לפני כשבועיים ספג הקרב הכי שאפתני ומתוקשר של מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, מכה קשה: ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הצעות החוק לביטול 13 עמלות עו"ש. אבל פלג, שהניף את נס המלחמה, אומר שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר. "הבנקים מיהרו לטעת בציבור את הרושם שהסיפור נגמר, אבל זה רחוק מלהיות כך", הוא מבהיר.
חוסר הנחת של השרים
לשאלה אם התאכזב מהחלטת הוועדה, הוא עונה: "יש אכזבה של הצרכנים, אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציה. מתוך 19 חברי הוועדה, רק 6 השתתפו בדיון - חלק נעדר, וחלק יצא לפני ההצבעה. 4 התנגדו (יעקב נאמן, יו"ר הוועדה, והשרים שלום שמחון, בני בגין ומיקי איתן - ש"ל) ושניים נמנעו (יצחק אהרונוביץ' ויוסי פלד). אבל החשוב ביותר - גם השרים שהתנגדו הנחו את המפקח על הבנקים להידבר איתנו. הוא נמנע מכך במשך שנה וחצי. זה מעיד על חוסר הנחת שלהם מהעמלות".
לדברי פלג, רוני חזקיהו חוטא לתפקידו בהתייצבותו לצד הבנקים, עד כדי כך שיש לשקול אם הוא האדם המתאים לטפל בנושא העמלות. לו עשה את עבודתו כראוי, הוא טוען, לא היה צורך בחקיקה בתחום.
"מילא שהמפקח על הבנקים לא עשה את תפקידו בהגנה על הצרכנים", אומר פלג, "אבל הוא הוסיף חטא על פשע בכך שהתייצב לצד הבנקים כשההצעה הגיעה לפתח הממשלה, ויחד עם מנכ"ל איגוד הבנקים עשה את הטלפונים לשרים. יכול להיות שצריך לדבר על צעד מרחיק-לכת יותר - הוצאת תפקיד ההגנה על הצרכן מידי בנק ישראל".
* כבר שנים שאתה מביע חוסר נחת מתפקוד המפקח.
"יש כשל ארוך שנים בתחום התחרות בין הבנקים, שהכנסת כבר נדרשה לו בוועדת חקירה פרלמנטרית לפני 3 שנים. הוועדה קבעה כי המצב בלתי נסבל ודורש תיקון. המפקח על הבנקים אכן ביצע רפורמה בעמלות, אבל הודיע כי לא יתערב בגובה העמלות. כך, מטבע הדברים, הוא לא טיפל בבעיה של הגברת התחרות".
* המפקח על הבנקים ובנק ישראל הוכיחו כי הם מסוגלים לצאת נגד הבנקים במקרים שלא נראים להם. למה במקרה הזה הם מתייצבים לצדם?
"בתפקיד המפקח על הבנקים יש ניגוד עניינים מובנה. הוא רואה את תפקידו בהגנה על הבנקים, אבל הכנסת נתנה לו גם את תפקיד ההגנה על הצרכנים. בעיני בנק ישראל, יש כלכלה קשה ויש כלכלה רכה. צרכנים זה כלכלה רכה. פחות חשוב שהם משלמים יותר. הגנה על הבנק היא לא מטרה, אלא אמצעי להגן על צרכנים. גם המועצה לא רוצה שבנק יתמוטט, אבל ביטול עמלות העו"ש לא מביא לסכנה כזאת".
* מדוע בעצם העמלות מונעות תחרות?
"העמלות משמשות מסך עשן המונע מהציבור אפשרות להשוות בין פערי הריביות, וזה הדבר החשוב באמת: איזו ריבית ניתנת על יתרת זכות ועל חסכונות, וכמה הוא לוקח על אוברדראפט ועל הלוואות. שוק המשכנתאות הוא דוגמה לשוק כזה, הנתונים ברורים - הלקוח משווה ריביות ודמי פתיחת תיק, ובאמת 60% מלוקחי המשכנתאות לוקחים אותן בבנק שאינו שלהם".
* שירותים בנקאיים הם שירות, ויש היגיון בטענת הבנקים שעל שירות משלמים.
"כשהולכים לסופרמרקט וקונים מוצר, האם משלמים עמלה על הצגת מוצר על המדף, עמלה על עגלה, עמלה על עריכת מסמכים בקופה? איזו סיבה יש לבנק לפצל הכנסות? יש לו רווחים מיתרת הזכות של הלקוח ומהפיקדונות והחסכונות שלו ורווחי ריבית מהאוברדראפט. חשבון העו"ש הוא שירות בסיסי חיוני שאי-אפשר לוותר עליו, ובלעדיו אין חשבון למשכורת או לגמלה, כספומט, כרטיס אשראי והוראות קבע. העמלות הן תשלום כפול ומשולש, וגובים אותן גם אם לא ניתנים שירותים, בצורת עמלת מינימום פעולות בסכום של כ-12 שקל לחודש. בעולם המערבי יש מגמה להפסיק לגבות עמלות עו"ש, ולהתרכז ברווחים ממתן אשראי".
* סטנלי פישר טען כי בישראל משלמים מעט עמלות עו"ש יחסית למערב.
"זו הטעיה בהצגת הדברים. הוא אומר שהרפורמה הוזילה לציבור את העמלות, ושוכח להגיד שהכניס לחישוב שלו מאות אלפי לקוחות שמקבלים פטור, כמו עשירים שיכולים להתמקח, ולקוחות מאוגדים, כמו הסתדרות עובדי המדינה, שיכולים לעשות מכרז בין הבנקים ולקבל תנאים טובים. אבל 70% מהציבור אינו מקבל הנחות ופטורים, ומבחינתם העמלות התייקרו ב-47%".
* חזקיהו אומר שהבנקים יפצו את עצמם על כל פגיעה בהכנסותיהם.
"זו לא רק שאלה של צרכנות, אלא של ריבונות. יש הלך-רוח תבוסתני, ולפיו הבנקים יעשו ככל העולה על רוחם ואיש לא יעצור את זה. אני כופר בהלך-רוח כזה, המביא לרפובליקת בננות".
* למה לא נדברתם עם המפקח על הבנקים?
"צריך שניים לטנגו. במשך שנה שלמה, ועוד קודם לכן, פנינו אליו שוב ושוב. דירקטוריון המועצה לצרכנות פנה אליו בהזמנה להיפגש, והוא אפילו לא ענה. אבל סנטימנטים בצד, נראה אם עכשיו ייענה לקריאת השרים ויבצע את תפקידו. אם יגרור רגליים, אני מקווה שהשרים יבינו שיש לפעול".
הוצאה חודשים על עמלות עו"ש (לפי בנק ישראל, בשקלים)
