"הישראלי היפה", אלי הורביץ, נפרד השבוע מ"טבע". הוא ייעדר מחדרו הקטן בפתח תקווה, בדיוק אותו חדר שפינו לו לפני 30 שנה, והולך לעשות להבראתו. אחר כך יהיה המועמד המועדף לנשיאות המדינה, כששמעון פרס יסיים את הקדנציה.
ה"צבר" הכי מצליח בעולם התחיל כסטודנט לכלכלה שהתפרנס משטיפת בקבוקים ומבחנות ב"אסיא", בית תרופות קטן, מכובד, ותיק (מ-1901). הוא נישא לבת משפחת המייסדים, הוביל את העסק לשווי של 56 מיליארד דולר, שביעי במדד נאסד"ק 100, הכי גדול בישראל, מניית הפנסיה של עמישראל. הסיום קצת פוגם. החברה והוא נאלצו להודות, נראה שבלית ברירה ורק בשלב מתקדם, בחולשה מטעמי טיפול רפואי. היה חשש שבעלי מניות, בעיקר אמריקנים, ידרשו דיווח מיידי על פרטי המחלה והפגיעה, עד כדי חשיפת החברה לתביעות.
לא פעם ביקשו שיהיה שר אוצר, אבל הוא היה עסוק בטבע. כשיתפנה לחזור לעבודה, על 77 שנותיו, הוא צפוי לסיבוב חדש בקריירה, קצת בוגר מכדי להיות שר אוצר.
"היו"ר האגדי של טבע" קנה קודם כל את ישראל. לקח לו כמה שנים להשתלט על חברות התרופות המובילות של אותם ימים - צרי, טבע, איקאפארם, מיגדה. כמתחרה קשה, הוא ארב להתפתחויות אצל החברה הגדולה מכולן באותה עת, אביק, של משפחת בן טובים, עד שקנה גם אותה ואז יצא למסעי הקניות בעולם: נובופארם, סיקור, איווקס, באר ועוד היד נטויה.
הורביץ, הוגן וקפדן, דומיננטי וכריזמטי, שום דבר לא שולי ולא מובן מאליו: "ניהול נפרט לפרטי פרטים קטנטנים שכל אחד מהם קובע את התוצאה הסופית". יצא ובא במסדרונות השלטון השמאלי והימני והגן בלהט על מעמדה של טבע, גם כשהממשל האמריקני הזהיר ואיים. כנשיא התאחדות התעשיינים, היה ממובילי התוכנית לייצוב המשק ב-85', יו"ר לחילוץ בנק לאומי בתקופה הכי קשה שאחרי המפולת הגדולה.
הוא התעשר מתעשיית הטכנולוגיה. הוא לא עשה טכנולוגיה ורץ לממש כדי להתעשר מהר. תמיד קנה אמריקנים ואירופאים - אף פעם לא מכר להם. לא שעט עם תרבות האקזיטים ששוטפת את ישראל, גם לא נשטף בתרבות הסלבס והאדרת נעורי המנהלים. המחליף שלו בן 74, ממוצע גיל הדירקטורים קרוב ל-70.
לא מבני עמנו
עכשיו צריך להתאמן על השם פיליפ פרוסט, המכונה "פיל" או "ד"ר פרוסט". אמנם מבני דתנו, אבל לא מבני עמנו. האינטרסים שלו אמריקניים. הדבר הכי מרגיע הקשור בשמו הוא העובדה שחזר כמה פעמים על המשפט "צריך 10 חברות כמו טבע במדינת ישראל. זה שיש רק אחת, זה לא מספיק טוב". מהשבוע, מקווים שלא יאמץ את המשפט "מה שרואים מכאן לא רואים משם" ויוביל את טבע מישראליות לאמריקניות.
גם הדוקטור מגיע מעשייה לטווח ארוך, מבנייה ופיתוח, לא מ"לעשות מכה".
שנים ארוכות צעדו פרוסט והורביץ בקווים מקבילים, קשים ונוקשים. זה עם איווקס, חברת תרופות אמריקנית גדולה שהקים וניהל, והאחר עם טבע, שאיתה פרץ את העולם. מרוב זעם ותחרות עזה, הם התחברו, עד שהתאחדו. פרוסט מכר עצמו להורביץ, הפך לבעל מניות גדול ממנו, עד שהתיישב על כיסאו, מתנצל ומנחם: "החברה תישאר ישראלית", "נמשיך להוביל את השוק הגנרי העולמי", "כיהודי אני מחויב להמשך ההצלחה של טבע". נשאר רק לקוות שזה גם האינטרס האישי-עסקי שלו.
stella-k@globes.co.il