ברשימת עשירי העולם שפרסם האתר הכלכלי Hurun Report, חמש מתוך עשר המיליארדריות המצליחות בעולם שהרוויחו את הונן בעצמן, מגיעות מסין. לא זו בלבד אלא שההון המוערך שלהן ממשיך לעלות ב-30% מדי שנה.
האישה העשירה בסין (והשנייה בכלל האוכלוסיה הסינית) היא היזמית ז'אנג יין (Zhang Yin) שבנתה את הונה באמצעות חברת Nine Dragons Paper שבבעלותה, יצרנית נייר האריזה הגדולה בסין. מי שמכונה "מלכת הטראש" וששווי נכסיה מוערך ב-4.9 מיליארד דולר, מדורגת מעל נשים עשירות במיוחד כמו אופרה ווינפרי וג'יי.קיי. רולינג.
על פניו, תופעת המיליארדריות הסיניות מבלבלת. ראשית, משום שבסין יש יותר גברים מנשים. בעקבות מדיניות תכנון המשפחה הנוקשה נוצר בעשורים האחרונים חוסר איזון משמעותי בין מספר הבנים למספר הבנות הנולדים בסין. היום יש כ-122 בנים על כל 100 בנות, והממשלה עדיין עורכת מפעם לפעם קמפיינים כדי לעודד משפחות ללדת גם בנות ולא לוותר עליהן.
לא זאת בלבד אלא שסין עדיין מחזיקה באחוז הגבוה ביותר של שיעור הנשים המתאבדות והיא המדינה היחידה בעולם שבה יותר נשים מתאבדות מאשר גברים.
יו סאי קאן (Yue Sai Kan), אשת טלוויזיה ובעלת קו קוסמטיקה מצליח מאוד בסין, מייחסת את חוסר הפרופורציה במספר הנשים המיליארדריות לעובדה שכאשר הרפורמה הכלכלית יצאה לדרך לקראת שנות השמונים כל האוכלוסיה הסינית התחילה מאותה נקודת מוצא. היא מספרת שכשחזרה לסין בתחילת שנות התשעים, כולם התחילו ממצב של עוני מוחלט.
"בזכות זה" היא אומרת, אפילו לנשים היה את החופש לבחון אפשרויות יזמות שונות ולמעשה הן יכלו לחדור לכל סקטור עסקי". רוב הנשים העשירות בסין הטביעו את חותמן בעסקי הנדל"ן, אולם היום אפשר למצוא נשים בעמדות בכירות בכל תחום עסקי, החל מהתחום הפיננסי ועד לעסקי הצמיגים. אולי זו בכל זאת שארית של השלטון הקומוניסטי שהנהיג שוויון דרישות מנשים וגברים כדי להגדיל את כוח העבודה של סין.
כך או כך, לאחרונה ניתנת תשומת לב רבה לניתוח העדפות הקניה של נשים סיניות עשירות ומגוון מותגים בינלאומיים מתחרים על תשומת ליבן. כמות הנשים העשירות בסין גדלה משנה לשנה וקבוצת נשות העסקים העצמאיות מתגלה משנה לשנה גם כצעירה יותר.
אריה שרייר הישראלי, המשמש כסמנכ"ל תפעול ומכירות ב- PTL Group, קבוצת חברות המספקת שירותי ייעוץ וניהול לחברות זרות הפועלות בסין, מספר שמניסיונו עם ספקים ונותני שירותים מקומיים, הפער בין המינים בסין הולך ומצטמצם.
"הדור החדש של נשות העסקים הסיניות אינו נרתע מההבדלים המגדריים והנשים כאן מתגלות כנשות עסקים קשוחות" הוא אומר. "הנשים בעולם העסקים הסיני הן אגרסיביות לא פחות מהגברים ולפעמים אף מוכנות לקחת יותר סיכונים".
"יש היום הרבה נשים סיניות בעמדות ניהול בכירות. הנשים הללו בדרך כלל לא נותנות לחיי המשפחה 'להפריע' להן לעשות עסקים. חלק לא מבוטל מהסינים (נשים וגברים כאחד) מפקידים את הילד אצל הסבא והסבתא ובשל המרחקים לפעמים פוגשים אותו רק פעם בשנה" מציין שרייר.
"עם זאת" הוא מוסיף, "בתחומים מסוימים עדיין נדיר למצוא נשים. אני מניח שיש בעיה לאישה להיכנס לחברותא של סוכני המכירות שכוללת ארוחות ובילויים אל תוך הלילה כחלק בלתי נפרד מהעבודה. לרוב הנשים שמנהלות משפחה אין את הפריבילגיה הזו בעוד שלגברים יש. לעומת זאת כשכבר יש אישה במקצוע אז המו"מ עימה הוא קשה יותר, דווקא בגלל שהיא לא לוקחת חלק בפן הזה של הפעילות העסקית".
יו סאי קאן זוכרת שכאשר היא החליטה לפתוח עסק עצמאי בסין, רבים אמרו לה שעליה ללמוד איך לשתות ו"להסתחבק". "כמובן שנשים כמוני לא רוצות לקחת את הגברים האלו [לקוחות, סוכנים וכו'] למועדוני קריוקי כמקובל, משום שבמקומות האלה מתייחסים לנשים כאל חתיכות בשר" היא אומרת ומוסיפה: "נשים עוקפות את המשוכה הזו כשהן שולחות את הבעלים שלהן, וכך העסק שלהן לא נפגע".
החוק הסיני היום אינו מפלה בין נשים לגברים, האישה הסינית אינה משודכת עוד ויכולה לבחור בעצמה עם מי ומתי להתחתן (וגם להתגרש), ויש גם ייצוג נשי לא מבוטל בקונגרס ובשלטון המקומי. ובכל זאת, תרבות פטריארכלית בת 5,000 שנים לא משתנה כל כך מהר וגבולות מגדריים עדיין קיימים בעולם העסקים הסיני. בתחילת החודש התפרסם ב-China Daily סקר חדש ולפיו רק 21% מהנשים שסיימו את לימודיהן באוניברסיטאות הסיניות בקיץ האחרון מצאו עבודה בעוד שמבין הגברים שסיימו יחד איתן 30% כבר מועסקים בשוק.