על אף שחממת ניות הייתה אחת החממות האחרונות שהופרטו באופן רשמי, בפועל, החממה פועלת כבר שנים רבות כגוף פרטי דה-פקטו. יש האומרים כי חממת ניות הייתה בעצם ההשראה למודל החממה המופרטת.
חממת ניות נמצאת בבעלות עופר היי-טק, חברת השקעות הון סיכון של משפחת עופר ואודי אנג'ל, שהייתה תמיד בעלת החממה והמקור למימון המשלים של רוב החברות בה. אך, רק לפני מספר חודשים נאותה החממה להפוך לפרטית באופן רשמי, עם השלמת תהליך הפרטת החממות.
לדברי אסיף שטופמן, כיום שותף בעופר היי-טק ובעבר מנהל החממה, "דווקא אהבנו את המודל הממשלתי, שבו אנחנו מקצים את המימון המשלים והחברות משלמות לנו תמלוגים" (זאת, לעומת מודל שבו הממשלה מעניקה הלוואה לחברות, והגורם המפריט רוכש ממנה את חלקה בחזרה בסוף תקופת החממה - ג.ו).
"לא בהכרח בנינו חברות שיועדו לאקזיט ענק, אלא חברות בגודל בינוני ובנות-קיימא, שהגיעו מהר למכירות ושילמו לחממה יופי של תמלוגים. כעת, הפירות שהיו של ניות עברו למעלה, לעופר היי-טק".
ניות היא כיום למעשה קרן הסיד של עופר היי-טק. החממה משקיעה בחברות בין 300 אלף דולר (סכום המינימום הנדרש על-ידי המדינה) לבין מיליון דולר, תלוי בצורכי החברה.
הקצב הואץ במשבר
העובדה שהחממה נתמכת על-ידי קרן הון סיכון, שמאחוריה גוף עם כיסים עמוקים, הפכה את ניות לגורם חזק בהשקעות סיד בשני התחומים שבהם היא מתמחה - תוכנה ומכשור רפואי. הדבר בלט במיוחד בתקופת המשבר הכלכלי.
לדברי מנכ"ל ניות, חיים אליאש, "אחרי שיצאנו מההלם הראשוני של המשבר, ביצענו היערכות מחודשת למצב, והחלטנו שזה הזמן דווקא להגביר את קצב ההשקעה. במחצית הראשונה של 2009 ביצענו שש השקעות, במקום ארבע בעבר. השיקולים היו שהגיעו לפתחנו עסקאות טובות יותר - לא רבות יותר, כי גם בימים כתיקונם אנחנו רואים את כל העסקאות בשוק בתחום שלנו, בערך כ-400 חברות בשנה - אלא איכותיות יותר".
לדברי אליאש, הייחוד של ניות, מלבד הגב של המשפחה עמוקת הכיסים, הוא האסטרטגיה המובנית שבתוכה פועלת החממה, הנובעת מהרשת של קרן ההון סיכון שמנהלת אותה. "אנחנו נהנים מהמשאבים של עופר היי-טק, הכוללים צוות גדול של שלושה מנהלי השקעות, אנליסט וצוות רופאים שמועסקים על בסיס קבוע. אנחנו נעזרים גם בכל יוצאי ניות שעדיין מכהנים בתפקידים שונים בתוך המערכת, ומכירים את שני הצדדים", הוא אומר.
80% מהחברות שבגרו עד היום מהחממה השיגו גיוס המשך של חצי מיליון דולר ומעלה. לדברי אליאש, "אנחנו משתדלים מאוד שאלה לא יהיו גיוסים רק מעופר היי-טק, אלא מכניסים שותף נוסף לשם קביעת השווי. זה גורם גם ליזם להרגיש טוב". עם זאת, בדרך כלל החברות נבחרות כך, שהדרך שלהן לאקזיט או לקיום עצמאי קצרה יחסית, באופן שלא נדרשת בשלב זה השקעה גדולה, "כדי שגם החממה וגם היזם לא ידוללו עד שלא יישאר להם כלום", אומר אליאש.
בתחום המכשור הרפואי, ההשקעות של החברה מגוונות, והתכנון הוא ארוך טווח, במחשבה על עתיד החברות בתוך הקבוצה. בתחום התוכנה, המהווה 20%-30% מהשקעות הקבוצה, הבחירה היא ב"מיזמים מיוחדים, שצריכים אולי קצת יותר זמן וכסף מן הרגיל", מסביר אליאש.
שיתופי פעולה מקוריים
למנכ"ל החממה יש זכות להשקעה אחת מעשר בחברה על-פי בחירתו, שאינה בהכרח תואמת את המודל או את התחומים המועדפים. "בדרך כלל זה יהיה יזם שצריך עזרה ולא צפוי לו אקזיט גדול, אבל הוא יכול ליצור חברה טובה", אומר אליאש, ומדגים דרך חברת HPOP מתחום הפולימרים האופטיים. "אנחנו לא מבינים בזה כלום, אבל הייתה קבוצה רצינית מאוד שרצינו לעזור לה", לדבריו.
ניות אחראית לכמה מודלים מקוריים של שיתופי פעולה, בהם הסכם השת"פ עם חברת מור יישומים, חברת מסחור הטכנולוגיות של שירותי בריאות כללית. לדברי אליאש, "אנחנו לא עושים את זה בשביל לראות עוד עסקאות. אנחנו מאמינים שהעסקאות יגיעו אלינו בכל מקרה. אנחנו עושים את זה כי יש משהו מיוחד בלהיות עם החוקרים בקשר כבר בשלב הרעיון".
למרות עוצמתה היחסית, ניות אינה פטורה מהבעיות הרגילות של חממות, ובראשן גיוס מימון משלים לאחר תקופת החממה. כאמור, עופר היי-טק אוהבת להשקיע יחד עם גורמים נוספים. כיום, למרות סיום המשבר, אין הרבה כסף פנוי להשקעה בסבבים ראשונים, לפחות לא בהיקף הנדרש למימון הולם של כל החברות הבוגרות.
לדברי המנהל לשעבר שטופמן, "אנחנו פועלים כיום לגייס לשורותינו גוף שישקיע לצידנו - לא גוף אסטרטגי, אלא גוף פיננסי, בינלאומי, לא מתמחה. הגוף הזה לא יהיה שותף בניות, אלא ישקיע לצד עופר היי-טק בכל השקעה של החברה בניות, וכך יינתן פתרון לכמה שיותר חברות פוסט ניות.
"אותו גורם יחויב להשקיע איתנו מספר השקעות בשנה, ויראה את החברות ראשון - אם כי לא תהיה לו זכות סירוב ראשונה. היקף ההשקעה יהיה עד 3.5 מיליון דולר בחברה".