטו מקדימה. כדי להתגבר גם על קולות כאלה,
השניים נוהגים לצרף גם חברי כנסת מקדימה לחלק מהצעות החוק שלהם. הקואליציה המיוחדת הזו שנוצרה בוועדת העבודה קבעה מאזן מאוד ברור בפני אנשי האוצר: אם אלה יתנגדו לחקיקה משותפת, הם יקבלו חקיקה פרטית. יחימוביץ' וכץ, יחד עם יתר חבריהם, מספיק חזקים כדי להעביר חוקים בכנסת גם ללא תמיכה רשמית של הממשלה, והם כבר הוכיחו זאת. לממשלה לא נותרה ברירה אלא ללכת איתם, ובדרך "לצמצם נזקים" ככל הניתן.
"תכנים קיצוניים"
"יחימוביץ וכץ חזקים כי כל היתר חלשים", טוען אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. לין נותר לאחרונה כקול הבודד שמנסה להתריע מפני גל החקיקה של הצמד, ובקרוב הוא מתכוון לצאת בקמפיין הסברה בניסיון לבלום חקיקה עתידית, בעיקר כזו שנועדה לחזק את ארגוני העובדים.
ביום א' האחרון הוא אף פנה במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, ובו הזהיר: "אני מבקש להביא לידיעתכם כי תחת הנהגתכם כיום ישראל גולשת אט אט למדינה המאמצת תכנים סוציאליסטיים קיצוניים". לין הזכיר את שורת חוקי העבודה החדשים שעברו במסגרת עסקת החבילה, אך הזהיר בעיקר מפני הצעות חוק שכבר נמצאות "בקנה".
כך למשל, יחימוביץ' וכץ, בשיתוף ח"כ נחמן שי (קדימה), מציעים לאפשר לנבחרי ציבור כניסה חופשית למקומות עבודה כל עוד הוזמנו על ידי נציגי העובדים, וזאת גם אם לא קיבלו אישור מהמעסיק. לין, שמייצג בין היתר קבלני ניקיון וכוח אדם, לא יודע אם לצחוק או לבכות.