אלי הורביץ זה טבע, וטבע זו אלי הורביץ. איך שלא תסתכלו על זה (וגם אם תנסו להתכחש לכך), יו"ר טבע מחובר בעבותות לענקית הגנריקה הישראלית, והיא מהווה שם שני עבורו. הורביץ הפך את טבע להצלחת ענק ולגאווה ישראלית, ולכן לא פלא שהתקשורת הכלכלית לא פסחה השבוע על הודעת החברה בדבר פרישתו הזמנית מתפקיד היושב ראש בגלל סיבות בריאותיות.
טבע, נזכיר, הודיעה בתחילת השבוע כי הורביץ ייעדר מתפקידו למשך שלושה שבועות, ומיד קפצו האנליסטים המכסים את החברה ומומחים שונים והתנדבו לספק תובנות באשר לאופן ההשפעה של היעדרות היושב ראש על פעילותה של טבע.
ובכן, אולי כדאי שניקח צעד אחד לאחור. ראשית, הורביץ ייעדר למשך שלושה שבועות. זה הכול. משהו כמו חופשה שנתית ולא יותר. שנית, ולא פחות חשוב, טבע אינה סטארט-אפ בן יומו שזקוק לנוכחותו של הורביץ כדי להמשיך לתפקד. להפך. לזכותו של הורביץ ייאמר כי הוא בנה את טבע בצורה כזו שהחברה אינה סובבת סביב אדם אחד שאינו בר החלפה (כמו שנהוג להגיד על Apple ועל מייסדה סטיב ג'ובס).
הורביץ יצר, לאורך 32 שנות עבודתו בטבע (25 מתוכן כמנכ"ל), שדרת ניהול שעומדת בשורה אחת עם מיטב חברות הבלו-צ'יפ האמריקאיות. טבע של היום מעוררת קנאה לא רק באופן שבו היא ממזגת לתוכה מתחרות, כי אם גם באופן שבו מנהליה עובדים זה עם זה, ומשמרים יחדיו את מעמדה כחברה הישראלית המצליחה ביותר.
זו מורשתו של הורביץ, והיא הפכה לחלק אינטגרלי מטבע ולאחת מנקודות החוזק של החברה. היום שבו יפרוש הורביץ מתפקידו (יו"ר טבע כבר בן 77) יהיה יום עצוב, אך לציבור המשקיעים לא תהיה סיבה לדאגה. "תלמידיו" ידאגו לשמר את אותה מורשת, כשהוא משקיף מהצד על פרי כפיו.