גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע זוכי פרס נובל ופרס ישראל פטורים ממס - וזוכי הריאליטי לא?

זכייתו של אלירז שדה ב"האח הגדול" מציפה סוגיה מתחום המס, שגם ברשות המסים מתחילים לשאול ■ עו"ד משה שקל: "אני לא יודע מה הסיבה האמיתית להבדל בין פרס נובל או פרס ישראל לבין פרס בתוכנית ריאליטי" ■ רשות המסים: "ייתכן שהפטור לזוכי נובל מצדיק מחשבה מחודשת"

‎רגע אחרי ששככה הסערה - באופן חלקי לפחות - סביב זכייתו במיליון שקל של אלירז שדה בתוכנית הריאליטי "האח הגדול", גילה הזוכה המאושר כי יש לו עוד "אח גדול" אחד: מס הכנסה. הוא גילה גם כי האח הנוסף אינו אח גדול שמנחם, מייעץ ושואל "איך אתה מרגיש?", כמו "האח" התומך של ערוץ 2, אלא כזה שצפוי לקחת ממנו 25% מסכום הפרס שבו זכה, בלי לתת לו דבר בתמורה.

בשנים האחרונות, עם פריחתן של תוכניות הריאליטי, עולה שוב ושוב לדיון שאלת המס שאמור או לא אמור להיות מוטל על הזוכה בפרס (בכסף או בשווה כסף) בתחרות-תוכנית שבה השתתף. החוק, שתוקן ב-2003, כך שייפלו ברשת המס גם רווחים מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, לכאורה ברור: בסיס המס הורחב, והזוכים בפרסים - גם אם נפלו עליהם משמיים - חייבים לתת למדינה נתח מהזכייה.

החוק כולל גם 3 חריגים: הראשון, אם ההכנסה חייבת במס מכוח מקור חוקי אחר; השני, אם הפרס ניתן "במסגרת אישית", שלא הוגדר מהי בחוק; השלישי, זכייה בסכום של עד 57 אלף שקל פטורה ממס, אם התקבלה מהגרלה, מהימור או מפרס אחד.

ובכל זאת, נדמה כי כל פעם מחדש - כשזוכי "הישרדות", "האח הגדול", "המירוץ למיליון" או "רצים לדירה" לוקחים את הצ'ק-פרס המופחת הביתה - ישנה תחושת אי-נוחות נוכח פרוסת העוגה שזולל מס הכנסה.

האם יש בסיס לתחושת אי-הנוחות הזאת? האם לאלירז שדה ולזוכים אחרים בהגרלות ובתוכניות נושאות פרסים יש בסיס לתקוף את חיובם במס? התשובה לכך אינה פשוטה.

ריאליטי נגד פרס נובל

הבעיה מתחילה כשמסתכלים לצדדים, מעבר למרקע הטלוויזיה, ומגלים שלא כל פרס או זכייה, ממוסים. כך למשל, גם לאחר הרפורמה בשנת 2003, וחקיקת סעיף 2א לפקודת מס הכנסה - הקובע, כי, ככלל, שיעור המס הסופי על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, יהיה 25%, בלא זכאות לפטור, להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם - רשות המסים אינה מחייבת במס את זוכי פרס נובל או פרס ישראל.

בשנת 2004 החליטו שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, ומנהל רשות המסים לשעבר, איתן רוב, לפטור את שני זוכי פרס נובל לכימיה הישראלים, פרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, מתשלום מס על זכייתם הכספית, כ--2 מיליון שקל לכל אחד. אז דובר במקרה חריג וראשון שבו זוכים בפרס פטורים ממס, חרף החוק המחייב הטלת מס על זכייה בפרס כספי.

גם כשפרופסורים ישראל אומן ועדה יונת מילאו אותנו בגאווה לאומית כשזכו אף הם, ב-2005 וב-2009, בפרס נובל לכלכלה ולכימיה (בהתאמה), שאלת המיסוי לא עלתה לכותרות. כולם הניחו שהם פטורים ממס.

לדברי מומחה המס, עו"ד דוד גולדמן, ממשרד עוה"ד ד. פוטשבוצקי. "אחד הנימוקים לאי-חיוב במס הוא, כנראה, שגם כיום תנאי לתחולתו של סעיף 2א הוא השתתפות ב'פעילות' נושאת פרסים, ולגישת רשות המסים זוכים אלה אינם "פועלים" לשם השגת הפרס. לעומת זאת, המשתתפים בתחרויות ריאליטי, פועלים באופן אקטיבי לשם השגת הפרס, ולכן חייבים לכאורה במס מכוח סעיף 2א לפקודה". עם זאת, אומר גולדמן, "ניתן להעלות תהיות בקשר להנחות מקובלות אלו". למשל, "גם אם הזוכה בפרס נובל לא פעל לשם השגת הפרס בלבד, אלא במסגרת עיסוקו הכללי בתחום - שבגינו זכה לתמורה כל חייו המקצועיים - לא ברור אם ה'הפתעה' בקבלת הפרס שוללת בהכרח את חיובו במס, בין לפי שיעור מס של 25% ובין לפי שיעור המס השולי שלו".

הפער בין פרס למתנה

עו"ד משה שקל, מומחה מס מוביל, אומר שהבעיה אינה נובעת מלשון החוק אלא מבעיות פרקטיות שמתעוררות בעקבות האבחנה בין זוכה לזוכה. "החוק היבש ברור. לזוכי תוכניות ריאליטי, הגרלות והימורים אין אפשרות לתקוף אותו. אבל האם יש סיבה להבדיל בין פרס נובל או פרס ישראל לבין פרס בתוכנית ריאליטי? אני לא בטוח שאני יודע מה הסיבה האמיתית להבדל ביניהם".

לדברי שקל, יש בכך חוסר היגיון. "מה ההיגיון לטעון שזוכי פרס נובל, שאפשר לטעון שהם השתדלו וניסו להצטיין בעבודתם כדי לזכות בפרס, לא חייבים במס, בעוד שזוכה בתוכניות ריאליטי, כן חייב במס? ויש עוד פן לשאלה הזאת: מה ההיגיון לומר שרופא שמקבל מתנה מחולה שלו פטור ממס, כפי שנקבע בעבר בפסיקה, רק משום שלא היתה לו ציפייה לקבל את המתנה, אך זוכה תוכנית ריאליטי אינו פטור?

"הפער בין פרס כלשהו לבין מתנה הוא פער שמאוד קשה לאמוד אותו, ולא ברור איפה מתחיל מרכיב המתנה הלא-חייבת, ואיפה מתחיל מרכיב הפרס הכן-חייב. האם זה קשור בכמה אתה מתאמץ לצורך קבלת הפרס? האם אדם שמתאמץ בתוכנית ריאליטי כדי לזכות, מתאמץ יותר או פחות מאדם שרוצה לזכות בפרס ישראל או בפרס נובל.

"האם זה קשור בסיכוי הסטטיסטי של אם תזכה או לא? האם ככל שהסיכוי הסטטיסטי נמוך יותר, ככה זה דומה יותר למתנה? מה היה קורה אם באותה תוכנית ריאליטי היו משתתפים לא כמה עשרות אנשים אלא כמה אלפי אנשים, והסיכוי לזכות היה מאוד נמוך - אז יגידו שזה לא עובר במבחן הציפיות, שזה לא צפוי?"

אפליה מוצדקת?

נראה שיש בסוגיה הזו יותר שאלות מתשובות. אם זוכה בפרס נובל או בפרס ישראל פטור ממס, רק משום שלא פעל לשם השגת הפרס ומשום שלא ציפה לו, האם במקרים מיוחדים יוכלו גם זוכי תחרויות ריאליטי לטעון לאי-חבות במס, בטענה שאין להפלותם לרעה, למשל, משום שלתחרות הריאליטי אין קשר לתחום עיסוקו או שהסיבה היחידה להשתתפותו בה היתה הגשמה אישית ללא קשר לפרס הכספי, ושזכייתו בה היתה בלתי צפויה לחלוטין.

ומה יקרה אם אלירז שדה, הזוכה התורן, יופיע במשרדי רשות המסים ויאמר להם: "רציתי להופיע בתוכנית כדי להיחשף בציבור, בשביל פרסום ותהילה, והפרס בכלל נפל עלי משמיים?" - האם אז יהיה מוצדק לפטור אותו ממס?

עו"ד זיו שרון, מומחה מס, חושב שהתשובה לכל השאלות הללו שלילית. "בהשוואה בין זוכי 'האח הגדול' לזוכי פרס נובל יש משום אפליה מוצדקת. בעיניי אין הבדל בין כל עשייה שהיא, על מנת לקבל שכר, כמו עבודה של אופה במאפייה שלו, ובין העשייה של המתמודד בתוכנית הריאליטי, שביצע פעולות בדרך כדי לקבל את השכר שהוא קיווה לו כשתסתיים התוכנית. לדעתי, הוא 'עובד' בתוכנית ריאליטי. כלומר, משתתפי תוכניות הריאליטי עובדים הלכה למעשה כדי להגיע לתוצאה המיוחלת של קבלת מיליון השקל או כל פרס אחר".

מעבר לכך, מוסיף שרון, היתה התחייבות מראש של מארגני "האח הגדול" לשלם למשתתפי התוכנית כסף אם הם יזכו, מה שמחזק את העובדה שזו הכנסה עקב "פעילות", ולא פרס שנפל עליהם משמיים. "זה היה חוזה רב-צדדי בין הצדדים - בין הזוכה באופן ספציפי לבין מי שארגן את 'האח הגדול'. זאת, בשונה מזוכי פרס נובל או פרס ישראל, שעשו את מלאכתם בלי שהפרס יהווה שיקול אם לבצע אותה טוב או לא".

אישיות כובשת

גם אם חשבנו שהתגברנו, חלקית לפחות, על משוכה אחת, מעלה רו"ח נדב הכהן, מומחה מס ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי, קושי נוסף, שעשוי לתת לזוכי תוכניות ריאליטי פתח לזעוק חמס. "הפטור שניתן לפרסים שניתנו ב'מסגרת אישית' נותר פתוח להרבה פרשנויות. עם טיפה גמישות ניתן לטעון שפרסי נובל וישראל הם פרסים שניתנים במסגרת אישית. זה ברור שלא צריך להטיל מס על אדם שזכה בתחרות בינלאומית רבת-יוקרה שהוא לא השתתף בה במסגרת עיסוקו והפרס ניתן לו על הישגים יוצאי דופן, בתחומי שלום, פוליטיקה, אומנות, תרבות, מדע וכו'. אפשר לקחת את הפטור על פרס שניתן ב'מסגרת אישית' ולטעון שזה חל גם על משתתפי תוכניות ריאליטי".

זאת, אם מוציאים מהמשוואה את משתתפי "האח הגדול VIP", הסלבריטאים, שהשתתפותם בתוכנית קשורה לפעילותם כזמרים, שחקנים ועוד - בדומה לשימי תבורי, מאיה בוסקילה או קורין אלאל.

הכהן: "אדם אלמוני כמו אלירז שדה, שאיני יודע מי הוא, כי אני לא רואה את האח הגדול, אם הוא אדם מהיישוב, אלמוני ולא מוכר, והתחרות לא נועדה לעשות פרומושן לקריירה הציבורית שלו, יכול לטעון שמגיע לו פטור. הציבור אהב אותו ובחר בו בשל האישיות הכובשת שלו. עם קצת רצון טוב אפשר לראות בזה פרס שניתן לו במסגרת אישית.

"אצל אנשים שהשתתפות בתוכנית היא חלק מהותי וקשור לעבודתם, כמו זמרים, שחקנים, בדרנים ואפילו פוליטיקאים, אנשים שהחשיפה היא נכס אצלם, קשה לטעון את זה. אבל דווקא אדם אנונימי, שלא עוסק באופן אקטיבי בהופעות ובחשיפות, יכול להעלות את הטענה הזאת. אני לא יכול לנחש מה תהיה הפסיקה במקרה כזה, אבל יש פה בסיס לטיעון שזה די דומה לזוכי פרס ישראל או נובל".

עם זאת, גם על-פי הטיעון היצירתי שמעלה הכהן, דווקא לאלירז שדה וליתר זוכי "האח הגדול" יש בעיה. "באח הגדול יהיה קושי לטעון את זה, משום שהמשתתפים נכנסים לבית, נסגרים בו, ואז הופכים לאקטיביים. אבל בתחרות פחות אקטיבית, כמו 'התינוק הפוטוגני ביותר יקבל פרס של 2 מיליון שקל', יותר קל לטעון שזה פרס במסגרת אישית.

"ככל שהזוכה עושה פחות למען הזכייה, הסיכוי לטעון שלא צריך להטיל עליו מס, גבוה יותר. למעט אנשים שאצלם החשיפה לציבור מקדמת אותם באופן מובהק, אני נוטה לחשוב שצריך להיות אפס מס או מס שולי.

בגלל שהקהל בתוכניות הריאליטי בוחר זוכה על בסיס האישיות שלו, שהיא חלק מהותי מהשיקול, אי אפשר לבטל את הטענה שזה לא פרס במסגרת אישית. העניין הזה דורש עיון ודיון".

רשות המסים: "ייתכן שהפטור לזוכי נובל מצדיק מחשבה מחודשת"

מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים, אלדד נח, לא מבין בכלל על מה הדיון. מהזווית שלו, הוא רואה שיש חוק ברור, וזה הדבר היחיד שקובע. "מרגע שהמחוקק הוסיף מקור חיוב במס בשנת 2003, וקבע שכבר אי אפשר להגיד שהימור, הגרלה או פרס הם בגדר מתת שמיים, פרי גורל עיוור, אני בא וממסה. לכן הלוטו, טוטו, פיס, רצים לדירה, האח הגדול - ממוסים.

"פעם מישהו קיבל פרס בשווה-כסף, ג'יפ או דירה, ונורא התלונן על המס. הוא אמר 'מה זאת אומרת, קיבלתי ג'יפ ואני לא יכול להחזיק אותו כי אין לי כסף לשלם 25% מס', או 'אני צריך למכור את הדירה כדי לשלם את המס'. אבל אני אומר: הכול מבוסס על כך שהמחוקק, החל מיולי 2003, אמר 'אני רוצה להגדיל את המיסוי שלי גם לפעילות פסיבית מהסוג הזה'".

* אם כך, לפי "החוק היבש" צריך למסות גם זוכי פרס נובל ופרס ישראל.

נח: "מלבד החוק, ראינו מול עינינו גם את הרציונל שלו. היה ברור שהמחוקק דיבר על מיסוי הימורים, הגרלות ופעילות נושאת פרסים, והגענו למסקנה שלא באמת התכוונו לכלול בחוק גם את מיסוי פרסי נובל וישראל במסגרת הזו".

* מה הרציונל לכך?

נח: "כאשר אני לא מתמודד על הפרס, אני פשוט מבצע את עבודתי, ופתאום באים ואומרים לי 'תשמע, לפני 20 שנה ביצעת מחקר באיזה תחום מסוים, לדעתנו, הוא מדהים ובעקבות זה נעניק לך פרס ברמה עולמית', אז באמת לא ניגשתי לאיזה פעילות נושאת פרסים. אם הסרט 'עג'מי' למשל היה זוכה באוסקר, הוא גם לא היה ממוסה על הזכייה, כי הסרט לא נעשה כדי להשתתף בתחרות האוסקר, בפעילות נושאת פרסים".

לדברי נח, אין מקום להשוואה בין זוכי תוכניות ריאליטי לזוכי פרס נובל. "זוכה פרס נובל לא נכנס לפעילות נושאת פרסים, לא הימר, ולא עשה פעילות יזומה כדי לזכות בפרס, אפילו לא את המינימום של הרשמה לתחרות. לכן, יש הבדל מאוד משמעותי בין הדברים".

* ובכל זאת, אין פה פתח לטענה של אפליה בין הזוכים בפרס נובל וישראל לבין הזוכים בתוכניות ריאליטי?

"ממש לא. כל תוכניות הריאליטי, בדומה ללוטו, טוטו ופיס, הן פעילות נושאת פרסים הכי קלאסית שיכולה להיות. המחוקק מתייחס לזה ואומר למסות את כל אלה גם אם הפרס לא ניתן במזומן, אלא בשווה מזומן, כמו ג'יפ, דירה וכל דבר אחר.

"אם כבר רוצים לחשוב על טענות נגד רשות המס, עלולה לעלות הטענה ההפוכה, נגד מתן הפטור. לא 'למה אני חייב', אלא 'למה ההוא פטור'. זה לא שאם זוכה פרס נובל פטור, גם זוכה ריאליטי צריך להיות פטור. זה שזוכה הריאליטי חייב במס, זה ברור. זה החוק כפשוטו. אם כבר צריך לבחון משהו, אז זה את השאלה האם מגיע פטור לזוכי פרס נובל. לכאורה, באותה מידה גם צריך למסות פרס נובל ופרס ישראל. במקרה של צ'חנובר והרשקו הפטור ניתן כחריג. כעת אנו רואים, ושמחים על כך, שהפרס כבר לא נדיר אצלנו. אם כבר רוצים לטעון לאפליה, אז ייתכן שזה מצדיק מחשבה מחודשת. אבל זה לא שאם מחר יפנה אלי זוכה פרס נובל או זוכה פרס ישראל אז אני אמסה אותו. ממש לא. מבחינתנו העמדה לא השתנתה".

* ובכל זאת, יש הבדל בין פרס נובל, שהזכייה בו חריגה ונדירה, לפרס ישראל שמוענק מדי שנה.

"זה לא משנה מה התדירות. הנטייה היא להקל עם זוכי הפרסים הללו ולפטור את שניהם באותה מידה, כי הלוגיקה היא אותה לוגיקה. בדומה לפרס נובל גם בפרס ישראל אין המדובר בתחרות נושאת פרסים שהמתמודדים נרשמים אליה, ולכן הנטייה היא לא למסות אותם".

עוד כתבות

מלי מרגליות / צילום: יחצ

מיהם עשרת המועמדים שמהם יבוא היו"ר הבא של קבוצת כלל?

בתחילת ינואר יכריעו בעלי המניות בין המועמדים: אבי קנובל, ורדה אלשיך, מלי מרגליות, חיים סאמט, מיה ליקוורניק, רון טירה אוסאמה חסן, יגאל בר יוסף, איציק הורוביץ ושמואל שורץ ● בניגוד להערכות קודמות: אייל לפידות לא יתמודד על התפקיד

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

מגדל עברה לרווח ברבעון השלישי ותשוב לגבות דמי ניהול משתנים ברבעון הרביעי

בצל המאבק על מקומם של היו"ר ניר גלעד ובעל השליטה שלמה אליהו בקבוצה, מציגה מגדל הפסד של 14.5 מיליון שקל מתחילת שנה וקיטון של 5% בפרמיות ודמי הגמולים שגבתה מלקוחותיה ● גידול ברווחי מגדל שוקי הון ברבעון ומתחילת שנה

רם שפע - דוברות הכנסת עדינה ולמן

הוועדה שדרכה השיתוק הממשלתי מתפשט לכנסת

ועדת השרים לחקיקה, שבקושי התכנסה ממאי, היא מוקד פחות מוכר של המשבר השלטוני • הגוף נטול המעמד החוקי הפך עם השנים לפוסק אחרון על הצעות פרטיות • אחרי שחברי הכנסת התמכרו, הם לא מסוגלים לחוקק בלעדיו

נדב פרי / צילום: איל יצהר

הממונה על קבילות הציבור בתאגיד: נדב פרי לא יכול לשמש פרשן פוליטי

לדברי הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי, נדב פרי, המכהן כיום כסמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ בדלק קידוחים, איננו יכול לשמש פרשן פוליטי בתאגיד ●  "מצב בו בשעה 20:00 הוא ישמש כפרשן פוליטי ובשעה 11:00 יתראיין כדובר חברת דלק במסגרת תחקיר כזה או אחר - הינו לא תקין בלשון המעטה"

פערי שכר בין גברים ונשים בהייטק/ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הפליה בישראל: פערי השכר בין נשים וגברים יסתיימו רק בחקיקה

לצמצום פערי השכר במשק ולכסף יש ערך לא רק בפני עצמו אלא גם בזכות החופש שהוא מקנה, העצמאות שהוא מאפשר והשחרור מהתלות בגברים, שהינה קריטית גם למערכת זוגית בריאה

בית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון./ צילום: כדיה לוי

מחיר הפעלת "ידיעות תקשורת": 25 מפוטרים ו-25 עובדים לחל"ת של חצי שנה

בקבוצת "ידיעות" מוכנים להשאיר את רשת המקומונים בחיים, אך נוקבים במחיר כואב בתמורה ● עפ"י תוכנית ההנהלה שהוצגה לארגון העיתונאים, העיתונים יופעלו בכוח-אדם מינימלי, והחומרים המערכתיים יילקחו בחלקם מהתוכן הכללי של "ידיעות אחרונות"

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מנדלבליט לבג"ץ: יש להוציא צו על תנאי ולחייב את השר אוחנה למנות מפכ"ל

היועמ"ש אביחי מנדלבליט חזר על עמדתו בבג"ץ נוסף למינוי מנכ"ל קבוע לפיה - "הסכמות ומחלוקות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינוי קבע"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה  / צילום: ענבל מרמרי

"על חשבון שוק ההון": יו"ר רשות ני"ע יוצאת נגד תוכנית שר המשפטים להרחיב את סמכויות בתי המשפט הכלכליים

לגלובס נודע כי היו"ר גואטה שלחה לשר ניסנקורן מכתב שבו היא מזהירה כי הרחבת סמכויות המחלקות הכלכליות תביא לפגיעה בתפקודו התקין של שוק ההון ● "עשויה להביא להתארכות ההליכים, חוסר התמקצעות של השופטים, וגם תשפיע על כמות ההליכים שייפתחו בתחום דיני החברות וני"ע"

ח"כ מנסור עבאס / צילום: דוברות רע"מ

המפרק הלאומי: אחרי כחול לבן וקדימה, נתניהו סודק גם את הרשימה המשותפת

נתניהו למד את הלקח מבחירות 2019 בהם "חוק המצלמות" דווקא העצים את כוחה של הרשימה המשותפת, ובמקום זה הוא מנסה בכל כוחו לפצל אותה, בדיוק כפי שעשה למפלגות רבות לפניה • וגם: מרצ מחפשת זכות קיום, בזמן שחבר הכנסת שיאיר גולן מאיים עליה מבפנים

עפר ברטל. מועמד מחוץ לקופסה צילום שלומי יוסף

גם אם ימונה פרקליט מדינה מחוץ למערכת, אף מבצר לא ייפול

ועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה מתכנסת כדי לראיין את 11 המועמדים לתפקיד החשוב • שלמה למברגר ועמית איסמן נראים כמועמדים המתאימים ביותר אבל אם הפוליטיקאים ימנעו את בחירתם, דווקא מועמד בעל תפיסה סנגוריאלית כעפר ברטל, יכול להתאים

ועדת הכספים בראשות משה גפני, היום / צילום: דוברות ועדת הכספים

בכירים בוועדת הכספים בביקורת על בג"ץ: "אין עילה לביטול דחיית אישור התקציב"

לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי לממשלה לנמק את דחיית אישור התקציב מאוגוסט לדצמבר, גורמים בכירים בוועדת הכספים מתחו ביקורת על ההחלטה וטענו כי נעשתה בחוסר סמכות

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של אסטרהזנקה / צילום: Siphiwe Sibeko/Pool, Associated Press

מה גרם לטעות בניסוי של אסטרהזנקה והאם החיסון לקורונה בסכנה?

אסטרהזנקה נתנה בטעות רק חצי מנה של החיסון שלה בניסוי הקליני ודווקא מינון זה התגלה כיעיל יותר ● האם אפשר לבסס אישור למוצר על תוצאות שהתקבלו כך? ה-FDA הביע סקפטיות

האצלת סמכויות בארגונים

היועצת של גוגל ואינטל מסבירה למה צריך לעודד עובדים ביקורתיים

קרול סנפורד, יועצת לארגונים שהתפרסמה בעיקר בעקבות ספרה The Regenerative Business, מלמדת כבר 4 עשורים חברות כמו גוגל ואינטל איך מקיימים עסקים שממציאים את עצמם בכל פעם מחדש ● בראיון לגלובס, היא מסבירה מה הופך את מנגנון הפידבק לרעיל ● ניהול וקריירה, מדור חדש

חיים רומנו / צילום: תמר מצפי

חיים רומנו פורש מתפקיד יו"ר הדירקטוריון של חברת חלל תקשורת

רומנו החליט שלא להציע את מועמדותו לתקופת כהונה נוספת, כך שזו תסתיים בסוף 2020 ● גם הדירקטורים תמיר פוליקר ואבי ברגר החליטו שלא להציע את מועמדותם לתקופת כהונה נוספת

פעוט בבייג'ין מחזיק בידו במסכת המגן שלו / צילום: Andy Wong, Associated Press

תמכו בסין בשעתה הקשה, וקיבלו אות הערכה

וגם: הקריה האקדמית אונו מינתה את פרופ' יובל אלבשן, לתפקיד דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושלים ● השיחה

חנויות סגורות בקניון דיזנגוף סנטר. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

פארסת הקניונים הגדולה: כך יוחלט בחצות מי ייפתח מחר

בשעה 23:59 צפויה להסתיים ההרשמה להגרלה שתקבע מי הם הקניונים שזכאים להיפתח מחר בבוקר במסגרת הפיילוט שקבע קבינט הקורונה ● אותם תשעה זוכים מאושרים יקבלו גושפנקא מהממשלה לציין מחר את חגיגות הבלאק פריידי למרות הגבלות הקורונה

השלט של קניון שבעת הכוכבי / צילום: כדיה לוי, גלובס

דווקא בבלאק פריידיי? הקניונים שישתתפו בפיילוט וייפתחו כבר היום

הקניונים באם הדרך, שבעת הכוכבים, קניון שרונים, לב המפרץ, ארנה נהריה, קניון מבנה נוף הגליל ועוד יוכלו להיפתח מיידית בהתאם להוראות הממשלה

הפרסומת של פרטנר / צילום: יח"צ

מחזות הזמר שולטים: הפרסומת לפרטנר היא האהובה והזכורה ביותר השבוע

הפרסומת לפרטנר באמצעות מקאן ת"א ממשיכה - שבוע שני ברציפות - להיות הפרסומת האהודה ביותר עם שיעורי האהדה הגבוהים ביותר שנרשמו בשלושת החודשים האחרונים

פנינה קרן / צילום: תמונה פרטית

עכשיו יותר מתמיד: גם המנהלים צריכים פסק זמן

מנהלים בכל הרמות ולאורך כל שדרת הארגון מתמודדים בתקופה האחרונה עם קשיים מורכבים יותר • איך מתמודדים עם האתגרים שמציב משבר הקורונה לשדרה הניהולית ● ניהול וקריירה, מדור חדש

הקאנצלרית אנגלה מרקל והשרה לענייני משפחה, פרנציסקה גיפי   / צילום: Michael Sohn, Associated Press

"פריצת דרך היסטורית": גרמניה תחייב חברות גדולות למנות נשים להנהלה

ההחלטה מתקבלת ברגשות מעורבים ● לצד תמיכה במהלך, פוליטיקאים והמגזר העסקי טוענים כי זו "התערבות בוטה בחופש של החברות"