באיסלנד מתקיים היום משאל עם על הצעת החוק לפיה ישולמו למשקיעים בריטים והולנדים 5.3 מיליארד דולר שהפסידו משקיעים אלה בקריסת הבנקים האיסלנדים (3.5 מיליארד לבריטניה ו-1.8 מיליארד דולר להולנד). 320 אלף אזרחי איסלנד יביעו דעתם וההערכה היא כי הרוב יצביע "לא".
הנשיא אולאף רגנר גרימסון הטיל בתחילת חודש ינואר וטו על הצעת חוק שנועדה להחזיר לבריטניה ולהולנד יותר מ-5 מיליארד דולר שחוסכים בשתי המדינות הפסידו כאשר הבנקים באיסלנד קרסו בשיא המשבר הפיננסי העולמי. זאת לאחר שקרוב ל-25% מבעלי זכות הבחירה באיסלנד חתמו על עצומה שבה הביעו התנגדותם לחוק המוצע.
הנשיא החליט להעביר את ההחלטה למשאל עם. בעקבות כך, חתכה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי ארוך הטווח של איסלנד ל +BB מ -BBB. מדובר בדירוג הנמוך מרמת השקעה. כמו כן פיץ' הורידה את הדירוג של המטבע המקומי, הקורונה האיסלנדית ל +BBB מ -A. אופק דירוג האשראי של שני הדירוגים הוא שלילי, כך שתתיכן הורדת דירוג נוספת בהמשך.
קרן המטבע הבינלאומית מסרה שההחלטה אם לפצות את חוסכי הבנק האיסלנדי המקוון אינה תנאי להמשך ההלוואות של הקרן, כל עוד תוכנית ההלוואות תמומן על ידי המדינות הנורדיות.
המתנגדים לחוק מאשימים את בריטניה והולנד בשימוש בהשפעתן במוסדות האיחוד האירופי ובקרן המטבע כדי לאלץ את משלמי המסים של המדינה הקטנה להחזיר כספים לחוסכים שהזרימו כספים בצורה לא אחראית לבנק האיסלנדי המקוון, שהבטיח ריבית גבוהה במיוחד. המבקרים טוענים שהחוק יעמיס על תושבי האי חובות בסך 40% מהתוצר השנתי שלו, או 18,000 דולר לכל אזרח איסלנדי כולל תשלומי ריבית.
חילוקי הדעות בנושא כבר עיכבו את התשלומים של חלק מכספי הסיוע הבינלאומיים שהובטחו לאיסלנד, והדבר מונע את ההגמשה של מגבלות ההון שהוטלו בשיא המשבר הפיננסי ופוגע בסיכויי איסלנד להצטרף לאיחוד האירופי.