גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע זוכי פרס נובל ופרס ישראל פטורים ממס - וזוכי הריאליטי לא?

זכייתו של אלירז שדה ב"האח הגדול" מציפה סוגיה מתחום המס, שגם ברשות המסים מתחילים לשאול ■ עו"ד משה שקל: "אני לא יודע מה הסיבה האמיתית להבדל בין פרס נובל או פרס ישראל לבין פרס בתוכנית ריאליטי" ■ רשות המסים: "ייתכן שהפטור לזוכי נובל מצדיק מחשבה מחודשת"

‎רגע אחרי ששככה הסערה - באופן חלקי לפחות - סביב זכייתו במיליון שקל של אלירז שדה בתוכנית הריאליטי "האח הגדול", גילה הזוכה המאושר כי יש לו עוד "אח גדול" אחד: מס הכנסה. הוא גילה גם כי האח הנוסף אינו אח גדול שמנחם, מייעץ ושואל "איך אתה מרגיש?", כמו "האח" התומך של ערוץ 2, אלא כזה שצפוי לקחת ממנו 25% מסכום הפרס שבו זכה, בלי לתת לו דבר בתמורה.

בשנים האחרונות, עם פריחתן של תוכניות הריאליטי, עולה שוב ושוב לדיון שאלת המס שאמור או לא אמור להיות מוטל על הזוכה בפרס (בכסף או בשווה כסף) בתחרות-תוכנית שבה השתתף. החוק, שתוקן ב-2003, כך שייפלו ברשת המס גם רווחים מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, לכאורה ברור: בסיס המס הורחב, והזוכים בפרסים - גם אם נפלו עליהם משמיים - חייבים לתת למדינה נתח מהזכייה.

החוק כולל גם 3 חריגים: הראשון, אם ההכנסה חייבת במס מכוח מקור חוקי אחר; השני, אם הפרס ניתן "במסגרת אישית", שלא הוגדר מהי בחוק; השלישי, זכייה בסכום של עד 57 אלף שקל פטורה ממס, אם התקבלה מהגרלה, מהימור או מפרס אחד.

ובכל זאת, נדמה כי כל פעם מחדש - כשזוכי "הישרדות", "האח הגדול", "המירוץ למיליון" או "רצים לדירה" לוקחים את הצ'ק-פרס המופחת הביתה - ישנה תחושת אי-נוחות נוכח פרוסת העוגה שזולל מס הכנסה.

האם יש בסיס לתחושת אי-הנוחות הזאת? האם לאלירז שדה ולזוכים אחרים בהגרלות ובתוכניות נושאות פרסים יש בסיס לתקוף את חיובם במס? התשובה לכך אינה פשוטה.

ריאליטי נגד פרס נובל

הבעיה מתחילה כשמסתכלים לצדדים, מעבר למרקע הטלוויזיה, ומגלים שלא כל פרס או זכייה, ממוסים. כך למשל, גם לאחר הרפורמה בשנת 2003, וחקיקת סעיף 2א לפקודת מס הכנסה - הקובע, כי, ככלל, שיעור המס הסופי על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, יהיה 25%, בלא זכאות לפטור, להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם - רשות המסים אינה מחייבת במס את זוכי פרס נובל או פרס ישראל.

בשנת 2004 החליטו שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, ומנהל רשות המסים לשעבר, איתן רוב, לפטור את שני זוכי פרס נובל לכימיה הישראלים, פרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, מתשלום מס על זכייתם הכספית, כ--2 מיליון שקל לכל אחד. אז דובר במקרה חריג וראשון שבו זוכים בפרס פטורים ממס, חרף החוק המחייב הטלת מס על זכייה בפרס כספי.

גם כשפרופסורים ישראל אומן ועדה יונת מילאו אותנו בגאווה לאומית כשזכו אף הם, ב-2005 וב-2009, בפרס נובל לכלכלה ולכימיה (בהתאמה), שאלת המיסוי לא עלתה לכותרות. כולם הניחו שהם פטורים ממס.

לדברי מומחה המס, עו"ד דוד גולדמן, ממשרד עוה"ד ד. פוטשבוצקי. "אחד הנימוקים לאי-חיוב במס הוא, כנראה, שגם כיום תנאי לתחולתו של סעיף 2א הוא השתתפות ב'פעילות' נושאת פרסים, ולגישת רשות המסים זוכים אלה אינם "פועלים" לשם השגת הפרס. לעומת זאת, המשתתפים בתחרויות ריאליטי, פועלים באופן אקטיבי לשם השגת הפרס, ולכן חייבים לכאורה במס מכוח סעיף 2א לפקודה". עם זאת, אומר גולדמן, "ניתן להעלות תהיות בקשר להנחות מקובלות אלו". למשל, "גם אם הזוכה בפרס נובל לא פעל לשם השגת הפרס בלבד, אלא במסגרת עיסוקו הכללי בתחום - שבגינו זכה לתמורה כל חייו המקצועיים - לא ברור אם ה'הפתעה' בקבלת הפרס שוללת בהכרח את חיובו במס, בין לפי שיעור מס של 25% ובין לפי שיעור המס השולי שלו".

הפער בין פרס למתנה

עו"ד משה שקל, מומחה מס מוביל, אומר שהבעיה אינה נובעת מלשון החוק אלא מבעיות פרקטיות שמתעוררות בעקבות האבחנה בין זוכה לזוכה. "החוק היבש ברור. לזוכי תוכניות ריאליטי, הגרלות והימורים אין אפשרות לתקוף אותו. אבל האם יש סיבה להבדיל בין פרס נובל או פרס ישראל לבין פרס בתוכנית ריאליטי? אני לא בטוח שאני יודע מה הסיבה האמיתית להבדל ביניהם".

לדברי שקל, יש בכך חוסר היגיון. "מה ההיגיון לטעון שזוכי פרס נובל, שאפשר לטעון שהם השתדלו וניסו להצטיין בעבודתם כדי לזכות בפרס, לא חייבים במס, בעוד שזוכה בתוכניות ריאליטי, כן חייב במס? ויש עוד פן לשאלה הזאת: מה ההיגיון לומר שרופא שמקבל מתנה מחולה שלו פטור ממס, כפי שנקבע בעבר בפסיקה, רק משום שלא היתה לו ציפייה לקבל את המתנה, אך זוכה תוכנית ריאליטי אינו פטור?

"הפער בין פרס כלשהו לבין מתנה הוא פער שמאוד קשה לאמוד אותו, ולא ברור איפה מתחיל מרכיב המתנה הלא-חייבת, ואיפה מתחיל מרכיב הפרס הכן-חייב. האם זה קשור בכמה אתה מתאמץ לצורך קבלת הפרס? האם אדם שמתאמץ בתוכנית ריאליטי כדי לזכות, מתאמץ יותר או פחות מאדם שרוצה לזכות בפרס ישראל או בפרס נובל.

"האם זה קשור בסיכוי הסטטיסטי של אם תזכה או לא? האם ככל שהסיכוי הסטטיסטי נמוך יותר, ככה זה דומה יותר למתנה? מה היה קורה אם באותה תוכנית ריאליטי היו משתתפים לא כמה עשרות אנשים אלא כמה אלפי אנשים, והסיכוי לזכות היה מאוד נמוך - אז יגידו שזה לא עובר במבחן הציפיות, שזה לא צפוי?"

אפליה מוצדקת?

נראה שיש בסוגיה הזו יותר שאלות מתשובות. אם זוכה בפרס נובל או בפרס ישראל פטור ממס, רק משום שלא פעל לשם השגת הפרס ומשום שלא ציפה לו, האם במקרים מיוחדים יוכלו גם זוכי תחרויות ריאליטי לטעון לאי-חבות במס, בטענה שאין להפלותם לרעה, למשל, משום שלתחרות הריאליטי אין קשר לתחום עיסוקו או שהסיבה היחידה להשתתפותו בה היתה הגשמה אישית ללא קשר לפרס הכספי, ושזכייתו בה היתה בלתי צפויה לחלוטין.

ומה יקרה אם אלירז שדה, הזוכה התורן, יופיע במשרדי רשות המסים ויאמר להם: "רציתי להופיע בתוכנית כדי להיחשף בציבור, בשביל פרסום ותהילה, והפרס בכלל נפל עלי משמיים?" - האם אז יהיה מוצדק לפטור אותו ממס?

עו"ד זיו שרון, מומחה מס, חושב שהתשובה לכל השאלות הללו שלילית. "בהשוואה בין זוכי 'האח הגדול' לזוכי פרס נובל יש משום אפליה מוצדקת. בעיניי אין הבדל בין כל עשייה שהיא, על מנת לקבל שכר, כמו עבודה של אופה במאפייה שלו, ובין העשייה של המתמודד בתוכנית הריאליטי, שביצע פעולות בדרך כדי לקבל את השכר שהוא קיווה לו כשתסתיים התוכנית. לדעתי, הוא 'עובד' בתוכנית ריאליטי. כלומר, משתתפי תוכניות הריאליטי עובדים הלכה למעשה כדי להגיע לתוצאה המיוחלת של קבלת מיליון השקל או כל פרס אחר".

מעבר לכך, מוסיף שרון, היתה התחייבות מראש של מארגני "האח הגדול" לשלם למשתתפי התוכנית כסף אם הם יזכו, מה שמחזק את העובדה שזו הכנסה עקב "פעילות", ולא פרס שנפל עליהם משמיים. "זה היה חוזה רב-צדדי בין הצדדים - בין הזוכה באופן ספציפי לבין מי שארגן את 'האח הגדול'. זאת, בשונה מזוכי פרס נובל או פרס ישראל, שעשו את מלאכתם בלי שהפרס יהווה שיקול אם לבצע אותה טוב או לא".

אישיות כובשת

גם אם חשבנו שהתגברנו, חלקית לפחות, על משוכה אחת, מעלה רו"ח נדב הכהן, מומחה מס ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי, קושי נוסף, שעשוי לתת לזוכי תוכניות ריאליטי פתח לזעוק חמס. "הפטור שניתן לפרסים שניתנו ב'מסגרת אישית' נותר פתוח להרבה פרשנויות. עם טיפה גמישות ניתן לטעון שפרסי נובל וישראל הם פרסים שניתנים במסגרת אישית. זה ברור שלא צריך להטיל מס על אדם שזכה בתחרות בינלאומית רבת-יוקרה שהוא לא השתתף בה במסגרת עיסוקו והפרס ניתן לו על הישגים יוצאי דופן, בתחומי שלום, פוליטיקה, אומנות, תרבות, מדע וכו'. אפשר לקחת את הפטור על פרס שניתן ב'מסגרת אישית' ולטעון שזה חל גם על משתתפי תוכניות ריאליטי".

זאת, אם מוציאים מהמשוואה את משתתפי "האח הגדול VIP", הסלבריטאים, שהשתתפותם בתוכנית קשורה לפעילותם כזמרים, שחקנים ועוד - בדומה לשימי תבורי, מאיה בוסקילה או קורין אלאל.

הכהן: "אדם אלמוני כמו אלירז שדה, שאיני יודע מי הוא, כי אני לא רואה את האח הגדול, אם הוא אדם מהיישוב, אלמוני ולא מוכר, והתחרות לא נועדה לעשות פרומושן לקריירה הציבורית שלו, יכול לטעון שמגיע לו פטור. הציבור אהב אותו ובחר בו בשל האישיות הכובשת שלו. עם קצת רצון טוב אפשר לראות בזה פרס שניתן לו במסגרת אישית.

"אצל אנשים שהשתתפות בתוכנית היא חלק מהותי וקשור לעבודתם, כמו זמרים, שחקנים, בדרנים ואפילו פוליטיקאים, אנשים שהחשיפה היא נכס אצלם, קשה לטעון את זה. אבל דווקא אדם אנונימי, שלא עוסק באופן אקטיבי בהופעות ובחשיפות, יכול להעלות את הטענה הזאת. אני לא יכול לנחש מה תהיה הפסיקה במקרה כזה, אבל יש פה בסיס לטיעון שזה די דומה לזוכי פרס ישראל או נובל".

עם זאת, גם על-פי הטיעון היצירתי שמעלה הכהן, דווקא לאלירז שדה וליתר זוכי "האח הגדול" יש בעיה. "באח הגדול יהיה קושי לטעון את זה, משום שהמשתתפים נכנסים לבית, נסגרים בו, ואז הופכים לאקטיביים. אבל בתחרות פחות אקטיבית, כמו 'התינוק הפוטוגני ביותר יקבל פרס של 2 מיליון שקל', יותר קל לטעון שזה פרס במסגרת אישית.

"ככל שהזוכה עושה פחות למען הזכייה, הסיכוי לטעון שלא צריך להטיל עליו מס, גבוה יותר. למעט אנשים שאצלם החשיפה לציבור מקדמת אותם באופן מובהק, אני נוטה לחשוב שצריך להיות אפס מס או מס שולי.

בגלל שהקהל בתוכניות הריאליטי בוחר זוכה על בסיס האישיות שלו, שהיא חלק מהותי מהשיקול, אי אפשר לבטל את הטענה שזה לא פרס במסגרת אישית. העניין הזה דורש עיון ודיון".

רשות המסים: "ייתכן שהפטור לזוכי נובל מצדיק מחשבה מחודשת"

מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים, אלדד נח, לא מבין בכלל על מה הדיון. מהזווית שלו, הוא רואה שיש חוק ברור, וזה הדבר היחיד שקובע. "מרגע שהמחוקק הוסיף מקור חיוב במס בשנת 2003, וקבע שכבר אי אפשר להגיד שהימור, הגרלה או פרס הם בגדר מתת שמיים, פרי גורל עיוור, אני בא וממסה. לכן הלוטו, טוטו, פיס, רצים לדירה, האח הגדול - ממוסים.

"פעם מישהו קיבל פרס בשווה-כסף, ג'יפ או דירה, ונורא התלונן על המס. הוא אמר 'מה זאת אומרת, קיבלתי ג'יפ ואני לא יכול להחזיק אותו כי אין לי כסף לשלם 25% מס', או 'אני צריך למכור את הדירה כדי לשלם את המס'. אבל אני אומר: הכול מבוסס על כך שהמחוקק, החל מיולי 2003, אמר 'אני רוצה להגדיל את המיסוי שלי גם לפעילות פסיבית מהסוג הזה'".

* אם כך, לפי "החוק היבש" צריך למסות גם זוכי פרס נובל ופרס ישראל.

נח: "מלבד החוק, ראינו מול עינינו גם את הרציונל שלו. היה ברור שהמחוקק דיבר על מיסוי הימורים, הגרלות ופעילות נושאת פרסים, והגענו למסקנה שלא באמת התכוונו לכלול בחוק גם את מיסוי פרסי נובל וישראל במסגרת הזו".

* מה הרציונל לכך?

נח: "כאשר אני לא מתמודד על הפרס, אני פשוט מבצע את עבודתי, ופתאום באים ואומרים לי 'תשמע, לפני 20 שנה ביצעת מחקר באיזה תחום מסוים, לדעתנו, הוא מדהים ובעקבות זה נעניק לך פרס ברמה עולמית', אז באמת לא ניגשתי לאיזה פעילות נושאת פרסים. אם הסרט 'עג'מי' למשל היה זוכה באוסקר, הוא גם לא היה ממוסה על הזכייה, כי הסרט לא נעשה כדי להשתתף בתחרות האוסקר, בפעילות נושאת פרסים".

לדברי נח, אין מקום להשוואה בין זוכי תוכניות ריאליטי לזוכי פרס נובל. "זוכה פרס נובל לא נכנס לפעילות נושאת פרסים, לא הימר, ולא עשה פעילות יזומה כדי לזכות בפרס, אפילו לא את המינימום של הרשמה לתחרות. לכן, יש הבדל מאוד משמעותי בין הדברים".

* ובכל זאת, אין פה פתח לטענה של אפליה בין הזוכים בפרס נובל וישראל לבין הזוכים בתוכניות ריאליטי?

"ממש לא. כל תוכניות הריאליטי, בדומה ללוטו, טוטו ופיס, הן פעילות נושאת פרסים הכי קלאסית שיכולה להיות. המחוקק מתייחס לזה ואומר למסות את כל אלה גם אם הפרס לא ניתן במזומן, אלא בשווה מזומן, כמו ג'יפ, דירה וכל דבר אחר.

"אם כבר רוצים לחשוב על טענות נגד רשות המס, עלולה לעלות הטענה ההפוכה, נגד מתן הפטור. לא 'למה אני חייב', אלא 'למה ההוא פטור'. זה לא שאם זוכה פרס נובל פטור, גם זוכה ריאליטי צריך להיות פטור. זה שזוכה הריאליטי חייב במס, זה ברור. זה החוק כפשוטו. אם כבר צריך לבחון משהו, אז זה את השאלה האם מגיע פטור לזוכי פרס נובל. לכאורה, באותה מידה גם צריך למסות פרס נובל ופרס ישראל. במקרה של צ'חנובר והרשקו הפטור ניתן כחריג. כעת אנו רואים, ושמחים על כך, שהפרס כבר לא נדיר אצלנו. אם כבר רוצים לטעון לאפליה, אז ייתכן שזה מצדיק מחשבה מחודשת. אבל זה לא שאם מחר יפנה אלי זוכה פרס נובל או זוכה פרס ישראל אז אני אמסה אותו. ממש לא. מבחינתנו העמדה לא השתנתה".

* ובכל זאת, יש הבדל בין פרס נובל, שהזכייה בו חריגה ונדירה, לפרס ישראל שמוענק מדי שנה.

"זה לא משנה מה התדירות. הנטייה היא להקל עם זוכי הפרסים הללו ולפטור את שניהם באותה מידה, כי הלוגיקה היא אותה לוגיקה. בדומה לפרס נובל גם בפרס ישראל אין המדובר בתחרות נושאת פרסים שהמתמודדים נרשמים אליה, ולכן הנטייה היא לא למסות אותם".

עוד כתבות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל