גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוק בפארא

מדוע אין די בלימודים ובחינה עליהם כדי להסמיך אדם למקצוע? מדוע צריך גם "בחינות הסמכה"

השנה נכנס לתוקף חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, שמטרתו להסדיר בחוק את עבודתם של בעלי המקצוע הפרה-רפואיים הללו: פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, תזונאים ומרפאים בעיסוק.

בשנים האחרונות הוקפאה הדרישה להחזיק ברישיון עבודה פארא-רפואי עד להודעה חדשה, וכעת, כך הוחלט, הגיע מועד ההודעה החדשה. במסגרת החוק נקבע כי לצורך קבלת רישיון עבודה יש לעבור מבחן רישוי, לאחר השלמת התואר הראשון.

זוהי דרישה בהחלט לגיטימית ומקובלת, שכן יש חשיבות רבה בהסדרת עבודתם של אנשי בריאות בחוק, כדי להתמודד עם פריצות לא מבוטלת שקיימת כיום בכל התחומים. זאת על אחת כמה וכמה כשמדובר בבריאותנו, הציבור.

אולם הציבור לא מודע לכך שחובת המבחן חלה באופן רטרואקטיבי על מטפלים שסיימו את לימודיהם החל משנת 2005. כך למעשה, אלפי אנשי מקצוע צעירים אך מיומנים דיים, שעובדים מספר שנים במקצועם, עברו השתלמויות וקורסים, התמחו והתמקצעו, התקדמו במקומות עבודתם, וכפי הנראה מטפלים במאות אלפי אנשים ברחבי הארץ, נדרשים להיבחן על תכני הלימוד שנפרשו לרוב על פני ארבע שנות לימוד, וזאת גם אם ארבע השנים הללו הסתיימו לפני ארבע שנים. נשמע מסובך? אכן כך.

הנושא הזה מעלה מספר סימני שאלה וכמה הרהורים:

שירות טוב לצעירים, שירות דוב לותיקים

האם אנשי מקצוע שנבחנו בסיום לימודיהם, צלחו את כל חובותיהם הלימודיים, ועברו התמחות שבתחומים פרה-רפואיים נעשית לרוב ללא כל תשלום, לא אוחזים בקבלות מספקות?

תופעה נפוצה בקרב אנשי מקצוע, בכל תחום שהוא, היא הנטייה לשנות את דפוס החשיבה וההתנהלות היומיומית באופן שמתמקד בעשייה, תוך זניחת הפעילות המנטלית שמצריכה למידה ושינון שמטרתם הצלחה בבחינות. ובכן, יהיה ודאי מי שיגיד בתגובה לכך, שאנשי מקצוע בתחומים רפואיים, בדומה לרופאים, ובמיוחד אלה המועסקים במוסדות ציבוריים, חייבים לרענן את זיכרונם ולבסס את עבודתם על למידה ומחקר.

כדי להשיב על כך, הנה דוגמה שמסבירה מדוע הבעיה אף מורכבת מכך:

שוחחתי עם תזונאי קליני, שסיים לפני כמה שנים לימודים של שלוש שנים בפקולטה לחקלאות (לא לפני שנדרש לציון פסיכומטרי גבוה במיוחד), שלאחריהם המתין מספר חודשים לשיבוץ להתמחות. לאחר מכן עבר התמחות בת חצי שנה שעליה לא רק שלא השתכר, אלא שילם כ-11 אלף שקלים.

תוך כדי ההתמחות הוא גם למד במרכז הדרכה של משרד הבריאות והגיש עבודות עיוניות, ובסופה נבחן במבחן של משרד הבריאות. אחרי כל זה התחיל לעבוד באחת מקופות החולים בארץ כמטפל תזונתי בחולים קשישים, והוא עושה זאת מאז ועד היום ברצינות ובהשקעה רבה. האם ישנה סיבה ניכרת לעין שתזונאי כזה ישב שעות ארוכות ללימוד שיטות טיפול שרלוונטיות לאוכלוסיות שאינן קשישים, כדוגמת אנורקסיות, או לשינון נושאים שבארבע שנותיו המקצועיות לא עסק בהם אף לא לרגע, כגון עקרונות בתזונת תינוקות?

התשובה פשוטה: סביר להניח שעובד שעסוק מבוקר עד ליל בטיפול תזונתי בקשישים, לא יספיק לעשות את המיטב בלימוד כל חומרי הלימוד של ארבע שנות תואר, ולא יעבור את המבחן בציון מספק. עובד כזה יכול למצוא את עצמו מושעה מעבודתו עד להשלמת הבחינה בהצלחה, או במקרה הגרוע והסביר יותר - מחוזר עבודה ופרנסה. במילים אחרות: אדם שמקצועו נלקח ממנו.

חוסר חיבור למציאות

תחומים פרה-רפואיים הם תחומים שהמחקר בהם לא פוסק לרגע, ושיטות טיפול רבות שנלמדו בעבר עשויות להימצא לא רלוונטיות כיום. כך יוצא, שבפועל המטפלים מסתמכים בעבודתם על שיטות עדכניות, ולא על תיאוריות שלמדו כסטודנטים, בתקופה שבה למידה תיאורטית שאינה יישומית היא לא בהכרח חסרת כל היגיון.

בשל כך נשאלת השאלה האם הבחינה הכפויה נוגעת לתכנים שאינם מחוברים למציאות היישומית והיומיומית שבה חיים המטפלים, ואם כן, מה הטעם בכך?

הפרת חוזה

אם לשם הדיון נשווה ידיעוני לימודים למעין חוזה שנחתם בין הסטודנטים למוסד הלימודים, אפשר לומר שמוסדות הלימוד מפרים כעת חוזה, בין אם מרצונם ובין אם בכפייה.

מטפלים רבים קיבלו החלטה לא פשוטה כשביקשו לבחור בתחום לימודיהם ובמקצועם לחיים. במסגרת תהליך קבלת ההחלטה שערכו, ראוי היה שיעמוד לרשותם כל המידע הרלוונטי לצורך קבלת החלטה חשובה כזאת, ובמסגרת זו מידע לגבי מבחן רישוי בתום הלימודים.

זאת, בצירוף לאמפתיה שאני חשה כלפי מי שבוחר בתחום עיסוק טיפולי, שקרוב לודאי לא עושה זאת במטרה להתעשר (לפחות לא בארץ), מעורר תחושה של בגידה.

  • יעל מהודר היא יועצת ארגונית ובעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית לקשר עמה יש לכתוב לדוא"לYaelmehoudar@gmail.com

  • במשך השבוע ניתן להמשיך לטקבק עם יעל מהודר דרך טור הדעות "המדוברות ביותר" בעמוד הבית ודרך קישור זה. http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=3632&fromerechmusaf

הדברים הכתובים במאמריה מבוססים על הניסיון והידע המקצועי הרב שצברה בתהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים שונים בתחומי ההייטק והתעשייה, ובעבור אנשים פרטיים. הדברים מיועדים להעשרת הידע בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי אישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.

עוד כתבות

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

חברת TRULLION / צילום: TRULLION

"כמו מערב פרוע": חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 הקימו חברה מבטיחה

מאחורי חברת טרוליון עומדים חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 שחולקים חזון משותף: ייעול עבודה חשבונאית בארגונים באמצעות בינה מלאכותית • נגד מה הם מתחרים? "הלקוחות שדבקים באקסל" ● הסטארט-אפים המבטיחים

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם ● המתיחות שהביאה את מדד הפחד לשיא של חמישה חודשים והאפשרות להרוויח ממנו ● הסימנים שמעידים כי תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש ● וגם: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

נהר הסיין בפריז / צילום: ap, Pavel Golovkin

הישג נועז באולימפיאדת פריז: הפיכת נהר הסיין לבטוח לשחייה

במשך עשורים לא הצליחה פריז לנקות את נהר הסיין, שמזוהם ממי ביוב ● לקראת האולימפיאדה, שתכלול שחייה ושיט בנהר, היא מוכרחה לעשות זאת ● אבל לא כולם מאמינים שזה אפשרי, "צריך תוכנית אחרת", אומרת האלופה האולימפית בשחייה במים פתוחים

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי