1. משרד התקשורת הפתיע השבוע (א') ופירסם 18 שימועים בנושאים צרכניים במכה אחת, כשלא ברור מדוע חיכה לכולם עד עכשיו ומדוע פרסם את כולם בבת-אחת. ברוב הסעיפים היו בעיות ידועות, שלא טופלו בעיקר כתוצאה ממחסור במשאבים או בגלל סדרי עדיפויות של משרד התקשורת. אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, ותמיד טוב לפעול להגברת השקיפות ולמען הצרכנים.
קשה לומר כי משרד התקשורת בתקופתו של השר משה כחלון אינו עוסק בסוגיות ענפיות רוחביות לצורכי קידום התחרות, בהן, למשל, הכנסת מפעיל סלולרי נוסף; הכנסת חברת החשמל לשוק התשתיות; וכניסת מפעילים חדשים במודל של מפעילים וירטואליים MVNO). הרפורמות הצרכניות, שהיו חזות הכול בתקופת השר הקודם אריאל אטיאס, זזו הצידה לטובת רפורמות מבניות - וטוב שכך.
למרות כל זאת, חסרה רפורמה חשובה אחת בשורת השינויים שפירסם השבוע משרד התקשורת, והיא הרפורמה בנושא ההפרדה המבנית בשוק הסלולר, והנהגת מדיניות שווה בין השוק הנייח לשוק הסלולרי. בשנה שעברה פורסם שימוע בעניין, וחברות הסלולר הגיבו עליו מזמן. משום מה, באחד הנושאים החשובים ביותר להגברת התחרות בשוק ולקידום עולם האינטרנט הסלולרי, נאלם משרד התקשורת דום ולא מקבל החלטה.
יש לציין כי מדובר בנושא רגיש במיוחד. הפורטלים הסלולריים כיום הם מכונות להדפסת כסף על חשבון הציבור. הלקוחות משלמים היום בכפייה 27 שקל מדי חודש תמורת גלישה בפורטל הסלולרי. 27 שקל, כפול מיליוני לקוחות, נותנים סכום אסטרונומי שמשולם עבור מודל מלאכותי, שהמציאו מפעילות הסלולר, ושמפריד בין האינטרנט בפורטל הסלולרי לבין האינטרנט הציבורי.
הנהגת הפרדה מבנית בסלולר היא אמנם אמצעי אלים למדי, לא נוח ומסורבל גם לחברות הסלולר וגם לצרכנים, אך טרם נמצא מודל חלופי הולם. וזה עוד לפני שהזכרנו את נושא ניטרליות הרשת וחשיבותו.
אסור לשגות גם באשליה שכוחן של חברות הסלולר השולטות בתכנים נחלש בגלל הטלפונים החכמים למיניהם, ששוברים את מודל "הגן האסור" של הפורטלים הסלולריים. בשורה התחתונה, הציבור משלם מחיר גבוה תמורת גלישה מחוץ לפורטל של המפעילות, והחברות מנתבות את התנועה באופן מכוון, באמצעות "שיפור חוויית גלישה" וכדומה, למקומות שמגדילים את הכנסותיהן, ומשבשות אותה במקומות שלא, כמו האינטרנט הפתוח.
המצב היה יכול להיות שונה, אילו מפעילות הסלולר ומשרד התקשורת היו מצליחים להגיע להבנות, שהיו מבטיחות כי הרשתות הסלולריות יהיו פתוחות באמת, וכי הציבור היה מקבל מידע מדויק לגבי מה מציעה לו כל מפעילת סלולר - בדומה למה שרוצה להנהיג הוועדה הפדרלית המפקחת על התקשורת בארה"ב (FCC). אבל מדובר כאן במשימה שדורשת מנהיגות מקצועית, שאין כיום במשרד.
2. רבים משבחים את תפקודו של כחלון כשר התקשורת. בדרכו השקטה והלא מתלהמת הוא מקדם נושאים רבים וחשובים, שנוגעים בשינוי מבנה הענף ממש - ולא רק בקוסמטיקה. דווקא בגלל זה, מוזר שהתהליך להקמת רשות תקשורת שהוא מוביל לא זוכה לשקיפות הראויה, והדיון הציבורי בנושא דל מאוד.
למעשה, את הדיון הציבורי היחיד שהתקיים בנושא הובילו המכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר יזהר טל, היועץ המשפטי לשעבר במשרד התקשורת. אלה קיימו דיון פתוח בנושא לפני 3 שבועות, שבו נשמעו דעות שונות ומעניינות שלא זכו להבלטה.
בשורה התחתונה, איש לא יודע איזו רשות תקשורת תקום, מה יהיו סמכויותיה, מי יפקח עליה, מי יממן אותה, והאם בכלל צריך שתהיה כפופה לשר כלשהו - או שבכלל עדיף שתהיה עצמאית וכפופה ישירות לראש הממשלה.
בסופו של יום צריך להקים רשות לא למראית-עין, אלא רשות עם סמכויות שתוכל לתפקד. משום מה נוצר הרושם שזה לא יקרה, ושהרשות שתקום תסבול ממה שנועדה למנוע - המשך השליטה של משרדי ממשלה ופוליטיקאים בנעשה בה.
במצב כזה, עדיף לשקול אם בכלל כדאי להקים את הרשות. ייתכן כי משרד ממשלתי קיים, לאחר שינויים מתאימים והגדלת תקציב, יתפקד טוב יותר מרשות חדשה. כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, כחלון צריך להציף את הנושא לציבור, ולהעלות את השאלות האמיתיות לא רק באמצעות תזכיר חוק שאיש לא יודע מה ייכתב בו.