גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הסיפור עם עמלות ההפצה?

היוזמה של רשות ני"ע עלולה דווקא לגרום לכך שתשלמו יותר; אז מה הפיתרון?

שבוע שעבר התבשרנו כי על פי יוזמה חדשה, עמלות ההפצה אשר גובים הבנקים ממנהלי קרנות הנאמנות עשויות להתבטל. עמלות ההפצה נולדו כחלק מרפורמת בכר, שאחת ממטרותיה הייתה להפריד בין הבנקים ובין המכשירים שבהם מנוהלים חסכונות הציבור: קרנות הנאמנות, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל.

הרציונל להפרדה נבע מהרצון לבטל את ניגוד האינטרסים המובנה הקיים בגוף שהוא גם המנהל (היצרן) וגם המייעץ (המפיץ), ולגרום לכך שתהליך ייעוץ ההשקעות בבנקים יהיה אובייקטיבי. לצורך כך, נקבעו בחוק עמלות הפצה אחידות בין כל היצרנים בשוק.

הרפורמה הפכה את שוק ההון על פניו: חלק מבתי השקעות גדלו לממדים שלא חלמו עליהם, בתי השקעות חדשים קמו, אחרים נסגרו, חלק החליפו ידיים, וחלק התמזגו. התחרות בין בתי ההשקעות גברה, תקציבי השיווק התנפחו והצרכנים הפכו אף הם למודעים יותר.

כמו כל מהלך בסדר גודל כזה, גם רפורמת בכר זכתה לביקורת רבה. בשיא המשבר נשמעו קולות שטענו כי הרפורמה הייתה חסרת אחריות, כספם של החוסכים הופקר וש"בבנקים זה לא היה מתרחש". זו כמובן איוולת מוחלטת. אמנם במהלך המשבר התגלו ליקויים רבים, ואף מספר תקלות חמורות, אך אם מישהו באמת מנסה לטעון כי אם ניהול הכסף היה נשאר במתכונתו הקודמת המצב היה הרבה יותר טוב, הוא מיתמם.

ההחלטה החשובה ביותר בניהול השקעות היא הקצאת הנכסים (asset allocation) ולא בחירת מכשירי ההשקעה. הגורם המשפיע ביותר על ציבור המשקיעים בישראל בנוגע להחלטה הזו הם היועצים בבנקים, וכיום מעמדם מרכזי יותר מאשר לפני הרפורמה. כך שאם המערכת הבנקאית טוענת כי כספם של החוסכים נוהל בחוסר אחריות, בעיקר בתחום האג"ח הקונצרניות, היא צריכה קודם כל לשאול את עצמה מדוע המליצה עליהן ללקוחות.

אגב, אני דווקא סברתי, ואני עדיין סבור, כי הגברת החשיפה לאפיק האג"ח הקונצרניות שאפיינה את שוק ההון בשנים שלאחר הרפורמה היא מוצדקת, כל עוד שומרים על עקרונות בסיסיים של פיזור, הן באפיק עצמו והן על פני נכסים נוספים.

בעידן של תוחלת חיים עולה וריביות נמוכות אין ברירה אלא להגביר את רמת הסיכון בטווח הקצר, על מנת לנסות ולהקטין את רמת הסיכון בטווח הארוך. בעולם אין אח ורע לשוק אג"ח קונצרניות המציע מלבד המרווח מעל האג"ח הממשלתי גם הצמדה לאינפלציה. ובדיעבד התברר כי גם לאחר המשבר הפיננסי העולמי הקשה ביותר זה שנות דור, לא כל החברות מגיעות לפשיטת רגל.

הדיון התקשורתי בנוגע לרפורמת בכר נסוב בעיקר סביב מעמדם החדש של בתי ההשקעות. החלק המהותי יותר, זכה דווקא להתייחסות מעטה יותר, והוא נוגע לשאלה האם בעקבות הרפורמה חל שיפור באיכות הייעוץ הבנקאי?

לא מזמן פנה אלי חבר וביקש שאחווה דעה על הצעת ההשקעה שניתנה לו על ידי היועץ בבנק שלו. ההצעה התייחסה לתיק בשווי של כ-200 אלף שקל. אם להסתמך על מדגם לא מייצג זה, הרי שיש שיפור ניכר ביחס לעבר. ההצעה נבנתה תוך התייחסות לנסיבות הספציפיות של המשקיע, הקצאת הנכסים התאימה בסך הכל לצרכים ולפרופיל הסיכון, והפיזור בין המכשירים השונים היה בהחלט סביר. הימים בהם ניתן היה לנחש בקלות באיזה בנק נמצא הלקוח רק על סמך רשימת הקרנות בתיק שלו, חלפו.

צעד בכיוון הנכון

ועם זאת, ישנו עדיין מקום לשיפורים מבניים, וביטול עמלות ההפצה הוא צעד בכיוון הנכון. המצב נכון להיום הוא שאין אחידות בין המוצרים השונים הזמינים למשקיע: עבור מרבית קרנות הנאמנות משולמת לבנקים עמלת הפצה, אם כי על קרנות בהן אין דמי ניהול (חלק מהקרנות המחקות וכן קרנות כספיות מסוימות) בדרך כלל לא משולמת עמלת הפצה. תעודות סל, שהן מוצר תחליפי לקרנות נאמנות, הן בכלל במעמד של נייר ערך.

כמו כן, בין קרנות הנאמנות עצמן אין אחידות, וגובה עמלת ההפצה תלוי בפרופיל המוצר: בקרנות מנייתיות עמלת ההפצה גבוהה יותר מאשר בקרנות אג"ח. אין לכך כל הצדקה, ומצב זה נובע כנראה רק מן הלחץ שהפעילו בזמנו הבנקים.

מאחר שדמי הניהול בקרנות הנאמנות המנייתיות גבוהים משמעותית, הבנקים ניצלו זאת על מנת לדרוש עמלת הפצה גבוהה יותר, למרות שמבחינתם אין למעשה שום הבדל בעלות ההפצה של קרן מנייתית לעומת הפצת קרן אג"ח. הנפגעים מכך הם כמובן הצרכנים.

עמלה וכמה

הבעיה עם ביטול עמלת ההפצה היא שזה יגרום לכך שהבנקים יגבו עמלות קנייה ומכירה גם על קרנות, כפי שהם כבר עושים היום במקרה של הקרנות המחקות. בכך יש חיסרון פוטנציאלי מכיוון שהעלות ללקוח לא תפחת, וייתכן שהיא אף תגבר.

בתי ההשקעות עלולים לנצל את המצב החדש (אם הוא אכן יתקיים) בו הם אינם משלמים עמלות הפצה, ובמקום להוזיל את דמי הניהול ולדאוג לצרכן הם ישפרו את רווחיותם. הבנקים עלולים לנצל את אותם הלקוחות אשר אינם מודעים ליכולת המיקוח שלהם ולגבות עמלות קנייה/מכירה בתעריף מלא.

מעבר למודל של גביה ישירה מהלקוח עבור כל פעולה עלול גם לעודד את הבנקים לדחוף לפעילות מיותרת בתיקי הלקוחות, משום שכיום הם אינם גובים דמי ייעוץ מהלקוחות. המודל הנכון והנקי ביותר למערכת יחסים בה הבנק הוא גם היועץ וגם המבצע הוא מודל ה-flat fee. כלומר, מודל שבו התגמול קבוע ואינו כרוך בכמות הפעולות.

הבעיה עם המודל הזה היא שאף אחד לא באמת אוהב אותו: הבנקים לא אוהבים אותו כי בסופו של דבר הוא פחות רווחי, והלקוחות לא אוהבים אותו כי הם מרגישים שהם משלמים יותר. אבל למרות שהעלות הרשמית של המודל הזה נראית גבוהה יותר, העלות בפועל היא לרוב נמוכה יותר. כי במודל הזה הלקוח יודע בדיוק כמה הוא משלם, ומה שיותר חשוב - בדיוק על מה הוא משלם.

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"