גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשואה של 245% בעשור אבוד

קרן נאמנות אחת שמוכיחה שלא הכל אבוד; כישרון או מזל ?

העשור הראשון של שנות ה-2000 זכה לכינוי "העשור האבוד" בקרב המשקיעים בשוק המניות האמריקני, לאחר שבין הראשון בינואר 2000 ל-31 בדצמבר 2009 הניב מדד ה-S&P 500| תשואה מצטברת של כ-9%- (במונחים נומינליים).

אך ישנם גם משקיעים שהצליחו להרוויח במהלך העשור האחרון על ידי השקעה במניות אמריקניות, או יותר נכון על ידי השקעה בקרנות נאמנות המשקיעות במניות אמריקניות. השבוע ובשבוע הבא ננתח אחת מן הקרנות הללו.

מדובר בקרן הנקראת פיירהולם (Fairholme) שנפתחה בדיוק בתחילת העשור. השבוע נתמקד בנתונים הכמותיים שהיא מציגה ובמה שניתן ללמוד מהם, ובשבוע הבא נתמקד בהיבטים האיכותיים.

פיירהולם מנוהלת על ידי ברוס ברקוביץ' והיא משקיעה במניות הנסחרות בשוק האמריקני בלבד. פילוסופית ההשקעה שמנחה אותה היא זאת של השקעות הערך. עשור לאחר השקתה, מנהלת הקרן נכסים בהיקף של למעלה מ-11 מיליארד דולר. או במילים אחרות, וכדי לסבר את האוזן, הקרן מנהלת לבדה נכסים בהיקף השקול לכשליש מסך הנכסים המנוהלים בכל קרנות הנאמנות בישראל גם יחד.

דמי הניהול בקרן המנייתית, שימו לב, הם 1% בלבד, ובחברה כולה עובדים רק 23 איש, רובם הגדול בתפקידים זוטרים. קבוצת המשקיעים הגדולה ביותר בקרן היא מנהלי הקרן והעובדים בה.

אז איך מגיעים ל-11 מיליארד דולר תוך עשור עם 23 אנשים בלבד ומעט מאוד שיווק? התשובה מאוד פשוטה: ביצועים.

התשואה השנתית הממוצעת של הקרן בעשור האחרון היא 13.21%. זה מעט יותר מ-14% מעל מדד ה-S&P, בממוצע לשנה. התשואה המצטברת של הקרן במהלך העשור היא 245%, לעומת התשואה המצטברת של ה-S&P 500 שעומדת כאמור על 9%-.

האם הקרן משלמת על התשואות הגבוהות בתנודתיות גבוהה יותר מזו של המדד? ובכן, לא ממש, התנודתיות כמעט זהה: סטיית תקן של 16.91% לקרן לעומת 16.13% למדד. התנודתיות השלילית של הקרן (התנודתיות בחודשים בהם התשואה היא שלילית) אף נמוכה במעט מזו של המדד. בשנת 2008 העגומה תשואת הקרן עמדה על 29.7%- לעומת 37%- של ה-S&P 500.

אז האם השקעה בקרן מסוכנת יותר מאשר השקעה במדד? תלוי כיצד מגדירים סיכון. תנודתיות התשואות היא צורה אחת למדידת סיכון, לא בהכרח המשקפת ביותר. למעשה, אין ספק כי השקעה בקרן מסוכנת יותר מאשר השקעה במדד. השאלה היא עד כמה היא מסוכנת יותר. לנקודה הזו נשוב בהמשך.

עקביות גבוהה בייצור תשואה

האם התשואה העודפת של הקרן היא תופעה עקבית או תוצאה של מזל? ב-9 מתוך 10 השנים האחרונות, הקרן הניבה תשואה עודפת ביחס למדד. השנה היחידה בה היא פיגרה אחריו הייתה 2003, שנה בה השוק התאושש מהמיתון של 2000-2002. בשנה זו הניבה הקרן תשואה של 24% לעומת 28% של המדד.

אם בוחנים את התשואה המתגלגלת של הקרן ביחס למדד, הרי שעל פני כל חלון זמן של שלוש שנים במהלך עשר השנים האחרונות, הניבה הקרן תשואה עודפת לעומתו. כלומר, לא חשוב באיזו נקודת זמן במהלך העשור תבחרו, הקרן הניבה תשואה עודפת במהלך שלוש השנים שקדמו לאותה נקודה.

המדד הסטטיסטי לעקביות התשואה העודפת נקרא יחס האינפורמציה (information ratio). יחס זה הוא למעשה התשואה העודפת מחולקת בסטיית התקן של התשואה העודפת. ככל שהמדד גבוה יותר, העקביות של התשואה העודפת נחשבת גבוהה יותר. יחס האינפורמציה של הקרן לעומת ה-S&P 500 עומד בממוצע על 1 (ברמת מובהקות של 99.5%), וזהו נתון הנחשב גבוה מאוד. בדיקה של מדד האינפורמציה המתגלגל מגלה כי על פני כל חלון זמן של שלוש שנים במהלך העשור, מדד האינפורמציה של הקרן נמצא בטווח של 0.5 עד 2. המשמעות היא שוב של עקביות גבוהה מאוד בייצור תשואה עודפת ביחס למדד. ועם כאלה מספרים, אין פלא שהמשקיעים נוהרים לקרן.

דרוש מדד מתאים

אז הכל טוב ויפה, מצאנו מנהל שמכה את המדד באופן שיטתי. נהדר. עכשיו נשאר לבדוק רק סוגיה קטנה: האם השווינו את המנהל למדד הנכון? האם ה-S&P 500 הוא מדד יחס טוב להשוואה מול קרן הנאמנות הזו? ישנן שתי דרכים לענות על השאלה הזו, אבל לפני שנציג אותן כבר נקדים ונאמר שהתשובה היא: לא. ה-S&P 500 אינו מדד יחס טוב לבחינת ביצועי הקרן.

הדרך הראשונה לענות על השאלה שהצגנו היא לבדוק כמה שונה הרכב הקרן מהרכב המדד. השוני עשוי להיות טמון במידת הפיזור, במשקל של כל מניה ומניה באופן אבסולוטי או באופן יחסי למדד, בהרכב הסקטוריאלי ועוד. להיבטים אלו נתייחס כאמור בהרחבה בשבוע הבא, אך כבר כעת ניתן לנחש כי הקרן היא פשוט הרבה פחות מפוזרת מן המדד, ונכללות בה גם מניות קטנות יותר מאלו הנכללות ב-S&P 500.

דרך שנייה לענות על השאלה היא למדוד באופן סטטיסטי (על ידי ניתוח סדרת התשואות של הקרן מול המדד) מה המידה בה מסבירה התנהגות מדד היחס את התנהגות הקרן. במקרה של מדד ה-S&P 500 וקרן פיירהולם מדד היחס מסביר רק 48% מהתנהגות הקרן. זהו נתון נמוך מאוד ומשמעותו היא כי ה-S&P 500 אינו מדד יחס רלוונטי לצורך בחינת ביצועי הקרן.

לכן, נתונים כמו בטא (הרגישות לסיכון השוק) ואלפא (תשואה עודפת מתואמת סיכון) אינם רלוונטיים כאשר מדד היחס הוא ה-S&P 500. בחירה של מדד רחב יותר, כדוגמת ה-Russell 3000| לא משפרת את המצב. זה לא כל כך מפתיע בהתחשב במשקל הנמוך של המניות הגדולות במדד הזה.

מה שנדרש, אם כן, הוא מדד יחס יותר ספציפי ו/או קומבינציה של מדדי שוק. מדד רלוונטי יותר לצורך בחינת ביצועי הקרן הוא מדד ה-Russell Mid Cap Value. זה כבר מדד יותר ספציפי, אם כי הוא עדיין מפוזר מספיק על פני הסקטורים שונים. המניות הנכללות בו אמנם אינן מניות השורה הראשונה, אך גם לא מניות קיקיוניות. מדד זה מסביר כ-73% מהתנהגות הקרן. עדיין לא נתון גבוה מאוד, אך כבר בגבול הסביר לצורך בדיקה השוואתית.

מנצחת 98% מהקרנות

אז איך נראים המספרים בהשוואה למדד החדש? ובכן, פחות טוב כמובן, אך עדיין טוב מאוד. התשואה השנתית העודפת היא 5.63% לשנה, והתנודתיות של הקרן נמוכה יותר: 16.91% לעומת 18.03% של מדד היחס.

הקרן הניבה תשואה עודפת בשבע מתוך 10 השנים הקלנדריות. על פני חלון זמן מתגלגל, הקרן עדיין מניבה תשואה עודפת במרבית הזמן, אך לא בכל חלון זמן של שלוש שנים.

יחס האינפורמציה הממוצע של הקרן עומד על 0.59 ברמת מובהקות של 95%. על פני זמן מתגלגל יחס האינפורמציה עדיין חיובי לרוב, אך הטווח הוא כבר 0.8- עד 1.13 (בהשוואה ל-0.5 עד 2 ביחס ל-S&P 500). כלומר, בהשוואה למדד המייצג יותר התשואה העודפת של הקרן עדיין נחשבת עקבית, אך לא באופן מובהק כמו ביחס ל-S&P 500.

וכמה טובים ביצועי הקרן בהשוואה למתחרים? השוואה למתחרים היא מלכתחילה בעייתית מאחר והקבוצה אינה הומוגנית, ובאופן עקרוני ניתן ללמוד יותר מהשוואה למדד מאשר להשוואה למתחרים.

על מנת לבחון בכל זאת עד כמה חריגים לטובה ביצועי הקרן, לקחנו כקבוצת הייחוס את כל קרנות הנאמנות האמריקניות המשקיעות רק במניות אמריקניות. בקבוצה זו נכללות כיום קרוב ל-3000 קרנות, כמעט פי שניים מאשר לפני עשור.

על פני עשר שנים, הקרן נמצאת באחוזון השני של הקרנות. כלומר, ביצועיה המצטברים בשנים הללו טובים יותר מאשר אלו של 98% מן הקרנות בקבוצה. על פני חלון זמן מתגלגל, ביצועי הקרן היו גבוהים מן הממוצע בכל חלון זמן ולרוב אף בעשירון העליון.

עכשיו כבר יותר ברור איך באומה שסוגדת לסטטיסטיקות מכל סוג אפשרי, קרן כזו צומחת ל-11 מיליארד דולר תוך עשור כמעט ללא שיווק. עם זאת, לפני שאתם רצים להשקיע בה יש עוד כמה נקודות שצריך להתעכב עליהן. על כך בשבוע הבא.

דוד טמיר הוא מנהל השקעות ראשי בקבוצת פיוניר אינטרנשיונל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

11

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13