מכשיר "הינשוף", המשמש את המשטרה לבדיקת רמת האלכוהול אצל נהגים באמצעות נשיפה, אינו מדויק לעתים, ולכן יועלה הרף של כמות האלכוהול בבדיקה שבגינו יואשם אדם בנהיגה בשכרות - כך קבע הבוקר (א') הרכב מורחב של בית המשפט לתעבורה בירושלים.
החוק קובע כי ריכוז של 240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף - ריכוז הנמדד באמצעות מכשיר "הינשוף" - הוא רף השכרות בישראל.
השופטים יוסף ריבלין, אברהם טננבוים ואביטל חן זיכו מאשמה את הנהגת עינת עוזרי, שבדמה נמדדו 315 מק"ג אלכוהול, וקבעו כי סף האכיפה יוגבה - כך שרק תוצאה של 400 מק"ג ומעלה תאפשר העמדה לדין בגין נהיגה בשכרות.
הפסיקה לא תחול על נהגים שנשפטו בעבר ונמדדו בגופם כמויות אלכוהול פחותות מרף זה.
עם זאת, השופטים הבהירו כי במרבית המקרים מבצע "הינשוף" את מלאכתו באופן מדויק, וכי ניתן להסתמך על תוצאותיו כראיה בהליכים פליליים.
"אין בקביעותינו בפסק דין זה משום אמירה שטווח האכיפה בין 240 ל-395 מק"ג הינו פסול", כתבו השופטים. "כל שנקבע הוא שלמען הזהירות, בהיעדר ידיעה מדויקת ומאחר שהמכשיר טרם נבדק על-ידי מומחים כנדרש, יורחק זמנית קו האכיפה וייקבעו שולי ביטחון חדשים".
בית המשפט קבע גם כי במקרים שבהם תוצאות בדיקת "הינשוף" הן בין 240 ל-395 מק"ג - יכולה המשטרה לדרוש מהנהג להיבדק בבדיקת דם.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתחה ביקורת על החלטת בית המשפט ומסרה כי המדען הראשי של הרשות סבור כי הערך החדש שנקבע כרף הוא גבוה מדי. לדבריה, במחקרים שביצעה הרשות עבור בית המשפט עלה כי קיים קשר חזק בין ערכי המדידה של ריכוז אלכוהול בדם ובין הערכים של ריכוז אלכוהול באוויר נשוף, כפי שהוא נמדד במכשיר הינשוף של המשטרה.
הרשות מציינת כי עבור ערך "ינשוף" של 320 מיקרוגרם לליטר הסיכוי להתראת-שווא על שכרותו של הנהג הוא 1%. כלומר, בערך זה אחוז אחד מהנבדקים ייחשבו כנמצאים תחת השפעה של אלכוהול, בשעה שבעצם ריכוז האלכוהול בדם אצלם הוא נמוך מהרמה הקובעת.
אימוץ תקן
השופטים המליצו למשטרה לבצע שורה של שינויים בכל הנוגע לשימוש ב"ינשוף". בין היתר קבע בית המשפט כי מכשירי "הינשוף" ייבדקו לפני כל יציאה לשטח, ואם יתברר בבדיקה כי המכשיר אינו תקין - יהיה על המשטרה לבטל את כל הדו"חות שנרשמו בהסתמך עליו; על המשטרה לנהל יומן של בדיקות המכשיר בתחנה; בדיקות הכיול התקופתיות של "הינשוף" יבוצעו בתדירות של כל 6 חודשים לפחות; ובנוסף המליצו השופטים לשנות את הוראות ההפעלה של "הינשוף" כדי לוודא כי הנבדק אינו מגהק במהלך הבדיקה.
באשר להיבט החוקי של פעולת המכשיר קבעו השופטים כי קיים דופי בכך שמעבדת המשטרה אינה מעבדה מוסמכת ואינה כפופה לתקן כלשהו. לדבריהם, מצב זה צריך להשתנות.
לדבריהם, "מן הראוי היה לאמץ תקן כלשהו לכלל מכשירי האכיפה, ובכלל זאת למכשירי נשיפה. אימוץ תקן ראוי ומקובל על הקהילה המדעית בארץ יסיר ספקות וחששות באשר למכשיר, המתפקד כמספק ראיות שמשמשות בדין הפלילי".
אזהרה מסכנות
בפסק דינם המקיף לא הסתפקו השופטים בדיון בסוגיות הטכניות והחוקיות הנוגעות ל"ינשוף". "תשבחות ושירי הלל ליין מופיעים במקורותינו לא אחת בצד אזהרה מפני הסכנות היכולות להיגרם מצריכה מופרזת", כתבו השופטים, והוסיפו כי "סילוק האלכוהול מהגוף מושפע מנתונים אישיים - אדם המורגל בשתייה (שתיין כרוני) מסלק בדרך-כלל את האלכוהול בקצב מהיר מאדם שאינו מורגל בשתייה". (ת 11893/07).
עמותת אור ירוק: "הכשר לנהגים שיכורים לעלות על הכביש"
"בית המשפט נותן למעשה הכשר לנהגים שיכורים לעלות על הכביש" - כך טוענת עמותת "אור ירוק", העוסקת בשינוי תרבות הנהיגה בישראל, בתגובה לפסק הדין.
לדברי העמותה, פסק הדין מהווה "סטירת לחי למדיניות ממשלת ישראל, שרק לאחרונה חרטה על דגלה את המלחמה בתופעת השכרות בנהיגה".
עם זאת, בעמותה הדגישו כי "בית המשפט קבע כי 'הינשוף' הינו מכשיר אמין, ובכך סתם את הגולל על הניסיונות החוזרים ונשנים לתקיפת אמינות ותקפות מכשיר הינשוף".
העמותה מציינת כי מחקרים מוכיחים כי כבר ברמה הקבועה כיום בחוק - 240 מק"ג בליטר אויר נשוף - נפגעים כישורי הנהיגה.
באגף התנועה במשטרה סירבו להגיב לפסק הדין, ונמסר כי היועצים המשפטיים במשטרה עוסקים בלימוד פסק הדין והשלכותיו.
ההמלצות למשטרה
* מכשירי "הינשוף" ייבדקו לפני כל יציאה לשטח.
* אם המכשיר אינו תקין - יבוטלו כל הדו"חות שנרשמו בהסתמך עליו.
* על המשטרה לנהל יומן של בדיקות המכשיר.
* בדיקות הכיול התקופתיות של המכשיר יבוצעו בתדירות של כל 6 חודשים לפחות.
* לאמץ תקן כלשהו למכשירי הנשיפה.