החשש שהתעורר באחרונה ליציבות האיחוד האירופי, עשוי להוביל למשבר מטבע שבתרחיש האופטימי יגרום לירידה בשווקים ולערעור הביטחון בהמשך ההתאוששות הכלכלית, ובתרחיש הפסימי ישיב אותנו לימי קריסת ליהמן ברדרס ואף גרוע מכך.
נניח לרגע בצד את השאלה אם יתפרק האיחוד ומתי, ורק נברר את עוצמת ההשפעה של התגברות החשש לאפשרות כזו. הדבר עשוי להביא לצלילת שווי מטבע האירו, זאת משום שהוא יעודד הסטת כספים נקובים באירו, של תושבי האיחוד ושל אחרים, לאלטרנטיבה - הדולר והזהב.
האירו, הפך במרוצת העשור החולף למטבע רזרבה שני לדולר. כ-28% מסך רזרבות המט"ח בעולם מחוזקות בו כיום. אם יוסטו כספים גדולים אלה אל הדולר, יירשמו תנודות חדות בשערי חליפין שעשויות להיות בעלות השפעות הרסניות חובקות עולם.
משבר משתחר זה יגיע בשלושה מימדים, כיאה לרוח הזמן הזה.
מימד ראשון - שינויים במפת הקרי-טרייד העולמית
הורדות הריבית בארה"ב לרמה אפסית והאיתות כי היא צפויה להישאר ברמה זו עוד זמן רב, הובילה לנהירת משקיעים להלוואות הדולריות. נוריאל רוביני כינה את התופעה "אם כל עסקאות הקרי טרייד". התחזקות חדה של הדולר תגרור הפסדים למשקיעים שהיתממנו בדולרים ולפרץ סגירת פוזיציות של נכסים מסוכנים והחזרת ההלוואות באמצעות רכישת דולרים. חלק מהמשקיעים אף עשויים להחליף את ההלוואה ליין היפני מה שימתן מעט את העוצמה של התחזקות הדולר ושל הירידות בשווקים.
מימד שני - שחקני המט"ח מתעוררים
מכירות הנכסים והחזרת ההלוואות הדולריות, תשיא גל רכישות דולרים, שיעלו את שערו וימשכו גם את שחקני המט"ח לחגיגה. ציפיות מקדימות של שחקני המט"ח לתרחיש התחזקות הדולר יהווה את הטריגר הראשוני להצטרפותם (ציפיות שמגשימות את עצמן). לכניסתם יש השפעה גדולה משום ששחקני המט"ח עובדים במנופים גבוהים ולכן עשויים בתנועותיהם להכפיל ואף לשלש את עוצמת המגמה.
מימד שלישי - ערעור יציבות המערכות הפיננסיות
בעקבות המשבר הפיננסי, עומדות המערכות הפיננסיות על כרעי תרנגולת ונראה כי תנודות חדות מידי עשויות לחשוף בורות במערך ניהול הסיכונים שלהם, אשר יעמיקו עוד את המגמה. משבר מטבע יוביל למשבר נזילות, וסביבת חוב מנופח, ציבורי ופרטי רק תגביר את הזעזוע. בעיית החוב הציבורי באירופה ידועה והחוב הפרטי בה כיום מהווה כ-90% מהתמ"ג לעומת 55% בלבד בארה"ב.
כדי להבין קצת את ההסתברות לתרחישים שתיארו להלן יש לבחון את מצבו של האיחוד. המשבר הנוכחי חשף כשלים רבים במערכות, אך את הכשל המשמעותי ביותר חשף האיחוד האירופאי אחד כזה שהאדריכלים של הגוש העדיפו שלא לראות.
אין משמעת
הבנק האירופאי מנהל מדיניות מוניטרית אחידה עבור החברות בגוש, אך את עומק הגירעון מכתיבות ממשלות החברות באיחוד. כיצד אתה משליט משמעת פיסקאלית על איחוד מוניטארי שמורכב מישויות עצמאיות שמחויבות אך רק לבוחריה? התשובה הכנה - אתה לא!!!
מדינות האיחוד שחצו שרובן חצו מזמן את קווי היסוד ליציבות כלכלית ע"פ אמנת מאסטריכט נראות פחות יציבות היום מתמיד. יחס חוב תוצר שנושק ל-90% וגירעונות שנעים 8%-12% לצד מערכת בנקאית רעועה (ראה ערך דובאי וינואר 2009) רק מחזקים את הטענה ומעלים תהיות לגבי חוסנו של האיחוד בנקודה שבה יידרש סיוע נרחב יותר.
משבר מטבע לפיכך הינו תרחיש בעל סבירות גבוהה שגם בתרחיש אופטימי יותר ובעוצמות נמוכות משמעותית מאלו שתוארו להלן, עשוי להוביל את השווקים לימים אפורים יותר. מי שחשב כי התמודדות עם צלקות שהותיר אחריו המשבר הפיננסי הגדול של המאה האחרונה כבר מאחורינו - שיחשוב שוב.
יניב חברון מנהל את המחלקה הכלכלית באקסלנס נשואה