נהוג להלל את יתרונות האאוטסורסינג: "מיקור-חוץ" - על שום החיים הקלים, לכאורה, שהוא מעניק למשתמשים בו. אולם למרות החיסכון הפיננסי (שאגב, גם הוא שנוי במחלוקת, אבל לא אני זו שתכריע בנושאי פיננסים) והמיקוד המקצועי שהוא מאפשר, הבעייתיות הגדולה במיקור חוץ מתחילה ונגמרת, לדעתי, בעובדים עצמם.
בין אם מדובר בתומך טכני זוטר או ביועץ בכיר, מדובר בעובדים שאינם זוכים לתנאי עבודה הולמים, זכויותיהם נרמסות תדיר ולעתים קרובות הם פשוט מנוצלים על ידי חברת מיקור החוץ ולא מוערכים על ידי החברה הקולטת.
בין הפטיש לסדן
מעמדו של עובד מיקור חוץ בעייתי. נאמנותו חצויה בין החברה הקולטת לחברת מיקור החוץ, עם העדפה טבעית לאחרונה, המשלמת את שכרו.
כמובן שלא ניתן להשוות את נאמנותו לזו של עובד חברה מן המניין, ומה הפלא? אפילו אם נניח את סוגיית השכר בצד (לרוב עובד מיקור חוץ מרוויח יותר מאשר עובד רגיל בדרג מקביל), הרי שעובד מיקור חוץ לא נהנה מכל אותם צ'ופרים קטנים להם זוכים עובדי חברה: תלושים בחגים, בונוסים מזדמנים וערבי חברה. ולעתים הדברים האלו הם שנותנים תחושת סיפוק ושייכות אמיתית לארגון.
אולם חמור מכך - עובד כזה לא מקבל לעתים קרובות את ההערכה המקצועית המגיעה לו, משום שמנהלו בחברה הקולטת לא רואה בו עובד רגיל. הוא אינו עובר שיחות הערכה ומשוב ולא מקבל פידבקים חיוביים על עבודה שנעשתה כהלכה.
יתרה מכך, לחברה המעסיקה יש אינטרס שלא להביע שביעות רצון יתרה מהעובד, כדי שהדבר לא ישמש קלף מיקוח במשא ומתן על התשלום עבור עבודתו.
הקלות הבלתי נסבלת של הניוד
עיקר בעיותיו של עובד מיקור חוץ הן בכך שהוא בר החלפה. נכון, כל עובד הוא בר החלפה, אך מעמדו של עובד כזה רעוע במיוחד. מנהלו בחברה הקולטת יכול לסלקו בקלילות, על רקע מקצועי או אישי. לא תישאלנה שאלות, הוא פשוט יוחלף באחר.
מאידך, גם חברת מיקור החוץ יכולה להחליט שמחר הוא נדרש להתייצב בצפת ליום עבודה, והעובד מוצא עצמו נאלץ לשקר לחברה הקולטת כדי להצדיק היעדרות, כי אמירת האמת לא באה בחשבון.
כאילו לא מספיקים כל הקשיים שמניתי, הרי שעל עובד כזה מופעלים לחצים מכמה חזיתות:
- עליו לשלוט בחומר מבחינה מקצועית ולעתים להציג את עצמו כמומחה בתחום שהוא לומד תוך כדי תנועה, כדי לשמר את תדמיתו ולא לפגוע בזו של חברת מיקור החוץ.
- עליו ללמוד בכל פעם מחדש את התרבות הארגונית אליה הוא נכנס, אם ליום, אם לחודש ואם לשנה.
- עליו להיות חזק מול פיתויים והצעות שמגיעים אליו באופן שוטף מחברות בהן הוא עובד, ולזכור למי שמורה נאמנותו האמיתית.
יש עובדים כאלו?
בקיצור, מסתבר שתפקיד כזה מחייב לא רק כישורים מקצועיים מעולים, אלא גם כישורים רכים טובים לא פחות: יחסי אנוש מעולים, גמישות, בטחון עצמי ויכולת עמידה בלחצים.
אני אישית לא מכירה המון עובדים שניחנו בשליטה בכל התחומים הללו, רובנו נוטים לכיוון אחד.
תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם שוקלים לעבור למיקור חוץ.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית ובעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית.
הדברים הכתובים במאמריה מבוססים על הניסיון והידע המקצועי הרב שצברה בתהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים שונים בתחומי ההייטק והתעשייה, ובעבור אנשים פרטיים. הדברים מיועדים להעשרת הידע בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי אישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.