בערב שבת קיבלנו טלפון מבנקאי ידוע. הוא רצה להבין מה קרה בכלל פיננסים, ואיך שלושה חבר'ה מהברוקראז' קיבלו שכר של 32 מיליון שקל. "זה אופציות או שכר אמיתי?", הוא שאל. "שום אופציות", אמרנו, "כסף על השולחן". בצד השני השתררה שתיקה. "אני כנראה במקצוע הלא נכון", אמר לבסוף הבנקאי, אדם שחולש על אשראי של מיליארדי שקלים.
בואו נעמיד את השכר של רונן וייסברג, נאור אל חי ויובל בן זאב בפרספקטיבה המתאימה. הם קיבלו, כאמור, שכר של 32 מיליון שקל ב-2009, כשכלל ברוקראז' הרוויחה באותה שנה 78 מיליון שקל (כלל פיננסים, החברה האם, הפסידה באותה תקופה 139 מיליון שקל). איך זה נראה בהשוואה לבנק לאומי, למשל?
בשנת 2007, שהייתה שנת שיא לבנק שרשם רווחים של שלושה מיליארד שקל, קיבלו יחד 13 בכירי הבנק 29 מיליון שקל - סכום נמוך יותר מזה ששלשל לכיסו השילוש הקדוש מכלל פיננסים. באותו יום ממש בו התפרסמו דו"חות כלל פיננסים, פרסם בנק לאומי את תוכנית הבונוסים הרב שנתית לבכיריו. הבנק הגביל את הבונוסים להנהלה, ליו"ר ולמנכ"ל (בסך הכל 13 איש) ל-30 מיליון שקל, וקבע רף עליון לבונוס של המנכ"ל: גליה מאור תוכל לקבל עד 7.4 מיליון שקל, מותנה בביצועי הבנק. בערך חצי ממה שויסרברג גרף בשנת 2009.
אין לנו ולו טענה אחת לויסרברג, בן זאב ואל חי, הם אנשים מוכשרים שעובדים קשה וקיבלו בדיוק מה שמגיע להם על פי חוזה ההעסקה שלהם. הטענה מופנית כלפי מי שחתם איתם על חוזה שערורייתי כזה, וליתר דיוק כלפי מי שמפקח עליו. כי כאן טמונה הבעיה האמיתית: אף אחד לא מפקח על בתי ההשקעות. בבנקים ובחברות הביטוח, בגופים המוסדיים יש רגולטור. בתי ההשקעות מסתובבים חופשי בשטח בלי מבוגר אחראי.
באפריל 2009 הוציא המפקח על הבנקים חוזר בו קבע כללים ועקרונות לתגמולי מנהלים בבנקים. כך, למשל, הנחה רוני חזקיהו כי "תהיה התאמה לתוצאות הבנק לאורך זמן", כלומר דחיית תשלום הבונוסים על פני מספר שנים, וכי "על הבונוס להתבסס על רווח מותאם לסיכון ולעלות ההון ולהביא בחשבון עמידה ביעדי ניהול סיכונים ורגולציה". הוא גם קבע שתגמול המנהל צריך "לא להיות מנותק ממצב הבנק". כמה חודשים אחריו הגיע ידין ענתבי וקבע עקרונות דומים לחברות ביטוח ולגופים מוסדיים.
כלומר, במילים אחרות, אם החברים ויסרברג ושות' היו עובדים בחברת ביטוח או בבנק, הם היו יכולים לשכוח משכר בסכומים כאלה. שלא נדבר על כך שבשנה בה החברה האם מפסידה, אף אחד לא היה מאפשר להם לקבל אפילו שקל אחד של בונוס.
אבל למזלם הטוב הם עובדים בחברה בת של בית השקעות, ולכן הם רק חברה נכדה של חברת ביטוח. יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, מוביל כעת מהלך להכפפת הברוקראז' לפיקוחו, אבל עד שזה יקרה, סמכויות הרגולטור נעצרות בדלת של כלל פיננסים.
ככה בדיוק זה נראה.