הקריטריונים להקמת דיור בר השגה בת"א, שאושרו השבוע בישיבת העירייה, יכולים וצריכים להניע מהלך ליצירת מלאי פתרונות מגורים בעיר. לא בהכרח ליצירת דירות במחיר 400 אלף שקל, כמו שאולי הבטיחו חברי עירייה פופוליסטים, אלא להכרה ביכולת מדינה - באמצעות המחוקק ועוד יותר באמצעות כל רשות מקומית - להחזיר את היכולת לגור בה בתנאים סבירים.
העיקר להאמין שזה אפשרי. נניח, למשל, שהמכרז לפינת רח' רמז-ארלוזורוב בת"א, פיסת קרקע היסטורית שהיתה בבעלות העירייה ונמכרה רק לפני שבוע ב-305 מיליון שקל, היה כולל תנאי ולפיו 20% מהדירות יהיו "בנות השגה".
כאלה שהשכירות עליהן תהיה 3,000 שקלים (דיור בר השגה לא צריך להעניק דירות בבעלות. מספיק מאגר דירות בשכירות ארוכת טווח ובמחיר הגיוני). היזמים הזוכים, שהציעו מחיר של 2.8 מיליון שקל לדירה, היו מציעים את הסכום הזה ל-90 הדירות ה"רגילות" שנשארו. המכרז היה נסגר במחיר 250 מיליון שקל - 70% יותר מצפיות הבעלים (עיריית ת"א). 20 דירות היו מוצעות לשכירות או לרכישה בתנאי השכרה מגבילים.
נשמע מופרך? רק החודש דיווח הניו יורק טיימס כי עיריית ניו יורק תשקיע 8.5 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות ביצירת 165 אלף דירות בהישג יד, בנוסף לשמירה על 32 אלף דירות דומות.
רוצים להיות אמריקה? תתחילו במתן פתרונות דיור לזוגות צעירים.