"יש הרבה בעלי עניין בתחום שיוצאים ברגולציה חד צדדית, וכך לא מגיעים לרגולציה הנכונה. אי אפשר לפתור בן-לילה בחוק ההסדרים את כל הבעיות. צריך להתקיים דיאלוג קבוע, עם אבני דרך שייצרו רגולציה אופטימאלית גם בתחום הסביבתי. הדבר יכניס את כל השחקנים לתהליך של שיפור".
כך אמר היום (ג') עידו רוזוליו, מנכ"ל מקורות, באשר לזיקה בין המגמה הירוקה, שהולכת ותופסת לה אחיזה בתחומים נרחבים במשק, לבין הרגולציה. את דבריו השמיע במהלך כנס סביבה 2020 שהתקיים בגני התערוכה בשיתוף "גלובס". רוזוליו קלח חלק במושב שעסק בשאלה איך ייראה סדר היום הכלכלי של העשור הקרוב, בהנחיית סטלה קורין ליבר.
"דוגמה לחוסר שת"פ ניתן למצוא בהחלטת רשות החשמל להעלות את תעריפי השפל בהם ממוקדת עיקר הפעילות של מקורות, מבלי להתייעץ עם צרכן האנרגיה הגדול במדינה - מקורות", אמר רוזוליו.
יוסי רוזן, יו"ר בז"ן חיפה, אמר כי "הרגולציה מתייחסת לירוק כאל טרנד חולף. אחת הבעיות בישראל היא רגולציה רטרואקטיבית, וחילופי שרים מביאים לחילופי מדיניות. את בית הזיקוק המדינה ניהלה 59 שנים ודרשה מהחברה לישראל לתקן עוולות עבר תוך פרק זמן קצר. המדינה הפכה מבעלים לרגולטור. צריך לקבוע אופק רגולטורי בתנאים נאותים. התעשייה והמגזר העסקי יכולים לחיות עם רגולציה בתנאי שיש תוכנית לטווח ארוך, אין זיגזוגים ועובדים באמון".
לדברי פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, "יש להמעיט ברגולציה כמה שניתן, ובמקום זה לתת תמריצים. המעטת הרגולציה תביא לפעילות בהתאם לכוחות השוק".
יוסי זינגר, מנכ"ל גרנית הכרמל, טען מנגד כי הרגולציה היא המפתח להורדת רמת האי ודאות. "כאשר רמת הוודאות עולה ניתן לפעול בצורה שקולה ומובנית. בשווקים בהם הרגולציה אינה מוסברת, נמנעת כניסתם של יזמים בתחום".
צמיחה ירוקה
"אני נחוש לקדם מהפכה ירוקה בכלכלה הישראלית, דרך שותפויות בין המגזר הפרטי לממשלה", אמר במהלך הכנס השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן.
"אם עלי להציע את החזון שלי לעשור הבא של ישראל, הרי שאני רואה אותו בשינוי האסטרטגיה הכלכלית-סביבתית של ישראל באמצעות צמיחה ירוקה, או בכינויה האירופאי - Green Growth.
"אני מאמין שיישום של אסטרטגיה של צמיחה ירוקה בישראל יביא לייצור של עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, בביזור גיאוגרפי נרחב בכל רמות השכר", סיכם ארדן את דבריו.
עו"ד ציפי איסר איציק, המנכ"לית היוצאת של אדם טבע ודין, מנתה מספר מאפיינים המעידים על כך שהדרך הירוקה כבר נסללה בזירה הכלכלית בישראל. ביניהם, העובדה שהמפקח על הבנקים הודיע לבנקים כי הוא מכיר בסיכונים הסביבתיים כסיכונים פיננסיים לכל דבר ועניין ודרש מהבנקים להביא לאישורו בתוך שנה מערכת לניהול סיכונים אלה. לדברי איסר-איציק "המשמעות הפשוטה של עמדה מחייבת זו היא אחת - אשראי בנקאי לעסקים מזהמים יהיה יקר יותר".
עוד התייחסה איסר-איציק לתקנות ניירות ערך ואמרה: "טיוטת תקנות ניירות ערך מטעם רשות ניירות ערך עושה את דרכה לאישור ועדת הכספים של הכנסת. תקנות אלה מטילות על חברות, שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה, חובת דיווח מפורטת בנוגע לסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפעילותן".
יוסי זינגר, מנכ"ל גרנית הכרמל, התייחס לנושא הרגולציה באומרו שהיא המפתח לעידוד וצמיחת תעשיות ירקות, שכן היא הקובעת את רמת אי הודאות. פיתוח מוצרים ושווקים ירוקים דורש זמן והשקעה ולכן כניסה לשווקים בהם הרגולציה לא מוסדרת היא מרתיעה. בנוסף אמר זינגר כי פיתוח פעילויות ירוקות כדאי בכל הסקטורים והוא מהווה פוטנציאל צמיחה גם בתחומים המסורתיים. מי שרוצה לצמוח, גם בתחומים חדשים וגם במסורתיים חייב להביא בחשבון ולשקלל אותם בחישוביו, אם יש לך מוצר ירוק יהיה לך מה לעשות איתו.