אילן בן-דב הקים מטה כללי בפרטנר. הוא יהיה ראש הממשלה, דוד אבנר יהיה שר הביטחון, ואלי גליקמן יהיה הרמטכ"ל. את יעקב קדמי הוא מינה לראש אגף המבצעים.
כמו שאנחנו מכירים את התנהלות העניינים בין המטה הכללי ללשכת שר הביטחון, לעתים צפוף שם בצמרת, וחיכוכים הם עניין שצריך לנהל בתבונה וברגישות. בזה בן-דב מתמחה - ניהול מערכות יחסים עם אנשים. בן-דב הוא לא מנהל, לא איש תפעול, אלא איש שמבין באנשים, ובעיקר יודע לפרק להם את מטעני האגו והכבוד.
המינויים שהנהיג בן-דב הם מלאכת מחשבת. אילן בירן, לשעבר מנכ"ל בזק, אמר פעם משפט חכם על חיכוכים בצמרת: "הם מגבירים את החום והאהבה". זה בדיוק מה שבן-דב מנסה לעשות בפרטנר - להגביר את האהבה, כי חבורה כזו של קודקודים לא פשוט לנהל.
המינויים משקפים את האתגרים שפרטנר צריכה להתמודד איתם בשנים הקרובות. במילים אחרות, מתוך האיומים והאסטרטגיה גזר בן-דב את המינויים.
שר הביטחון: דוד אבנר
בהתחלה דרכם לא היתה סוגה בשושנים. החודשים הראשונים היו ניסיון מורכב של אבנר ובן-דב למצוא את עמק השווה, וזה לא היה קל לאף אחד מהם. אבנר תכנן לעזוב, ובשלב מסוים לבן-דב היה נוח עם זה. לאט-לאט הם התחילו ללמוד לחיות זה עם זה. בן-דב הצליח בחוכמה רבה לרתום את אבנר ולהשאירו במערכת, לנצל את יכולותיו לטובת כמה פרויקטים, ולא, זה לא בהכרח אומר לעקוף את סלקום בהכנסות.
למי ששכח, פרטנר ניצבת בפני אחת ההחלטות החשובות שלה בשנים האחרונות: החלפת מערכת בילינג (חיוב וגבייה) או שדרוג הקיימת. אין אדם מתאים כמו אבנר להוביל את הפרויקט הזה. הישארותו של אבנר היא נכס אדיר לפרטנר. פרויקט בילינג יכול להיות סיוט במלוא מובן המילה בחברות תקשורת.
אבנר, שמגיע מאמדוקס והתמחה בפרויקטים (הוא חילץ את פרויקט הבילינג של פלאפון), יוביל את מהלך שדרוג המערכת או החלפתה. בצד זה הוא קיבל על עצמו את תפקיד האסטרטג הטכנולוגי, מתוך מטרה להכין את החברה למעבר לדור הרביעי. הבונוסים שניתנו לו הם מיזוגים, רכישות ושאר ירקות, כמו רגולציה, שמופקדים על עודד דגני, סמנכ"ל פיתוח עסקי.
ולגבי קצין המבצעים (קדמי). מי שמכיר אותו יודע שאחת התכונות הבולטות באיש היתה שהוא לא יודע לקבל מרות. הוא דהר לאן שהוא חושב שצריך, ומבחינתו, העובדה שמערכת הבילינג לא יכולה לתמוך בתוכנית תעריפים חדשה, לא מעניינת אותו בכלל. ככה זה היה בקדנציה הקודמת שלו בפרטנר. עכשיו כולם מקווים שקדמי התעגל בקווי האופי שלו. שהוא יזכור שבדרך לבן-דב יש גם אלי גליקמן כמנכ"ל ודוד אבנר כסגן יו"ר פעיל, ולא ידלג מעליהם בכל פעם שהוא רוצה להשיג משהו. לצד הברק הוא ייצר גם הרבה חיכוך ובן-דב, שהחזיר אותו לפרטנר, יצטרך להסביר לו את חשיבות ההיררכיה במטכ"ל.
הרמטכ"ל: אלי גליקמן
מאז שמונה לתפקיד המשנה למנכ"ל לפני כחודשיים וסומן כיורש, הקדיש גליקמן חלק ניכר מזמנו ללימוד, אך בעיקר התעסק בפירוק מוקדי החיכוך בין אבנר לבן-דב ומציאת הגשר שיחזיר את ההרמוניה בצמרת. גליקמן מצויד ביכולת נדירה לרתום אנשים למשימות שצריך לבצע. הוא לא מודאג ממעמדו בצמרת הצפופה, וזה יתרון גדול. הוא איש עבודה נטו, נטול מניירות של כבוד. הוא פיתח כישורים פוליטיים שלהם יזדקק רבות בהמשך, בעיקר כדי שיוכל להדביק את כולם בהבנה שפרטנר חייבת לנגן כתזמורת, שעליה אמונים כמה מנצחים.