גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האמירה כאן נוגעת גם לגבי ירידת קרנה של העיר ברצלונה ויכולת ההתמודדות שלה עם עשרות אלפי המבקרים בכנס, שמציפים את העיר אחת לשנה במשך שבוע ימים. רמת הארגון של הכנס ותשתיות התקשורת הספרדיות לקו בחסר. מספיק להתנסות בכישלון החוזר והנשנה בחיבור לרשתות ה-WiFi כדי לראות זאת. הכנס השנה, אגב, נערך בצל משבר כלכלי כבד בספרד, שסובלת מ-25% אחוזי אבטלה.

במישור המקצועי לא נראו בכנס חידושים יוצאי דופן, ולא נשמעו דברים שמשנים את פני הענף, כמו למשל סערת חנויות האפליקציות שהתרחשה בשנה שעברה, לאחר שכל הספקיות הגדולות מיהרו להשיק חנויות כאלה כתגובה לחנות האפליקציות של אפל.

אפליקציות הן רק מתאבן

אפליקציות הן דבר חשוב ומעורר תיאבון, אבל רק כמתאבן. כיום, עשרות אלפי אפליקציות מוצעות בחינם, ונדמה כי ההתרגשות סביבן פחתה, והקהל המקצועי מתחיל לחפש את הדבר הבא, או לחזור לבסיס. כלומר, למשולש: רשתות משופרות (דור רביעי או דור 3.75), טלפונים חכמים, ואפליקציות מבוססות רשתות חברתיות שמשתלבות בעולם התוכן.

בתחום הרשתות הכיוון היה ברור עוד לפני הכנס. הדור הרביעי (LTE) שריר וקיים, והמפעילות יכולות היום לנווט בין המשך השקעה ברשתות דור 3.75 לבין קפיצה לדור הרביעי. ההחלטה אינה טריוויאלית, וכל מפעילה נמצאת בנקודת זינוק שונה.

משום שהתקן הקולי ברשתות LTE (שאמור להיות מבוסס IP) לא נסגר עדיין, אנו לא צפויים לראות מפעילות מקימות רשתות דור רביעי רק להעברת נתונים. למרות הכל, מרבית הכסף שמרוויחות המפעילות מגיע משיחות קוליות. מלבד זאת, השבב שיוכנס למכשירים הסלולריים העתידיים לצורך שימוש ברשת דור רביעי נמצא עדיין על שולחן השרטוטים, כך שאנו צפויים לראות מכשירים מסחריים כאלה רק בטווח של שנתיים.

לכן אמר נשיא אריקסון, האנס וסטברג, בראיון ל"גלובס" במהלך הכנס כי רשתות דור שלישי יישארו איתנו עוד זמן רב, ולמעשה, הן יהיו עיקר העסק של אריקסון בשנים הקרובות. היצרניות הגדולות מספקות כיום מהירויות של עד 84 מגה-ביט ברשתות דור שלישי, וצפויות להמשיך לסחוט את הרשתות הקיימות.

הנקודה הקריטית למעבר תהיה בממשק שבין הגידול בתעבורת הנתונים לבין עלות ייצור הביט. במילים אחרות, מנקודה מסוימת ואילך למפעילות לא יהיה כדאי להמשיך להשקיע ברשתות הקיימות, ומחירי הרשתות החדשות יירדו לרמה שתהווה תמריץ לשדרג ל-LTE כדי לעמוד בביקושים. גם מחירי הציוד צפויים לרדת, אם כי לא כל-כך מהר.

כדי להתמודד עם חששן של מפעילות שמתלבטות בין הקמת רשת דור שלישי או דור רביעי, ראינו בכנס יצרניות שמספקות פתרונות, המאפשרים שילוב בין שתי הטכנולוגיות באותן תחנות בסיס, מה שיאפשר שדרוג קל יותר בשלב מאוחר יותר.

זהו, אגב, אחד הפתרונות שמעניינים את חברת הסלולר מירס. ראשי החברה קיימו פגישות עם כל היצרניות הגדולות בתערוכה, לקראת פרסום מכרז מתוכנן להקמת רשת דור שלישי. מירס מתכוונת, ככל הנראה, להקים רשת כזו בתדר 2.1 ג'יגה וכן רשת LTE בתדרים שמשמשים אותה היום בתחום ה-800 מגה-הרץ.

הסיבה היא שהדור השלישי אינו מתוקנן ל-800 מגה-הרץ, ואילו הדור הרביעי כן. מכאן נובע הלחץ שמפעילה החברה בנוגע לאנטנות ומתקני גישה אלחוטיים. כדי להקים רשת ב-2.1 ג'יגה-הרץ צריך הרבה יותר אנטנות כדי לכסות את הארץ. פלאפון, לעומתה, הקימה רשת דור שלישי בתדרי 850 מגה-הרץ, מה שסייע לה לצמצם את כמות האנטנות הדרושות.

2. ואיך אפשר בלי קצת מריבות ומתח? השנה לראשונה פוצלה הנציגות הישראלית בין ארגון IMA לבין מכון היצוא. כפי שנחשף ב"גלובס", ארגון ה-IMA קיבל 600 אלף שקל ממשרד החוץ כדי לעזור לחברות ממדינת ישראל א' כביכול, לעומת מכון היצוא, שכנראה עוזר לחברות ממדינת ישראל ב'.

בשנים האחרונות ה-IMA ומכון היצוא שיתפו פעולה, והנספחים המסחריים בשגרירויות, שנמצאים תחת אחריות משרד תמ"ת, סייעו לשני הגופים כאחד. ופרט להם, פועלים גם השגרירים שנמצאים תחת אחריות משרד החוץ, ומסייעים במשימת פתיחת הדלתות לחברות ישראליות בחו"ל.

בשורה התחתונה, למרות שלא נגרם נזק ממשי, התוצאה לא טובה. אין שום הצדקה שמדינת ישראל תופיע תחת שני כובעים. גם אירית בן-אבא, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ, סבורה כך. לדבריה, משרד החוץ לא צריך לעזור למכון היצוא, משום שהוא ממילא מקבל תקציב מהמדינה, ואילו IMA, שעושה עבודה חשובה מאוד בייצוג חברות, נדרש לתמיכה לצורך השתתפות בכנס, ובדיוק בשביל זה ניתן לו סיוע.

אם נפרש את דבריה של בן-אבא, הרי שפעילות משרד החוץ בנושאים כלכליים בחו"ל דורכת על אצבעות משרד התמ"ת. אפשר רק לקוות שבשנה הבאה הפארסה הזו לא תשוב.