רופא עם עין מזכוכית, שסובל מתסמונת אספרגר, צורה קלה של אוטיזם, היה האדם הראשון שחשף את בועת המשכנתאות, כארבע שנים לפני פקיעתה, וגרף מאות מיליונים מהימורים נגד אג"ח מבוססות סאב-פריים. כך מגלה ספר חדש, "השורט הגדול: בתוך מכונת יום הדין", מאת מייקל לואיס, שספרו הראשון, "פוקר של שקרנים", הזניק אותו לתודעה ציבורית כמפצח ללא חת של המיתוסים של וול סטריט.
בראיון ברשת סי.בי.אס. סיפר לואיס כי "10 עד 20 אנשים לכל היותר" ראו את בועת הסאב-פריים בהיווצרותה. אחד מהם הוא גיבור ספרו החדש. ד"ר מייקל ברי, רופא שהקים קרן גידור בקליפורניה ובילה את רוב זמנו במשרד חשוך, כשהוא צמוד למחשב.
ב-2003, החל ברי לקרוא ולנתח נתונים של חבילות משכנתאות, שבנקים בוול סטריט קנו וארזו כאג"ח עם פוטנציאל רווח אדיר, ומכרו אותן למשקיעים. "התחלתי לקרוא את התשקיפים", סיפר ד"ר ברי, "יכולתי לראות איך הסטנדרטים של האשראי בחבילות הלכו והידרדרו מרבעון לרבעון. אלה היו משכנתאות מחורבנות. לא היה נראה שלמשקיעים אכפת או שלסוכנויות הדירוג אכפת". לדעתו, מי שקרא את התשקיפים חוץ ממנו, היו "אולי עורכי הדין שחיברו אותם".
ב-2005 הגיע ברי למסקנה ששוק האג"ח יצא מדעתו. השוק קנה משכנתאות במאות מיליונים, כאשר מי שהיו אמורים לפרוע אותן היו "במרחק מקרר מקולקל אחד מפשיטת רגל", כהגדרתו של לואיס. ברי העריך שהשוק יקרוס ב-2007, והאג"ח הללו לא יהיו שוות את הנייר.
הוא הימר נגדן באמצעות חוזי ביטוח זולים שיגדרו את הסיכון של המשכנתאות האלה. לימים ייקראו החוזים האלה CDS וייזכרו לשמצה כאחד המכשירים שהביאו את המשבר. "ברי חזה את המכשיר הפיננסי הזה, ביטוח על סאב-פריים, עוד לפני וול סטריט", אמר לואיס. "הוא סייע לפתח את המכשיר הזה והיה הראשון לרכוש אותו".
ברי מודה שהוא עשה "טונות של כסף, הרבה יותר ממה שדמיינתי אי פעם". קרן הגידור שלו גרפה 725 מיליון דולר ב-2007. "היתרון של מייקל ברי הוא, שהוא לא היה חלק מהקולקטיב", סיפר לואיס. "הוא היה סתם בחור עם חולצת טי, מכנסיים קצרים, עין מזכוכית ותסמונת אספרגר, שהסתכל על המספרים וראה מה שאף אחד אחר לא ראה".