8 חודשים לאחר שהגיעו להסדר טיעון, בית משפט השלום בתל-אביב גזר הבוקר (א') עונשים של עבודות שירות וקנסות על 5 נאשמים שהודו בהרצת מניות "באמצעות השארת טוקבקים ויצירת דינמיקה של שיחה נלהבת על המניות שהורצו".
הנאשמים - אבי גרג'י, אבי דאהן, הדר דורון, דביר בר ויאיר צאיג - הואשמו והודו בעבירות הרצת מניות לאחר שפעלו (בסוף 2004) בדרכי תרמית בכדי להשפיע על שער מניות של חברות שונות, בהן אביב, ספרינט, דש, מודיעין אנרגיה ותים, שהיו דלות סחירות, וכן פעלו כדי להניע את ציבור המשקיעים לרכוש את אותם ניירות ערך באמצעות פעולות שביצעו בהם בבורסה, ובאמצעות מידע כוזב שהפיצו בלוחות המודעות של אתרי אינטרנט כלכליים, בהם "גלובס" ו"ביז ניז".
בגזר הדין צויין כי דאהן היה "המוח" המכוון ומרכז את הפעילות, בעוד צאיג וגרג'י שומרים על קשר טלפוני אינטנסיבי ויומיומי עמו לשם ביצוע העבירות. דהאן יצר רושם כוזב של מסחר ער באמצעות מתן פקודות קנייה בשלב טרום הפתיחה, בשערים הגבוהים בעשרות אחוזים מהשערים בהם קנה בפועל את המניות. ההוראות נכנסו לספר המסחר, אך בוטלו בסמוך למועד האחרון תוך ניצול תקנון הבורסה.
יתר הנאשמים ביצעו עסקאות במטרה ליצור מצג-שווא של מסחר ער במניות, וזאת כדי לגרום להצטרפות משקיעים. במקביל שלחו טוקבקים כוזבים בדבר אירועים מהותיים הצפויים בחברה והשפעתם על מחיר המניה. לאחר ששער המניות עלה, הם מכרו את אחזקותיהם וכך הרוויחו עשרות אלפי שקלים.
הפרקליטות טענה כי הנאשמים גרמו נזק רחב יותר, שכן משקיעים רבים הפסידו כתוצאה מהשקעות על בסיס ההודעות הכוזבות.
דאהן פרסם 190 הודעות, גרג'י פרסם 95 הודעות, צאיג פרסם 21 הודעות, ובר פרסם 13 הודעות. כתוצאה מהפעילות האמורה, הפיק דאהן רווח של כ-40 אלף, הדר הרוויח 7,800 שקל, בר - למעלה מ-12 אלף שקל, צאיג - כ-3,800 שקל, וגרג'י - 12 אלף שקל.
מגזר הדין עולה כי המניע העיקרי לסיום התיק בהסדר טיעון היה קושי ראייתי, לאחר שבית המשפט נעתר לבקשת הנאשמים לחשיפת פלטי מחשב המכילים את מלוא התכתובות והנתונים מאתרי האינטרנט שבהם פעלו הנאשמים, אך החומר לא היה בידי המדינה, ועלות הפקתו היתה גבוהה מאוד ("מעל 100,000 שקל וייתכן שאף הרבה יותר", כפי שהודו באי-כוח המדינה). בנסיבות אלה החליטה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי אין הצדקה להוצאה הכספית.
השופטת מיכל נבו-ברק ציינה בגזר הדין כי ההודעות החמורות ביותר מבחינת תוכן הכזב וכמותו פורסמו על-ידי דאהן, ואחריו במדרג החומרה - גרג'י. הודעותיהם כללו, לדוגמה, נקיבה במחירים ספציפיים של הצעת רכש שכביכול אמורה להתרחש, טענה כי מקור המידע הוא גורם אמין כלשהו, ידיעה אישית של המפרסם אודות המידע הנכלל בהודעה וכו'.
"כל בר-דעת צריך היה להבין כי אין לייחס משקל רב להמלצות הבאות מדמויות אנונימיות, המסתתרות מאחורי כינויים שונים ומשונים ("מיכאלאנג'לו", "חכם בעל נסיון" - כינויים בהם השתמש דאהן, או "אני פשוט תותח", "המלאך המקורי", "רוח רפאים", "סיפורו של אלוף" - כינויים בהם השתמש גרג'י)", ציינה השופטת בגזר הדין, והוסיפה: "ואולם, בכך אין, כמובן, כדי להקל ראש בפרסום הודעות כוזבות, שמטרתן להוליך שולל את הקוראים ולטמון להם פח, המנוצל לטובת כותבי ההודעות הכוזבות, או להתיר פרסום כזה".
חרף המסקנה לפיה מהפסיקה עולה כי "העונש הראוי (בעבירות דומות, א' ל"ו) הינו עונש של מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופות משמעותיות", החליטה נבו-ברק לכבד את הסדר הטיעון בין הצדדים, במסגרתו התבקשה להטיל על הנאשמים עבודות שירות וקנסות בלבד.
בהתאם לכך, על דהאן, שהוגדר כ"עבריין העיקרי" בפרשה, נגזרו 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל או 5 חודשי מאסר תמורתם. על גרג'י הוטלו 5 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 60 אלף שקל. על הדר הוטלו חודשיים עבודות שירות וקנס בסך 40 אלף שקל. על צאיג הוטלו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס של 20 אלף שקל.
דביר בר, שסיים לימודי משפטים והחל לעבוד כמתמחה, לא הורשע בפלילים. "אין ספק כי הרשעה במקרה דנן עשויה לפגוע בעתידו המקצועי של בר, ואולי אף למנוע את קבלתו כחבר בלשכת עורכי הדין", ציינה השופטת - והטילה עליו 200 שעות שירות לתועלת הציבור ומתן תרומה של כ-12 אלף שקל למחלקה אונקולגית בבית-החולים לילדים שניידר.
את המדינה ייצגו עוה"ד גיא דביר ורועי שטיינברג; גרג' יוצג בידי עוה"ד אסף ברם וגיל דחוח; דהאן בידי עו"ד צבי ריש; הדר בידי עו"ד לירון לנדן; בר בידי באמצעות עוה"ד אלעד אייזנברג וריקי רוזנברג; וצאיג בידי עו"ד אהרן רוזה. (פ 6952/06, פ 7986/07).