באחרונה הסכימה ענקית החיפוש גוגל לצנזר את תוצאות החיפוש שיופיעו בגרסה הסינית למנוע החיפוש שלה, כדי לקבל רישיון לפעול בסין. בכך נכנעה גוגל למגבלות שהטילה סין על חופש הביטוי, בתקווה לשפר את מעמדה בשוק עם הצמיחה המהירה ביותר בעולם בתחום האינטרנט, ובכלל.
כיום נחשבת סין לכלכלה השנייה בגודלה בעולם מבחינת כוח קנייה, והיא אף צפויה לעבור את יפן ב-2011 בגודל התמ"ג. "בסין יש פיקוח ממשלתי קצת יותר חזק מאשר באמריקה", אומר בדיפלומטיות רבה עמוס נדאי, שגריר ישראל בסין, בראיון ל"גלובס", לרגל 18 שנה לכינון היחסים עם סין.
לדבריו, הפיקוח הממשלתי הוא שהציל את סין במשבר הכלכלי האחרון. "הסינים שמעו כל הזמן מכל העולם: 'המשק שלכם לא מתאים לפעילות גלובלית' ו'תעשו ככה וככה', ומזלם שלא שמעו לאף אחד. האפקט של המשבר העולמי על המוסדות הפיננסיים בסין היה מינימלי. בנקים לא קרסו שם.
"גם האפקטיביות של הפעלת חבילות התמרוץ הייתה שם הרבה יותר גבוהה מאשר בכל מקום אחר, בזכות העובדה שזה משק בעל תכנון פרטני בטווחי זמן שונים ובעל כושר ביצוע מרשים. ברגע שהם החליטו שהם נותנים תמריצים בגובה 600 מיליארד דולר, הם לא היו צריכים כמו באמריקה ללכת לחפש תוכניות איך להוציא אותם".
מודל כלכלי ייחודי
נדאי, בדומה לרבים אחרים, מגדיר את סין כ"נס כלכלי". "אין שום מודל כלכלי דומה לסין על ציר הזמן", הוא אומר ומעריך, שב-2017 או ב-2020 סין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם. השנה, כך מעריכים במכון היצוא, סין צפויה לצמוח בשיעור של כ-9.3%.
*אם לשפוט עפ"י מיקומה בטבלת היצוא הישראלי (מדורגת במקום ה-11), איש העסקים הישראלי לא ממש מבין את הנס הכלכלי הזה.
"יש ניצני הפנמה, בעיקר בקרב ראשי המשק. אני רואה אותם כל פעם יותר ויותר".
*באילו תחומים יכולים הישראלים להצליח בסין?
"בטכנולוגיות חקלאיות. בכל מה שקשור לכל צורות ההשקיה (לא רק טפטוף) לשיפור רמת הזרעים והחממות. בסין יש דרישה הולכת וגוברת גם לטכנולוגיות של שיפור תפוקת החלב, כי אין מספיק פרות בעולם כדי להעלות את היקף הצריכה הנוכחית. כמו-כן, היוזמה להעביר 300 מיליון סינים מהעיר אל הכפר צפויה ליצור לחץ על התשתיות: אין מים בסין, ולכן תחומי התפלה ומחזור מים רלוונטיים מאוד. הזדמנויות יש גם בכל מה שקשור בתקשורת. כעת פורסים רשתות תקשורת חדשות ואין גבול למה ששוק זה מסוגל לקלוט".
*איך אפשר להתגבר על בעיית הזיופים?
"אף אחד לא יכול לתת תעודת ביטוח, אך חשוב להבין שהממשלה מבינה שיש למשק הסיני בעיה עם העתקות והפרות זכויות יוצרים. הממשלה הבינה שכדי להמשיך את הצמיחה שלה, בקצב של 10% בשנה, היא לא יכולה יותר להתבסס על ייצור 'אדידס' בדולר ליום.
"הם רוצים להפוך את המשק שלהם למשק היי-טק, ומשק כזה לא יכול להיות בנוי על גניבת טכנולוגיות. ב-5 השנים האחרונות השלטון המרכזי מחוקק הרבה יותר חקיקות והוראות הקשורות בנושא, וגם הממשלה הגבירה משמעותית את האכיפה. מרגישים את זה בשטח".
*מה הטיפים שלך לאיש העסקים הישראלי שנכנס לסין?
"לא לנסות לקטלג, זה גוון שונה מהתחלה ועד הסוף. עוד משהו, הישראלי רגיל לעבוד לפי הקצב והכללים של המערב. קרי, שולח פקס', מגיע לפגישה (לפעמים גם זה לא), ואם תוך יומיים-שלושה אין הסכם הישראלי חושב שנכשל. אם זה דפוס הפעולה שאתה רוצה לנהל בסין, יותר טוב שלא תבוא. כל סיפורי ההצלחה בסין קשורים להשקעה של זמן, משאבים וכסף, הרבה כסף".
*איך השגרירות עוזרת לפתוח דלתות?
"שגרירות ישראל פועלת בבייג'ין, הקונסוליה הכללית בשנחאי ובאחרונה פתחנו גם קונסוליה כללית במחוז גוואן טונג שבדרום סין. אם אנשינו באים ואומרים לסינים: 'הנה החברה הכי טובה בישראל ובעולם בתחום המים', ומבקשים מהם שייקחו אותה בחשבון בכל פרויקט גדול אז הם ייקחו אותה בחשבון,
"זה אומנם לא מבטיח להם את הפרויקט אבל זה עוזר. אם אני משווה את זה לנורבגיה, בה כיהנתי כשגריר, שם לפעילות דיפלומטית אין שום משמעות. בסין, אם השגריר, לא חשוב איזה, לא ילך יד ביד עם איש העסקים, לאיש העסקים אין שום סיכוי. אני מגדיר את תפקיד משרד החוץ בסין כ'דיפלומטיה בשירות הכלכלה'. יותר משלושה רבעים מזמני מוקדש לעניינים כלכליים".
פרוטוקול פיננסי חדש
*אילו הטבות מציעה סין למשקיעים?
"אנו עומדים לחתום על פרוטוקול פיננסי חדש, נוסח משופר של הפרוטוקול הקיים. ההסכם יקנה הלוואות ארוכות טווח או ביטחונות להלוואות ארוכות טווח לאנשים שרוצים לעשות עסקים עם סין. זו נקודה חשובה, כי הטכנולוגיה הישראלית בתחומים מסוימים יכולה להיות עדיפה על טכנולוגיה של מדינות אחרות, אבל אם 'סימנס', למשל, מגיעה עם חבילות מימון נוחות יותר, הסינים יוותרו על היתרון הטכנולוגי לטובת חבילות המימון.
"דבר נוסף שאנחנו מנסים לעשות, ויש לזה כרגע ניצן קטן מאוד של הצלחה, הוא לנסות לשכנע את הקונגלומרטים הסיניים הגדולים להקים מרכזי מחקר ופיתוח בארץ, בדיוק כמו מרכזי המחקר והפיתוח שיש בארץ למיקרוסופט, אינטל, סיסקו ו-HP".
*מה באשר לקרנות הון סיכון?
"בסין יש הרבה כסף. העודף במאזן המסחרי של סין עומד על כ-2 טריליון דולר, ולכן התהליך הוא לנסות לייצר קרנות משותפות עם גופים ממשלתיים ופרטיים סינים. בקרנות הון סיכון בסין יש מרחב פעילות אדיר בכל מה שקשור ליצירת קרנות משותפות עם גורמי ממשל וגורמי השקעה סינים".
*ישראל עוברת תקופה קשה מבחינה תדמיתית. איך הסינים רואים אותנו?
"המיתוג של מדינת ישראל בסין הכי גבוה בעולם. זה כמובן קשור לרקעים היסטוריים. סין היא מדינה עם 5,000 שנות היסטוריה והם רואים בנו - בעם היהודי - עם דומה. הם הקימו נס כלכלי ב-60 שנה, וכך גם אנחנו. יש בסין הערכה גבוהה מאוד לכל מה שקשור בישראל. היא נתפשת שם כמעצמה טכנולוגית. אם, למשל, איש עסקים ישראלי מגיע למדינות מסוימות באירופה ונאלץ להתגבר על כל מיני בעיות פסיכולוגיות של התנגדות למדינת ישראל, בסין זה לא קיים - ההיפך הוא הנכון".
מה יש לישראלים שהסינים צריכים? על-פי מכון היצוא
1. טכנולוגיות מים
לסין בעיות חמורות של זיהום מים. בנוסף, ב-08' השיקה סין תוכנית תמריצים בהיקף 586 מיליארד דולר, 105 מיליארד מהם מיועדים לפיתוח אזורים חקלאיים ותשתיות ושמירה על סביבה אקולוגית.
2. אלקטרוניקה
תעשייה התורמת כ-10% בממוצע שנתי לצמיחת התמ"ג. צמיחה זו נשענת בעיקר על ביקושים מוגברים מבית ומחוץ, תמיכה ממשלתית חזקה ועלויות ייצור נמוכות. אשתקד השקיעה סין כ-2 מיליארד דולר בסיוע לתושבים באזורים כפריים לרכוש מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. במקביל, היא מסייעתלחברות סיניות כדי להטמיע טכנולוגיות חדשות במוצריהן.
3. ציוד רפואי
השוק השלישי בגודלו בעולם לציוד רפואי. כ-15% מהציוד הרפואי צפוי להיות מוחלף בחדש. כמו-כן, סין עתידה להכניס רפורמה חדשה בענף הבריאות שתספק גישה לשירותי בריאות לכל האוכלוסייה. לצורך יישומה הממשלהמתכננת להשקיע עד 2011 כ-124 מיליארד דולר.
4. אנרגיה חלופית
רוב התחנות להפקת חשמל בסין מיושנות ומשתמשות בפחם מזהם. בשנים האחרונות הממשלה פועלת לעידוד פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. לפי ההערכות, בקרוב תושק תוכנית להשקעה באנרגיה נקייה בכ-30 מיליארד דולר. יעד הממשלה הוא להגיע עד 2020 להפקה של 20% מתצרוכת האנרגיה במדינה ממקורות נקיים.
5. ביו-טכנולוגיה חקלאית
ב-08' הודיעה סין על תקצוב 3 מיליארד דולר לפיתוח הביו-טכנולוגיה החקלאית ב-15 השנים הקרובות, לצורך גידול היבול. כמו-כן, ישנן הערכות שמדיניות זו עשויה להתיר גידול צמחים על בסיס פיתוח ביו-טכנולוגיות כמו תירס, אורז וסויה. צעד זה ישנה את ענף החקלאות כולו.
6. תעשיית הרכב
נהנית בשנים האחרונות משיעור הצמיחה הגבוה בעולם. עפ"י ההערכות המגמה תואץ משמעותית, נוכח התמריצים הכספיים שמשקיעה הממשלה לעידוד הצריכה הפרטית באזורי פריפריה ובאזורים כפריים.
10 טיפים לעשיית עסקים נכונה בסין על-פי מכון היצוא
1. תרבות
הסינים מצפים שהזרים יעשו מאמץ להכיר את התרבות שלהם. לכן, רצוי להכיר מספר מילים בסיסיות כמו שלום, תודה ולהתראות. הסינים מייחסים ערך רב לשמירה על הכבוד, הימנע ממצבים שיגרמו לסינים בושה וצור מצבים שמוקירים את כבודם.
2. מתורגמן
המתורגמנים בסין בקיאים בשפה וברזי התרבות. לכן, כדאי לצרף מתורגמן לפגישה עסקית.
3. הסתגלות. השינויים בשוק הסיני רבים, תכופים ומשמעותיים, ויש ללמוד להתמודד איתם ביצירתיות.
4. קשר אישי
הסינים רואים ביחסים הבינאישיים ובהשקעה בהם ערך עליון. כדאי להקדיש זמן לבילוי משותף ולהחליף תשורות.
5. רגולציה
הממשל הסיני מעורב מאוד בעולם העסקי, ולכן הוא רווי בחקיקה ובתקנות. מומלץ להבין את הרגולציה ולהתאים את עצמך אליה.
6. שותף עסקי
בדוק את שותפך באופן מעמיק. עשה עליו תחקיר כדי לוודא שהוא יכול לקיים את חלקו בעסקה. בשוק הסיני אין מקום להימורים שיכולים לעלות ביוקר.
7. נוכחות ואיחורים
לנוכחות פיזית בסין יתרון עצום. כדאי להימנע מאיחור לפגישה, כי זה נחשב לעלבון. אם בכל זאת אתה מאחר, דאג לידע את המשתתפים בפגישה.
8. תרבות עסקית
הסינים אינם מבדילים בין "ישראלי" ו"יהודי" ומעריצים את החוכמה היהודית. כדאי לשרבב בשיחה אזכורים לכך ששתי התרבויות עתיקות, עשירות בחוכמה וביצירתיות, ששרדו תלאות רבות במהלך ההיסטוריה, ולהדגיש את הידידות רבת השנים בין העמים.
9. סבלנות
דברים בסין מסובכים ולוקחים יותר זמן ממקומות אחרים.
10. מחיר מול איכות
הסיני ייחס בד"כ חשיבות רבה יותר למחיר מאשר לאיכות. לכן, כדאי להדגיש את היתרון הטכנולוגי של המוצר הישראלי המצדיק את מחירו.
ת"ז: סין
שטח: 9,596,961 קמ"ר
עיר בירה: בייג'ין
אוכלוסייה: 1.3 מיליארד תושבים
תמ"ג לנפש (לפי כוח קנייה): 6,720 דולר
צמיחה שנתית: 8.3%
סה"כ עובדים במשק: 813 מיליון
מועסקים בענפים: חקלאות 43%, תעשייה 25%, שירותים 32%
שיעור אבטלה: 10.2%
אינפלציה: 0.6%
ענפי חקלאות עיקריים: אורז, חיטה, תירס, בוטנים, תה ותפו"א
ענפי תעשייה עיקריים: מתכות, פלדה, אלומיניום, פחם, טקסטיל, בטון, כימיקלים, דשנים, חלקי רכב ואוניות וטלקומוניקציה
יצוא סחורות שנתי: 1,195 מיליארד דולר
יבוא סחורות שנתי: 924 מיליארד דולר
מקור: מכון היצוא, נכון ל-09'
