בתחילת שנות ה-90, כאשר האינטרנט החל לתפוס חלק משמעותי יותר מזמנם של אנשים רבים ברחבי העולם, החלו להתעצב גם השימושים המרכזיים של הרשת: היא הייתה אז כלי לתקשורת בסיסית, פלטפורמה לחיפוש מידע, כלי ליצירת פורומים ופלטפורמה להצגת דפים מסחריים. התקשורת הייתה מוגבלת בהשוואה לזו שאנו מכירים היום, ויכולות החיפוש היו מקרטעות והתבססו על מאגר מידע חלקי ולא דיגיטלי.
מאז עבר האינטרנט תהפוכות של ממש; במהרה הפך לכלי שאי אפשר לחיות בלעדיו. לא לחינם אמרו לאחרונה 84% מהנשאלים בני 19-29 בסקר שנערך בגרמניה כי יעדיפו לחיות ללא בן הזוג או המכונית שלהם - מאשר בלי החיבור לרשת, ו-97% אמרו שאינם יכולים לחשוב על חייהם ללא הטלפון הסלולרי.
גוגל הוכיחה שאפשר לבנות מעצמת אינטרנט משגשגת לאורך זמן, ואליה התווספו בשנים האחרונות שחקניות ענק כגון פייסבוק, אי.ביי, אמזון, יו-טיוב ואפילו טוויטר, שהצליחו לכבוש במהירות את לב המשתמשים.
יותר מהכול, השירותים הללו הוכיחו כי צורות התקשורת הבין-אישיות עדיין נתונות לאבולוציה טבעית, וכי האינטרנט הוא לא רק מקור לאינפורמציה - גם את התחביבים שלנו, החברים שלנו, העבודה שלנו והרגלי צריכת התוכן שלנו אנחנו מתחזקים און-ליין. בד בבד, אנחנו כגולשים הפכנו לחכמים יותר, שיודעים לדרוש ואף לקבל את מבוקשם.
חסרי סבלנות
נכון לספטמבר 2009, מספר שיא של 1.2 מיליארד גולשים ברחבי העולם (מעל גיל 15) בילו באינטרנט קרוב ל-27 מיליארד שעות. נתון מעניין מצביע על כך שהגולש האמריקני מבלה בעמוד אינטרנט 57 שניות בלבד. זה כשלעצמו מעיד על אופיו של הגולש הממוצע - חסר סבלנות, רגיש לגירויים ודורש לקבל מענה במהירות שיא, בסביבה של עומס מידע.
על פי חברת המחקר והמדידה Comscore, הגולש האמריקני מבלה ברשת 13 שעות שבועיות בממוצע, בהשוואה ל-7 שעות בממוצע בשבוע ב-1999. מעניין לראות כי ב-2008 היה המספר הממוצע אפילו גבוה יותר - 14 שעות בשבוע, אולם הנתונים הללו מתבססים על סקר שנערך מייד לאחר פרוץ המשבר הכלכלי וטרום תקופת הבחירות בארה"ב, שני אירועים שהגדילו את השימוש ברשת. קבוצות הגילאים שמבלות הכי הרבה זמן ברשת הן קבוצת הגיל 30-39 (השוהות 18 שעות בממוצע בשבוע), וקבוצות הגילאים 25-29, ו-40-49, המבלות בממוצע 17 שעות בשבוע באינטרנט.
אף שרק כ-25% מאוכלוסיית העולם מחוברת לאינטרנט, השימושים ברשת רבים ומגוונים. בקרב גולשים בני 12-17, השימושים העיקריים הם משחקים (78%), שליחה וקבלה של דואר אלקטרוני (73%) מסרים מידיים (68%), רשתות חברתיות (65%), הורדת מוסיקה (59%) וצריכת וידיאו (57%). מעניין כי למרות התחזיות השחורות על מותו של האי-מייל, והערכות כי יישאר בעיקר ככלי עבודה, מדובר בשימוש מאוד פופולרי, גם בקרב בני הנוער. יחד עם זאת, תוכנות מסרים מיידיים ורשתות חברתיות ממשיכות לצבור פופולריות בקרב קבוצת גיל זו, ולהוות עבורם פלטפורמת תקשורת לכל דבר.
חשיבותו של האי-מייל המסורתי בעידן הווב 2.0 מתחדדת לאור העובדה שבקרב קבוצת הגולשים מעל גיל 18, דואר אלקטרוני הוא עדיין כלי התקשורת המועדף בהפרש ניכר - 91% מהגולשים משתמשים באי-מייל, בהשוואה ל-38% ששולחים הודעות מיידיות ול-35% שנכנסים לרשתות חברתיות.
גוגל - הפופולרית ביותר
על-פי נילסן, האתר הפופולרי ביותר בארה"ב, במונחים של מספר מבקרים מהבית ומהעבודה, הוא מנוע החיפוש של גוגל, עם 144 מיליון גולשים שונים בחודש, ולאחריה מדורג יאהו, עם 133 מיליון מבקרים בחודש, ואתרי msn, מנוע החיפוש בינג ושירותי ווינדוס לייב, הכוללים גם את שירות ההוטמייל והמסנג'ר, עם קרוב ל-111 מיליון גולשים שונים בחודש. שימו לב לכך שיאהו ממוקמת גבוה גם במספר הגולשים וגם בזמן הגלישה, אולם היא הרבה פחות מצליחה מגוגל מבחינה כספית - לא מצליחה לבסס מודל עסקי שיזרים הכנסות לאורך זמן.
בעורפיהן של שחקניות האינטרנט הוותיקות נושפים האתרים החברתיים: פייסבוק במקום הרביעי, עם 105 מיליון משתמשים המבקרים באתר מדי חודש בארה"ב, ואחריה אתר קבצי הווידיאו יו-טיוב, עם 92 מיליון מבקרים בחודש.
עם זאת, בעידן האינטרנט של היום כבר ידוע כי מספר הגולשים כבר אינו האלמנט החשוב ביותר; השאלה המרכזית יותר היא כמה זמן מבלה הגולש באתר בממוצע, ועד כמה האתר נחשב ל"דביק", כלומר כזה שמעודד שהייה ממושכת. על-פי הנתונים של נילסן, פייסבוק מובילה בארה"ב בכל הנוגע לזמן השהייה של הגולשים: משתמש פייסבוק מבלה באתר 5.24 שעות בממוצע בחודש, בהשוואה ל-1.53 שעות שמבלה הגולש הממוצע בגוגל. במדד זה, גם יאהו גם עוקפת את גוגל, עם זמן שהייה ממוצע של 3.08 שעות בחודש.
על פי נילסן, פייסבוק מדורגת במקום הראשון בזמן השהייה גם בקרב עשר הרשתות החברתיות ואתרי הבלוגים הפופולריים. כך, זמן השהייה בחודש בפייסבוק עומד על 13.8 מיליארד דקות, אחריה מדורגת הרשת החברתית מייספייס, עם 4.9 מיליארד דקות, ופלטפורמת הבלוגים Blogger שבבעלות גוגל, עם 582 מיליון דקות בחודש. במקום החמישי ממוקם שירות המיקרו-בלוגינג טוויטר, עם 299 מיליון דקות בחודש.
טוויטר הוא אחד משחקני המפתח של השנתיים האחרונות. השירות מאפשר למשתמשים לכתוב הודעות קצרות באורך של 140 תווים ולהציפם ברשת. על פי גוגל טרנדס, מספר המבקרים בטוויטר בעולם עומד על כ-80 מיליון איש בחודש, ואילו בישראל מדובר בקהילה קטנה באופן יחסי של כ-240 אלף איש בחודש.
אולם, מרבית משתמשי טוויטר מבקרים בשירות באמצעות אפליקציות חיצוניות וממכשירי הסלולר, כך שהמספרים של טוויטר במציאות גדולים אף יותר. על פי נתונים שפורסמו בבלוג החברה, מאז הושק השירות נכתבו בטוויטר יותר מ-10 מיליארד ציוצים, וכ-50 מיליון ציוצים מועלים לטוויטר בכל יום. גם השימוש המסחרי בפלטפורמה זו מתרחב - אחד מכל חמישה ציוצים מכיל קישור למוצר או מותג.
כיום, לאחר שהבאזז שנוצר סביב השירות פחת במקצת, ניתן להניח כי טוויטר אולי לא יהפוך לשירות בסדר גודל ענק כמו פייסבוק, אולם מקומו בשנים הקרובות נראה מובטח כל עוד ימשיך לספק צרכים שפייסבוק לא מספק במלואם, כגון תקשורת בזמן אמת, שיחה מבוססת מיקום, וזירה נוחה להפצת תוכן.
שרשרת המזון משתנה
לגוגל יש מה לחשוש מפייסבוק, ולא רק בשל העובדה שהגולש הממוצע מבלה יותר זמן ברשתות חברתיות; אתרים חברתיים הפכו למקור להפניית גולשים (טראפיק) לאתרי חדשות, תפקיד שהיה עד לאחרונה נחלתם הכמעט-בלעדית של מנועי החיפוש, וגוגל בפרט. על פי נתונים של חברת המחקר והמדידה Compete לנובמבר 2009, 35% מהטראפיק באתר החדשות USA Today, לדוגמה, הגיע מרשתות חברתיות, בהשוואה ל-6% בלבד מגוגל.
כך, תפקידה הדומיננטי של גוגל בשרשרת המזון הווירטואלית, שהתבססה על ההנחה כי נוכחות במנועי חיפוש היא קריטית עבור אתרי תוכן ומותגים, הולך ונשחק, ואת מקומה תופסים האתרים החברתיים, ובראשם פייסבוק וטוויטר, המהווים את המקום הטרנדי שבו אתרי תוכן ומותגים צריכים לתחזק נוכחות.
לא לעולם חוסן
אבל עם כל הכבוד לפייסבוק ולטוויטר, יש סיבה לכך שגוגל נקראת גם ענקית החיפוש: 87.8 מיליארד שאילתות חיפוש התבצעו בעולם בגוגל בדצמבר 2009, בהשוואה ל-9.4 מיליארד שאילתות בלבד שבוצעו במנוע החיפוש של יאהו. את המקום השלישי תופס Baidu, הנקראת גם "הגוגל של סין", עם 8.5 מיליארד שאילתות בחודש. שחקן זר נוסף שנמצא ברשימה הוא מנוע החיפוש הרוסי Yandex, עם 1.9 מיליארד שאילתות בדצמבר.
מרבית החיפושים בעולם מתבצעים בארה"ב ובסין, אולם השווקים הצומחים ביותר במונחים של גידול בשאילתות החיפוש, הם רוסיה (גידול של 92% בשנה האחרונה), צרפת (61%) ברזיל (53%), ויפן (48%) - מה שמעיד על פוטנציאל משמעותי שקיים בשווקים הללו. למרות הדומיננטיות של גוגל - לא לעולם חוסן. גם לא בתחום החיפוש.
האינטרנט הסלולרי כבר כאן, המחיר עדיין גבוה
העובדה שהשקת האייפון בישראל באמצעות שלוש חברות הסלולר לא הצליחה לזעזע אמות הספים היא חדשה ישנה. האייפון הוא מכשיר יקר וההתחייבות שלקחו על עצמן החברות הסלולריות מול אפל כדי לקבל את הזכות לשווקו - ספק אם כדאית כלכלית, וספק אם בכלל היו חוזרים עליה לנוכח ההיקף המוגבל של הביקוש למכשיר.
חוויית הגלישה באינטרנט הסלולרי באייפון עדיין יוצאת דופן בהשוואה לרוב המכשירים, אך יש לו כבר מתחרים ראויים בדמות מכשירי המיילסטון של מוטורולה והגלקסי של סמסונג.
התנסות באייפון או במיילסטון מביאה מיד להכרה שזהו זו, האינטרנט עובר לסלולר, וזה כבר לא רק עניין לגיקים.
זו קלישאה, אבל עולם האינטרנט הסלולרי משנה לחלוטין את צורת החיים שלנו. אמרו את זה קודם לפני עשור עם האינטרנט הנייח ועכשיו אומרים את זה עם האינטרנט הסלולרי. השילוב המצוין של מערכת ההפעלה של גוגל במכשיר המיילסטון הופכת את צריכת התוכן באמצעותו למבהילה - פשוט אי אפשר לעזוב את המכשיר.
גם אצלנו בארץ נפחי התנועה באינטרנט הסלולרי רק הולכים וגדלים, והבעיה היא רק המחיר הגבוה, בשל אחת הרעות החולות של התחום - השליטה של המפעילים הסלולריים בישראל בפורטלים הסלולריים. לנו נותר רק לחזור ולקרוא למשרד התקשורת להתערב בעניין, כי ברור לכול שעתיד הגלישה הוא בסלולר, ואין סיבה לתת לחברות הסלולר לאשר עוד בונוס שמן למנהלים - על חשבוננו.
