"תעודות ביומטריות אומנם חיוניות על מנת לעורר אמון ברשת, אולם המאגר הביומטרי שמוקם הוא נשק להטרדה המונית - הוא מיותר, הוא לא נחוץ, והוא מזיק", כך אמר רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, במושב: "עולם האינטרנט בעשור הבא: המפגש בין טכנולוגיה, תוכן ויצירתיות", בכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי, שנערך היום (ב').
לוי דיבר על הפעילויות של האיגוד השנה, ואמר כי "ב-2009 היה גידול של 14% בסך שמות המתחם שהסתיימו ב-il". לדבריו, הארגון חתם על הצהרת מדריד - לשמירה על הפרטיות של אנשים בעידן הדיגיטלי, והוסיף כי הארגון פועל ליישום אזרחות דיגיטלית, קרי שימוש מושכל מצידו של המשתמש באינטרנט ושליטה במידע שהוא חושף ובתכנים שהוא צורך. "זה מצריך פעילות מורכבת, וצריך שיתוף פעולה מצידם של כל הצדדים משרדי ממשלה, עמותות, גופים עסקיים".
לוי סיפר גם על פרויקט מאור - הקמת מאגר למידה לאומי ברשת, שיצא השנה לדרך כשיתוף פעולה בין האיגוד, משרד החינוך ומחב"א, ומיזם שיתוף התמונות פיקיוויקי, המיועד לשימוש חופשי של הציבור. "אנחנו פועלים למען אינטרנט חופשי ופתוח, כאשר המשתמש נמצא במרכז".
אולם, זהו רק אחד מ-4 התרחישים האפשריים שאיגוד האינטרנט העולמי מצייר להתפתחותו של האינטרנט. "בתרחיש הראשון שולטות התחרות, החדשנות והבקרה - מי שימשוך לכיוון הזה אלה התאגידים שיפתחו שירותים מעניינים אך כובלים. בתרחיש השני, הגישה השלטת היא ביטחון והקטנת סיכונים, מה שיוביל לאינטרנט סגור. בתרחיש השלישי האינטרנט יהיה מבוזר ויוביל לאינטרנט נטול קונצנזוס, ובתרחיש הרביעי האינטרנט יהיה חופשי והמשתמש הוא זה שיהיה במרכז".
מאון-ליין לאון-לייף
שר התקשורת, משה כחלון, אמר כי "האינטרנט הוא הכלי שהיום כבר אי-אפשר בלעדיו. זהו כלי שיודע לתת מענה כמעט בכל תחומי החיים שלנו, ושיכול לצמצם פערים חברתיים. חזרתי מכנס הסלולר בברצלונה, וזה היה כבוד שכ-100 חברות ישראליות הציגו את החדשנות שלהן בכנס. אנחנו נהנים בישראל ממוחות מבריקים ובין הטובים בעולם בתחום התוכן והאפליקציות".
"ובכל זאת, יש לנו בעיה אחת: התשתיות. תשתיות התקשורת במדינת ישראל קצת איטיות. היום, עינינו נשואות למזרח, ובדרום קוריאה, בניין חדש לא נעשה שמיש אם אין שם חיבור לפס רחב, וזה נכון לכל המדינות במזרח בהן יש פס רחב ואוטוסטרדה של תשתיות. אלו מדינות מפותחות, עם כלכלה מצויינת ועם רמת חינוך וצמיחה גבוהה".
כחלון סיפר כי "אתמול הייתי בגליל, בישיבת הממשלה שהתקיימה בתל-חי, ומה שביקש ראש עיריית קריית שמונה זה אינטרנט לבית הקשיש, ולבתי הספר. זה מה שהם צריכים שם. לכן, לאחרונה קיבלתי 2 החלטות: לאפשר לחברת החשמל להעביר תשתיות תקשורת, כאשר הם יתחילו בפיילוט בקריית שמונה, ואם הניסיון הטכנולוגי הזה יצליח, אנחנו נאפשר להם ניסיון שיווקי שיאפשר להם גם לגבות מזה כסף".
לדבריו, "בתוך 3-4 שנים אני מקווה שכל מדינת ישראל תהיה פרוסה בתשתית תקשורת, וכל ספק שירצה יוכל לקנות מחברת המחשל תשתיות. הדבר השני הוא לאפשר להשתמש בסיבים האופטיים של מדינת ישראל". כחלון הוסיף כי "כביש 6 ישמש תשתית לאינטרנט המהיר - זה יגיע עד ראש פינה".
אראל מרגלית, שותף מייסד קרן ההון סיכון JVP, הוסיף כי "ישראל, יחד עם עולם האינטרנט, חייבת למצב את עצמה מחדש. אם בתחילה - תשתית האינטרנט נבנתה ועליה נבנו האפליקציות המרכזיות כמו האי-מייל, היום, עם ראשיתה של הרשת החברתית, האפליקציות המרכזיות שהולכות להיות עליה יהיו שונות לחלוטין ממה שאנחנו רואים היום. האופן שבו אנחנו צורכים תוכן הולך להשתנות בצורה דרמטית - העולם עובר מעולם של ברודקאסט (גורם אחד שמשדר לכולם), לעבר עולם אינטראקטיבי שבו הצופה משפיע על התוכן שהוא צורך".
"הסושיאל מדיה הולך להעביר אותנו מאון-ליין לאון-לייף. היום אנחנו נמצאים במהפכה שעדיין מסתכלים עליה בצורה מאוד ממודרת, אבל בעתיד ברור שהאפליקציות השונות, כגון פייסבוק, לינקדאין או טוויטר, יהיו חייבות להתאחד. המהות המשפחתית, העסקית, והאישית של המשתמשים הולכת להיות יותר מאוחדת בווב". לדבריו, גם הפרדיגמה של העיתונות והמידע משתנה לנגד עינינו, אבל זו גם הזדמנות להרבה מאוד סטארט-אפים - המודלים עדיין מתהווים ועתידים להשתכלל בשנים הקרובות, ולכן יש עוד הרבה הזדמנויות. "הסטארט-אפ הישראלי הוא הרבה יותר בינלאומי מכל סטארט-אפ אחר", הוסיף מרגלית.