"יש האומרים שהיעדר הבטחונות והקובננטים באג"ח הקונצרניות מגולם כולו במחירן. לדעתי החוסר הזה בישראל לא מגולם כולו במחיר האגרות", כך אמר היום אריק פרץ, סגן בכיר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, בכנס שנערך בבינתחומי בהרצליה בנוגע להמלצות ועדת חודק.
פרץ המשיך והסביר את הצורך בוועדת חודק, ותקף את המצב הנוכחי בשוק האג"ח הקונצרני: "המשקיעים הזרים, המהווים כרבע מהמחזור היומי בשוק המניות, לא נמצאים בשוק האג"ח הקונצרני. ואם המחירים פה היו נכונים ונותנים פיצוי כספי מלא להיעדר הזכויות, אז הם היו נכנסים לשוק זה בשנה וחצי האחרונות. אבל, מדיונים פנימיים שעשינו עם משקיעים זרים גילינו שהסיבות לאי השקעה שלהם בשוק האג"ח הקונצרני המקומי - מעבר למס והנזילות - היא ששוק האג"ח הקונצרני המקומי לא מתמחר את רמת הסיכון מספיק נכון, לדעתם".
כן הוסיף פרץ, כי "קשה לתמחר השקעה לטווח ארוך, ואי אפשר להגיד שהכל מגולם במחיר - זה מאוד יומרני. אמר לי מישהו ש'אפשר לשתות גם חלב חמוץ, זה רק עניין של מחיר. אבל מישהו בכלל רוצה לשתות חלב חמוץ?'".
פרץ יצא גם כנגד אלו הטוענים שהאוצר מעדיף כאן את השוק המוסדי באופן שיפגע בשחקנים אחרים בשוק ההון והבהיר את החשיבות המיוחדת שהאוצר רואה בחיסכון הפנסיוני. "מדי שנה 12 מיליארד שקל הולכים כהטבות מס לשוק המוסדי. וצריך לוודא שרמת ההגנה הניתנת בזה ניתנת למי שרוצים להעניק לו את ההגנה - ורמת ההגנה שהמדינה רוצה להעניק לחיסכון הפנסיוני שונה מזו שהיא רוצה להעניק לכספים אחרים כגון ניהול תיקים ובבנקים", אמר.
הוא הוסיף וחידש בנוגע למגמה בשוק המוסדי. המגמה תהיה המשך צמיחה - של זרם הכנסות נטו בהיקף של 20 מיליארד שקל לשנה. זאת מכיוון שיותר ויותר כסף זורם לשוק המוסדי כשאין פנסיה תקציבית ויש פנסיית חובה". לסיום, פרץ, שהודיע בימים האחרונים על פרישה מהאוצר, הוסיף כי "ועדת חודק היא מעין GPS לשוק. ולפעמים ה-GPS מתבלבל או שלא הולכים לפי הוראותיו. אבל אנו רוצים שהגופים יסבירו לעצמם למה הם לא הולכים עם ה-GPS".
עו"ד דוד חודק, יו"ר ועדת חודק, סיפר כי "במהלך הדיונים ביקרה בארץ משלחת של ה-IMF. מישהו כנראה אמר להם שיש כאן ועדה שתעשה מהפכה וקטסטרופה בשוק המקומי. ואכן יום אחד התקשרו אלי נציגים מהמשלחת. תיארתי להם את המאפיינים של השוק ואת ההמלצות, ואחד מהם אמר לי 'על זה כל הרעש? את זה אין בישראל'?' זו המהפכה?'. אני חושב שאם בוחנים את המצב בשוק המקומי ביחס לקיים בעולם אז רואים שבשוק המקומי יש לנו עוד כברת דרך לעבור".
חודק הוסיף, כי "יש כאן כסף מוסדי גדול המונח על השולחן ואין ספק שהוא צריך לשרת את הצמיחה במשק. והצמיחה באה גם מעסקים בטנים ובינוניים. לכן, אני חושב שגם החברות העסקיות תצטרכנה לעשות מאמץ כדי להתאים את עצמן לפרקטיקות המוצעות על ידי הוועדה. אחרת המוסדיים יתגברו בסוף על הבעיה לקרוא מימין לשמאל ויצאו יותר מהארץ עם ההשקעות. לכן כדאי שהחברות העסקיות תשמרנה את פעילות המוסדיים, יחד עם מאמץ המוסדיים וגם מאמץ מצד הבנקים".
בכנס דיברו גם בכירי הבינתחומי. "ללא פיקוח ורגולציה על הפיננסים דברים יכולים להשתבש מאוד ולהגיע לביצועים שאינם עולים בקנה אחד עם תפקוד תקין של השוק", אמר פרופ' רפי מלניק, משנה לנשיא הבינתחומי. "המלצות חודק פותחים פתח לרגולציה תקינה על שוק החוץ בנקאי", הוסיף. פרופ' יעקוב בודוך, ממרכז רוטשילד קיסריה של המרכז הבינתחומי, אמר כי "דו"ח חודק מאוד נכון ויוצר איזונים ראויים. צריך לזכור שקובננטים נכונים לא היו הופכים פרויקטים רעים שנעשו בעבר, למשל לחברות נדל"ן הפועלות במזרח אירופה, ללא כלכליים"
יוסי בכר: ועדת חודק תתן כלים יותר טובים למשקיעים
"אני בעד המלצות ועדת חודק למתן כלים יותר טובים למשקיעים באג"ח קונצרני, ובסך הכל אני מתחבר לעיקר המלצות הוועדה. אבל, אני לובש עוד כובע וכבנקאי בהווה עם צריבה עמוקה של רגולטור, ואומר שכאשר רוצים לפתח את השוק החוץ בנקאי (וזה דבר מבורך) צריך לזכור שאין יצירה של דברים מושלמים". כך אמר יוסי בכר, כיום יו"ר דיסקונט ולשעבר מנכ"ל האוצר. "כאשר רוצים לעזור להתפתחותו של שוק אחד עדיף לעשות זאת על ידי שיפור יכולת המוסדיים לתת אשראי. ואם אין דרך טבעית באמצעות השוק אז בסדר לעשות כן באמצעות הוראות. אבל יש הבדל בין מוסדי לבנק, ואסור לשפר את המוסדיים באמצעות יצירת מחסומים לנגישות לשוק הבנקאי", הוא הוסיף.
בכר המשיך והתייחס להמלצות ועדת חודק, שזכו לביקורת חריפה מצד המערכת הבנקאית, והוסיף כי "יש עוד דרך ארוכה עד שהמלצות ועדת חודק יהפכו לפרקטיקה מחייבת בשוק, ולכן ייקח זמן לבחון את השפעותיה. אין ספק שוועדת חודק מהווה נדבך נוסף בהתפתחות שוק ההון".
בכר, שהוביל את ועדת בכר, התייחס גם לצעדים ורפורמות אחרות שנעשו בשוק ההון המקומי. "בחמש השנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בשוק ההון, ו-ועדת חודק היא עוד חלק בבניית שוק ההון שהיינו רוצים". הוא התייחס בין היתר לרפורמת בכר וצעדים נוספים, ואמר כי "בשוק ההון היום יש יותר תחרות ויותר נגישות להון, וגם אם הוא לא מושלם הוא לאין ערוך טוב יותר משהיה בתחילת העשור".
בהקשר זה הוא הוסיף ואמר כי "אין דברים מושלמים והיה ברור לנו בוועדת בכר שכל מדיניות שנקבע, וחלק מהתחזיות שלנו, לא תתגשמנה. היה ברור לנו שהפתרונות שאנו מציעים הם רק עוד קריאת כיוון ויידרשו תיקונים בעתיד. בכלל, אני חושב שמדיניות היא מדיניות טובה כאשר עוקבים אחריה. ובדו"ח ועדת בכר יש המלצה לבצע מעקב ולבצע שינויים לאור השינויים בשוק ובכלכלה".
יוני טל, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה-מבטחים, תקף את המלצות ועדת חודק וגרס כי מדובר בהנחיות קשיחות ורבות מדי. "אם היה שעבוד שלילי זה לא היה מוריד אפילו דיפולט אלא מקדים דיפולטים. בנוסף, אני חושב שיש להחיל חלק מההמלצות גם על קרנות נאמנות. קרנות הנאמנות הן חלק משמעותי מהשוק. יש מקום להסדיר גם את השוק הזה. כמובן בשינויים המתחייבים כי זה לא אותו שוק כמו השוק המוסדי", אמר.
טל הוסיף וציין נקודתית כי "יש לי ביקורת על החלת ההמלצות גם על השוק המשני. זה לא נכון ואני חולק על כך. בשוק המשני האג"ח כבר קיים ויש לבדוק אם המחיר שלו נכון. זה המשתנה היחיד והשאר זה משתנים בהחלטה".
ענת לוין, מנהלת ההשקעות והאשראי בקבוצת מגדל, יצאה כנגד אופן ההתנהלות של המוסדיים הקטנים בשוק ההון. "אם היו רק המוסדיים הגדולים ביותר בשוק ייתכן ולא היינו נדרשים לכך", אמרה והתכוונה לצורך בהמלצות חודק, תוך שהוסיפה שיש צורך בהמלצות חודק כי "יש הרבה מוסדיים ולגופים הקטנים אין משאבים". "הגופים הגדולים היו כבר במהלך של למידה בנושא", הוסיפה. לוין, חברה בצוות ועדת חודק, הוסיפה ואמרה כי " אני מסכימה שיש מקום גם לאג"ח לא מובטחות. הכל שאלה של סיכון-מחיר. הבעיה היא שבשנים האחרונות היו הרבה אג"חים שהן מניות בתחפושת".
עו"ד עודד ערן, ממשרד גולדפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות', אמר כי "אי חושש שאם נייבא לשוק ההון את בעיית הקשר יתר בין הגופים המממנים, כמו קונסורציומים בבנקים, נפגע בתחרותיות. זה עשוי גם לפגוע בצמיחה במשק, שבשנים האחרונות קרתה גם בגלל זמינות ההון בשוק".
עו"ד דידי לחמן מסר שייעצה לוועדת חודק, אמרה כי "המשקיעים המוסדיים רוכשים אג"ח בכסף שלנו ואם הן לא תפרענה מי שיפסיד את הכסף זה הלקוחות. לכן, ועדת חודק היא השלמה של ועדת בכר. צריך לפתח מערכי הגנה מתאימים להשקעה. ותהליך השקעה מושכל ישפר את אופן התנהלותם של הגופים בשוק ואם הצמיחה בישראל מבוססת על אנשים שלא משקיעים כראוי אז עדיף לשנות".