גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרסום תוכן "ארוחת הערב" המיוחדת שבה נפגשו מנהלי כמה מקרנות הגידור הגדולות בעולם, חולל סערה בעולם הפיננסים. ההדלפה כללה פרטים רבים: החל מאוסף רעיונות לרווח מהיר מקריסת האירו ועד לתפריט המפואר, שכלל פילה מיניון ועוף בלימון.

הקרנות והבנקים הגדולים להשקעות עומדים כבר זמן רב במוקד הסערה. בשבוע שעבר יצא הנגיד האמריקני בן ברננקי בהודעה שהרשות לניירות ערך האמריקאית פתחה בחקירת הימורי קרנות הגידור והבנקים להשקעות נגד יוון. חקירה זו מצטרפת לבדיקות הנעשות לגבי מעורבות הבנקים להשקעות בקריסת ליהמן ברדרס ומשכנתאות הסאב פריים.

היחלשות האירו, שהחלה בתחילת דצמבר, לא הגיעה בהפתעה למי שעקב אחר הנעשה בכלכלות ארה"ב וגוש האירו. מה שצף ועלה על פני הקרקע בארה"ב כבר לפני יותר משנה, החל לצוף באירופה השנה ועוד רב הנסתר על הנגלה שם. עוצמת ההיחלשות תוך פרק זמן כה קצר לעומת זאת, הפתיעה רבים.

מי מפיל את מדינות אירופה?

הוסיפו לכך עלייה של 100% בשערי CDS הלא הם - Credit Default Swap - תעודת ביטוח כנגד חוב ממשלתי או קונצרני של יוון ועליות חדות בתעודות דומות של פורטוגל ספרד ואיטליה, שמייקרת את עלות גיוס הכסף להצלת משקים אלו מקריסה, ותקבלו תמונה דומה להפליא למה שגרם לנפילת ליהמן ברדרס.

חודשיים אלו היו משופעים כמובן באנליזות על מצב הגוש ועודדו את המשקיעים להצטרף להימור כנגד האירו. מבדיקה שערך מורגן סטנלי עולה כי מצבת החוזים הפתוחים כנגד האירו עלתה ל-60 אלף חוזים, כמות שיא מאז 1999.

פי 33 מסכום ההשקעה

בנוסף, מסתבר כי היו קרנות שהימרו, דרך בנקים גדולים ובסכומים גבוהים, באמצעות אופציות דיגיטליות על כך שתוך שנה יגיעו שערי האירו והדולר לשוויון. נכון להיום ירוויחו המהמרים במידה ויזכו בהימור פי-14 מהשקעתם! על מנת לסבר את האוזן ה"אמיצים"(והיו כאלה כמובן) שלקחו את ההימור בתחילת דצמבר 2009 ירוויחו פי-33 מהשקעתם כשיגיע שוויון.

למה זה נוגע לנו? תארו לעצמכם מצב היפוטתי שבו נפגשים לארוחת ערב יוקרתית רועי ורמוס, רונן אביגדור וצבי סטפק, לאחר שהם או מי מטעמם הימרו באמצעות אופציות דיגיטליות על התרסקות כי"ל.

פסגות, מנורה ומיטב מוכרות כל העת מניות כי"ל, האנליסטים בבתי ההשקעות שלהם מפזרים אנליזות לכל דורש המשכנעות אותנו שכי"ל נסחרת מעל שוויה הריאלי וכולנו נסחפים בשלב זה או אחר בלהט המכירה. ההמשך ברור ומעתה זה רק עניין של זמן עד שהרשות לני"ע תיכנס לתמונה. לכן לא סביר שזה יקרה.

לעומת זאת שוק המט"ח שלנו פרוץ לרווחה ואת זה זיהו הספקולנטים מזמן. כבר לאחר מלחמת לבנון הימרו מספר גופים גדולים באמצעות אותן אופציות דיגיטליות על שער 4.1 שקלים לדולר (להזכירכם השער נע אז סביב 4.5).

ההיקפים ביחס לשוק הישראלי היו גבוהים ומכאן החלה המתקפה.כשהיעד הושג הבינו רבים את הפוטנציאל הרב שטמון במכרה הזהב הישראלי וההמשך ידוע. האנליזות דיברו אז על הפרשי ריבית(Carry Trade).

ביקורת סלקטיבית מצד הבנקים הזרים

כשנעלמו הפרשי הריבית החלה הטפיחה על שכם הכלכלה הישראלית והפער בחשבון השוטף, והיום כשהפער בחשבון השוטף קטן והצמיחה נראית לפתע שברירית יותר, ממשיכים הזרים ללטף ולהרדים את מקבלי ההחלטות שלנו באמצעות יחס חוב תוצר.

כלכלני קרדיט סוויס מזכירים אתמול לאוצר כי 20% מהחוב הציבורי של ישראל נקוב במט"ח והתחזקות השקל תיטיב עימו. הם "שוכחים" רק לספר כי גם מקור 50% מהתמ"ג הישראלי בייצוא, והתחזקות השקל לא ממש תיטיב עימו. לעומת זאת את בנק ישראל שמעז לקלקל את החגיגה ברוכשו מט"ח, הבנקים הזרים תוקפים.

אני מקווה שמה שקורה לאחרונה בעולם פוקח את עיניהם של מי שהתעקשו זמן רב לראות הכל בוורוד ולקבל את פעילות הספקולנטים כגזירה משמים. לא אתפלא לגלות אם גם בלונדון נערכו בשנים אלה ארוחות ערב יוקרתיות, שהשקל היה בהן המנה העיקרית.

ספקולציה אף פעם לא הייתה מילה גסה. אולם כשהספקולציה משמשת כלי שרת בידי גופי ענק והופכת להיות מניפולציה, מישהו משלם את המחיר.

1. יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
2. Rika40@012.net.il
3. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
4. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.