הבום הנדל"ני שפקד את ישראל בשנים האחרונות הותיר אחריו נפגעים רבים. ככל שמחירי הדירות עלו, משפחות צעירות ממעמד הביניים התרחקו יותר ויותר מחלום רכישת הדירה. המשקיעים אמנם תפסו את מקומם במשוואת הביקושים, אבל הבעיה נותרה בעינה - משפחות צעירות רבות נותרו מחוץ לחלום לדירת מגורים.
בעולם המערבי השכילו להתמודד עם הבעיה בעיקר באמצעות מה שמכונה "דיור בר השגה", מונח שנכנס במהירות גם לשיחות הסלון הישראליות. אולם, בדיקת "גלובס" בקרב אזורי הביקוש בישראל מציגה תמונת מצב עגומה למדי ומוכיחה שגם בתחום הזה ישראל מפגרת אחר מדינות המערב.
תאצ'ר מחלקת דירות
בעולם המערבי הבינו מזמן שכדי למנוע הזדקנות הערים הגדולות ולשמר את חיי התרבות והבילוי בעיר יש צורך במתן סיוע למחוסרי דיור. תוכניות דיור בר השגה (Affordable Housing) מקובלות כבר שנים רבות בערי אירופה ובצפון אמריקה והן מבוצעות על ידי רשויות ממשלתיות שיועדו במיוחד לכך. במקרים אחרים מצאו רשויות מקומיות וממשלות פתרונות יצירתיים במיוחד שיכולים להוות "אור ליהודים".
בארה"ב, הדרך המקובלת ביותר של הממשל הפדרלי לסייע לרוכשי הדירות הינה באמצעות הטבות מס. הסיוע הממשלתי לא קשור למשבר הנדל"ן שפרץ בארה"ב ולצעדים שנקט הממשל בשנה האחרונה כדי לעודד רכישת דירות. כך, למשל, בשנת 2005 הסתכמו הטבות המס שניתנו לרוכשי דירות בפעם הראשונה ב-120 מיליון דולר והיוו כ-80% מסך הסיוע הממשלתי בתחום הדיור. מחקר שערכה בשנת 2001 "קואליציית הדיור המוזל הלאומית" (NLIHC) בארה"ב הראה, כי כחמישית מכלל בעלי הדירות רכשו את בתיהם באמצעות תוכניות דיור בר השגה.
גם בבריטניה ישנה מסורת ארוכה של תוכניות דיור בר השגה, אשר תפסה תאוצה תחת שלטונה של מרגרט תאצ'ר בשנות ה-80. "אשת הברזל", שהייתה ידועה באידיאולוגיה הקפיטליסטית-קיצונית שלה, הראתה שדיור בר השגה אינו מונח גס בעולם קפיטליסטי ואפשרה לבריטים לקנות דירות בהנחות של עד 60% על מחירי השוק, במסגרת מדיניות "הזכות לרכוש".
ההערכה היא שמתחילת משנות ה-80 עד סוף שנות ה-90 כ-2 מיליון בריטים קנו דירות במסגרת תוכנית זו. יתרה מזאת, בריטניה מפעילה גם תוכניות אחרות של דיור בר השגה, כגון מתן אישורים להגדלת זכויות הבנייה תוך הקצאת חלק ניכר מהדירות (עד 50%) לדיור בר השגה. לפי תוכנית אחרת, הממשלה משתתפת בהוצאות רכישת הדירה ומחזיקה בה בבעלות משותפת עם הדיירים.
התוכנית לדיור בר השגה שהושקה בתחילת העשור בקנדה מדהימה אף יותר. בשנת 2002 חברו להן מספר מועצות מחוזיות והקימו את התאגיד לשירותי דיור (SHSC) במחוז אונטריו, הלא הוא המחוז המאוכלס ביותר בקנדה והשני בגודלו אחרי קוויבק. מדובר בארגון ללא מטרות רווח ותקציבו עומד על 4.5 מיליון דולר בשנה בלבד. מטרתו של ה-SHSC היא לארגן ולהוציא לפועל תוכניות לדיור בר השגה תוך שיתוף פעולה עם קבלנים וחברות בנייה.
הארגון הצליח עד כה להשיג התחייבות מצד המועצות המחוזיות להשקיע 734 מיליון דולר בדיור בר השגה, בסיוע המיועד בעיקר לרוכשי דירות אך גם לשוכרים. כך, למשל, הוקצו 80 מיליון דולר לבניית 5,000 יח"ד המיועדות לשכירות.
במרבית הערים הגדולות באירופה, דיור בר השגה הינו עיקרון שכיח ומקובל. בטילבורג, העיר השביעית בגודלה בהולנד עם 165 אלף תושבים, 51% מהבתים קשורים לתוכנית כלשהי של דיור בר השגה. בלונדון, יזמי נדל"ן מחויבים להקצות עד 25-35% מהדירות בפרויקטים חדשים לדיור בר השגה.
התוכניות לדיור בר השגה בעולם המערבי הינן רבות ומגוונות, אך לכולן מכנה משותף: הן משתלמות מבחינה כלכלית ולא מסבות הוצאות כספיות ציבוריות גדולות.
הולנד, למשל, מציעה ליזמי נדל"ן הלוואות מהירות בריבית נמוכה ואטרקטיבית, בתנאי שהיזם יתחייב להקצות חלק מהפרויקט לדיור בר השגה. דוגמאות כאלה ואחרות ניתן למצוא גם במדינות סקנדינביה ובערים מרכזיות אחרות בעולם המערבי, שהשכילו להתמודד עם מצוקת הדיור של הצעירים.
"התנגדויות מלמעלה"
חזרה אלינו: במרבית הערים הגדולות, דיור בר השגה הוא בגדר תכנון על הנייר ותו לא. במקרים קיצוניים, כמו למשל בראשון לציון או בגבעתיים, העיריות כלל לא מתכננות קידום דיור בר השגה במחוזותיהן. מצד שני, בערים שכבר קידמו את הנושא, ניתן למצוא שיעורי הקצאה נמוכים למדי של דירות בנות השגה, אשר אין בהן כדי לענות על הביקושים ההולכים וגדלים.
הסיבות לפיגור בתחום זה הינן רבות. כמו תמיד, הבירוקרטיה משחקת תפקיד חשוב ומאריכה תהליכים. חלק מהעיריות מגלגלות את הנושא לפתחה של הממשלה וטוענות כי אין בידיהן מספיק סמכויות ובערים מסוימות לא מתביישים להכריז בגלוי שבכוונתן למשוך אוכלוסיה מבוססת ולכן אין הן מקדמות את הנושא.
"בצורה בה פועל החוק בישראל, הרבה החלטות שניתן לקדם בעירייה בסופו של דבר נתקלות בקיר של ועדה מחוזית או ממשלה. למשל, כל נושא הזכאות וסיוע לזוגות צעירים נמצא בידי משרד השיכון. אנו נתקלים בהתנגדויות מלמעלה", אמר לנו גורם בכיר באחת העיריות, שביקש לשמור על אנונימיות. גורם אחר ציין, כי "ישנו חשש שדיור בר השגה ימשוך אוכלוסיה חלשה, מה גם שערים רבות חוששות מהגירה של חרדים ושינוי הצביון של העיר, אך אף אחד לא ידבר על זה בפומבי".
הבדיקה שערכנו מצביעה על אלפים בודדים של יח"ד אשר יוקצו לדיור בר השגה, בהנחה ששלל התוכניות הנמצאות היום בשלבים כאלה ואחרים בעיריות אכן יצאו לפועל. מדובר בטיפה בים, שכן הביקוש עומד על כ-33 אלף דירות בשנה, כ-35% ממנו באזור המרכז לבדו. דוגמה טרייה שהמחישה אולי יותר מכל את הצורך בדיור בר השגה ניתן היה למצוא בפרויקט מגדלי ארלוזורוב בת"א, שם הציעה קבוצת רכישה דירות 2 חדרים "לזוגות צעירים בלבד" במחיר של כ-950 אלף שקל. 3,000 איש נר(שמו לקבוצה הפרטית, תוך 5 שעות בלבד.
תל אביב
אור לערים "על הנייר"
בכל הקשור לדיור בר השגה, ת"א מהווה "אור לערים" ופתחה פער על ערים אחרות במדינה, לפחות בתכנון. לאחרונה אישרה העירייה קריטריונים מוגדרים לזכאי דיור בר השגה בעיר: הכנסה כוללת של 11.5 אלף שקל בחודש (העשירון השביעי), רוכשי דירות בפעם הראשונה, הקצאת 70% מהדירות למשפחות עם ילדים ו-30% לרווקים וקביעת גודל הדירה על 70-80 מ"ר.
העירייה קבעה עוד, כי בדירות שיוצעו למכירה, החזר המשכנתא לא יעלה על 30% מההכנסה הפנויה (לפי השכר הממוצע במשק), וכי בדירות המוצעות להשכרה שכר הדירה לא יעלה על 30% מההכנסה הפנויה. גורמים בעירייה מדברים על דמי שכירות של 2,800 שקל לכל היותר ודירות שיוצעו למכירה במחירים של כ-420 אלף שקל. הדירות יושכרו ל-10 שנים ולאחר מכן יוכל היזם למכור אותן. העירייה מתחבטת עדיין האם להעניק עדיפות לתושבי ת"א וליוצאי צבא.
"עיריית ת"א-יפו התמודדה באופן יסודי ומעמיק בהגדרת דיור בר השגה בעיר", אומר חבר המועצה ארנון גלעדי, יו"ר הוועדה לדיור בר השגה. "החלטת העירייה הינה צעד ראשון להנחת התשתית התכנונית לקידום פרויקטים לדיור בר השגה. בשנים הקרובות נוכל להתמודד עם מתן פתרונות דיור לזוגות צעירים בת"א, שאינה עיר רק לאוליגרכים אלא מיועדת גם לשכבות הבינוניות".
מילות המפתח הן "בשנים הקרובות". העירייה מתכננת מספר פרויקטים של דיור בר השגה, אך יידרשו כ-3 שנים לכל הפחות עד שבניינים ראשונים יעמדו על תילם. תחילה, העירייה החליטה להקצות 72 יח"ד בפרויקט "גני שפירא", פרויקט המוגדר כניסיוני ואשר יוקם על מגרשים עירוניים. בימים אלה בוחנת העירייה להקצות כ-287 יח"ד נוספות במקומות שונים בעיר, למשל בשכונת יד אליהו, באזור שוק העלייה וגם במגרש עירוני בצפון-מערב העיר. זאת, מתוך סך של 1,180 דירות המתוכננות להיבנות באותם פרויקטים. במילים אחרות, מדובר בהקצאה של כ-25% לדיור בר השגה באותם פרויקטים.
גם במגרשים פרטיים מתכננת העירייה להקצות דירות לדיור בר השגה, למשל במתחם ויסוצקי בו יוקצו 48 יח"ד מתוך 132 בסך הכל, או ברחוב איינשטיין שם יוקצו 50 יח"ד בפרויקט של 133 דירות. בעירייה מדברים גם על התוכניות לבנייה ב"גוש הגדול", שם אמורות להיבנות כ-12 אלף דירות, ושוקלים להקצות כ-4,000 יח"ד לדיור בר השגה. והלו"ז? "קשה לדבר על זה", מודה גלעדי. "היזמים צריכים לקבל את האישורים הנדרשים בוועדה המחוזית ואז יתחילו לבצע את הפרויקט. קשה לומר כמה זמן זה ייקח".
ת"א סימנה לא רק את הזוגות הצעירים אלא גם את הסטודנטים, והעירייה מתכוונת להקים קרן מלגות שתעניק 4,000-6,000 שקל לכל סטודנט שיסכים לעבור לגור במתחם התחנה המרכזית הישנה. ספק אם הסטודנטים ינהרו בהמוניהם לתחנה המרכזית הישנה תמורת מלגה של אלפי שקלים, אך במקביל אוניברסיטת ת"א תקים 1,500 יח"ד במתחם האוניברסיטה, להרחבת המעונות הקיימים.
ירושלים
פחות מ-200 יח"ד
בירושלים, גלגלי דיור בר ההשגה כבר בתנועה, אך בחינת הפרויקטים שאושרו ואלה שעשויים לקבל אישורים מראה כי מדובר בסך הכל במאות יח"ד. תוכנית לפרסום מכרז למגדל עם 78 דירות להשכרה בקריית היובל כבר אושרה, והדירות מיועדות לזוגות צעירים. בקרוב ייצא מכרז להקמת מעונות ל-120 סטודנטים בבית אגרון במרכז העיר.
תוכנית נוספת לדיור בר השגה הינה ברחוב גד, שם חייבה הוועדה המקומית לבנות שליש מהדירות בגודל של 85 מ"ר, בפרויקט ששייך בחלקו לעירייה. ואולם, התוכנית נמצאת כעת בערר במועצה הארצית; במילים אחרות, התוכנית "תקועה". עיריית ירושלים מקיימת גם מגעים להקצות דירות בנות השגה בפרויקט פרטי בצומת בייט, אולם מוקדם מדי לדבר על פרטים מדויקים.
בניגוד לת"א, בירושלים לא נקבעו קריטריונים משפטיים לדיור בר השגה, אלא עקרונות בלבד: זיקה לירושלים (מגורים, לימודים או עבודה), גיל, מחוסרי דיור ומיצוי כושר ההשתכרות. והמחירים? ובכן, גם כאן אין לעירייה יעדים ספציפיים, אך בעיריית ירושלים מסרו כי "המטרה היא הוזלה של 20-25% ממחיר השוק".
כפר סבא
דירות 4 חדרים ב-700 אלף שקל
כפר סבא כבר הוכיחה בעבר הלא-רחוק את יכולותיה בדיור בר השגה. אחד הפרויקטים הבולטים בעיר בשנים האחרונות ענה לשם "כפר סבא הצעירה", הידוע גם כשכונת האוניברסיטה. אכלוס הפרויקט - על כל 272 הדירות שבו - הסתיים ב-2008, כאשר הדירות שנבנו אינן קטנות אלא בגודל של 4 חדרים ויותר.
קשה להאמין, אך דירות 4 חדרים בפרויקט נמכרו במחירים של החל מ-700 אלף שקל. הזכאים לדיור בר השגה הינם תושבי כפר סבא במשך שנה לפחות, זיקה משפחתית לעיר (אחד מהוריו של הרוכשים חייב להיות תושב כפר סבא) ומחוסרי דיור. כמו כן, כפר סבא פונה לקהל הצעיר בגילאי 30-40.
ומה המצב היום? ובכן, בעירייה מציינים כי על הפרק נמצאים מספר פרויקטים נוספים לזוגות צעירים, כאשר תכנונו המפורט של אחד מהם - פרויקט בהיקף 300 מיליון שקל הכולל 200 דירות - צפוי להסתיים עוד השנה. בעירייה מסרבים לספק פרטים נוספים על אותם פרויקטים, אך מבטיחים כי המחירים יהיו זולים מהמחירים המקובלים היום בשוק.
רעננה
מוזל, אך עדיין יקר
קריטריונים לדיור בר השגה ברעננה אינם ברורים כמו בת"א, אולם גם שם שוקדת העירייה על מספר פרויקטים, בראשם פרויקט "נאות עוזי" במערב העיר שיכלול 400 דירות ופרויקט נוסף בצפון העיר שיקיף 140 דירות בלבד. הדירות ישווקו לזכאים במסלול "מחיר למשתכן" של משרד השיכון. ההערכה היא שהתוכניות יוצאו לפועל בשנה הבאה ומחירי הדירות יהיו זולים בכ-20% על מחירי השוק.
אך אליה וקוץ בה: דירת 3 חדרים ברעננה עולה היום בממוצע כ-1.4 מיליון שקל, כך שגם לאחר ההוזלה האמורה ישווקו דירות בגדלים אלה במחירים של יותר ממליון שקל לדירה - מחירים גבוהים מדירות שמתכוונת תל אביב לשווק בדיור בר השגה.
עיריית רעננה בוחנת אפשרויות שונות לעודד דיור בר השגה על קרקעות פרטיות שאינן עירוניות. בעיר ישנן תוכניות שונות לבנייה פרטית, כמו למשל תוכנית לבניית 3,600 דירות בצפון רעננה; מרבית הדירות תהיינה בגודל ממוצע של כ-105 מ"ר, אך אחת האפשרויות ששוקלת העירייה היא להקצות שליש מהדירות ליח"ד קטנות יותר בגודל כ-80 מ"ר. הדיונים בנושא יחלו בהמשך השנה, כך שמוקדם לדבר על מחירים וקריטריונים.
"מכלול התוכניות שהעירייה מקדמת צפוי להביא עד שנת 2030 להגדלת היצע הדיור ברעננה בהיקף של כ-8,000 דירות", נמסר מעיריית רעננה. "היצע זה ייתן מענה הולם לביקוש הגבוה וירסן מחירי הדירות והשכירויות. לכשיגיע המועד למימוש, תפרסם העירייה מידע על קריטריונים לזכאות, מועדי רישום ופרטים רלוונטיים נוספים".
הרצליה
החיפוש אחר המודל ההולנדי
עיריית הרצליה מנסה לקדם את נושא דיור בר השגה בעיקר על ידי הגדלת היצע הדירות הקטנות, ולא על ידי הקצאת דירות במחיר מוזל. בעירייה גם לוטשים עיניים לעבר הולנד, שם נחל הדיור בר השגה הצלחה אדירה.
"בהולנד, כ-45% מסך הדיור הינו דיור שאינו בבעלות פרטית, אלא בבעלות ממשלתית או שותפויות למיניהן בין רשויות פרטיות וציבוריות", מסבירה דניאלה פוסק, מהנדסת העיר. פוסק וראש עיריית הרצליה מתכננות ביקור באמסטרדם (לא מכספי העירייה, הן מדגישות) כדי לבדוק אם ניתן ליישם את המודל ההולנדי בהרצליה.
מלבד דירות 3 חדרים, בעירייה מתכננים גם הקצאת יח"ד קטנות הרבה יותר - המיועדות לסטודנטים - בגדלים של 20-25 מ"ר. ישנן תוכניות לסטודנטים בשלבים מתקדמים יחסית, כדוגמת הסבת מרפאה בשיכון ויצמן למעונות בהם יוקמו 80-100 יח"ד (תוכנית שאושרה לביצוע). תוכנית אחרת מאפשרת ליזמים להגיש בקשות להיתר למעונות ברחוב סוקולוב.
תוכנית נוספת היא להקצות 20% מ-4,000 יח"ד שעתידות לקום בגליל ים לזוגות צעירים, זכאי משרד השיכון. "מרבית התוכנית חלה על אדמות המדינה ולכן ניתן היה לקבוע הוראה כזו, אך אין זה פשוט בקרקע פרטית", מסבירים בעירייה.
בת ים
עיר לאמידים בלבד
הסיפור של בת ים מעניין במיוחד. הקרבה לתל אביב והמחירים הזולים יחסית של דירות יד שנייה בה הופכים אותה לאטרקטיבית, בייחוד אם מתחשבים בתנופה העסקית והנד"לנית שהביא עימו ראש העיר שלומי לחיאני. אך למשפחות הצעירות שסולדות מהשכונות הוותיקות ומעוניינות לרכוש דירה חדשה בעיר מצפה מלכוד. מחירי הדירות החדשות יקרות ובתוכניות הפינוי בינוי אין שום כוונה להקצות דירות לדיור בר השגה; והכל ביד מכוונת של עירייה שמנסה למשוך אוכלוסיה אמידה לעיר.
בעירייה עורכים השוואה לת"א וטוענים כי ממילא מרבית מהדירות בעיר הן קטנות וזולות ביחס אליה. באשר למגדלים המוקמים בימים אלה בדרום העיר בעירייה הקצו טפח קטן לדיור בר השגה - 48 יח"ד מתוך יותר מ-1,000 דירות בפרויקט של אשדר על קרקע עירונית.
בשנה שעברה ביקשה עיריית בת ים להוסיף לשכונה 240 יח"ד ולהקצות חלק לדיור בר השגה, בשל הזינוק במחירי הדירות (מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים חדשה עומד היום על כ-1.3 מיליון שקל). יחד עם לשכת התכנון המחוזית גובשה תוכנית להקצות 48 דירות לדיור בר השגה, כלומר 20% מהדירות הנוספות. תוכנית זו תובא לאישור מחר (22 במארס).
"איננו רוצים להביא לכאן אנשים שלא יכולים לקנות דירה בת"א וצריכים דיור בר השגה", מבהיר גורי נדלר, מנהל המחלקה לתכנון אסטרטגי בעיריית בת ים. "יש לנו מספיק אנשים כאלה כבר פה בעיר. אנו רוצים לשמר את האוכלוסייה הזו שגרה כבר בבת ים, אך במקביל למשוך אוכלוסיה עשירה יותר לבת ים".
בימים אלה שוקדת העירייה על תוכנית גרנדיוזית להקמת רובע חדש בדרום העיר, שיכלול כ-4,000 דירות. בעירייה מבטיחים שתוך 4 חודשים יתחילו בהכנת התשתיות באזור, כאשר עד סוף 2011 צפויים להתקבל היתרי הבנייה. מתוך 4,000 הדירות החדשות שעתידות להיבנות, רק עשרות עד מאות בודדות של יח"ד יוקצו לדיור בר השגה. שיעור הוזלת אותן דירות עדיין לא ידוע אך בכל מקרה צפוי להיות נמוך מ-20%.
נתניה
תכנונים כמו חול
נושא דיור בר השגה בנתניה נמצא בחיתוליו. בעשור האחרון התרכזה העירייה במאמץ להעלאת הרמה הסוציו-אקונומית של העיר על ידי בניית דירות גדולות, שמשכו אוכלוסיה מבוססת, ורק לאחרונה החלה החשיבה בנושא דיור בר השגה.
"כמות הדירות הקטנות בנתניה ירדה מכ-50% לפני עשור לכ-40% היום", מודה פול ויטל, מהנדס העיר.
מדיניות הדיור בר השגה נמצאת בשלבי תכנון בלבד, אך הרעיון הכללי הוא להחיות מחדש את מרכז העיר הישן, על ידי הגדלת זכויות בנייה או תוכניות פינוי בינוי תוך הקצאת דירות קטנות לצעירים. בנוסף, העירייה שוקלת להקצות שטחים בצפון העיר לבניית דירות קטנות.
נכון להיום, תוכניות מפורטות טרם גובשו, וכך גם קריטריונים לזכאים או מחירים. בעירייה מקווים להשלים גיבוש תוכנית עד סוף השנה ולהתחיל להניע תהליכים בשנה הבאה. בכל מקרה לא מדובר באלפי דירות, אלא במאות בודדות.
רמת גן
עסוקים בתכנונים
גם ברמת גן עסוקים בעיקר בתכנונים. העירייה מנסה לקדם תוכניות דיור בר השגה הכוללות "יצירת מאגר של יח"ד שכירות או במחיר מכירה מבוקר באזורים מרכזיים בעיר", כדברי העירייה. אולם כמו ביתר הערים, שיעורי ההקצאה המיועדים נמוכים למדי, הביצוע בשטח נראה רחוק ועל מחירים ולוחות זמנים עדיין מוקדם לדבר.
בתוכנית של עיריית ר"ג, דיור בר השגה יקודם בשלושה מסלולים. הראשון הוא תוכנית כללית המציעה תוספת זכויות בנייה תוך הקצאת חלק מהדירות לדיור בר השגה, אך בשיעור נמוך יחסית של כ-15%. התוכנית גם תקבע גודל מינימלי לדירות שתהיינה בהישג יד, אולם גודל זה טרם נקבע. תוכנית כללית זו נדונה בוועדה המקומית, שהמליצה לוועדה המחוזית להפקידה.
המסלול השני הוא הגדרת מנגנון לניהול מערך הדיור בהישג יד ולקביעת קריטריונים לזכאות. מסלול זה מקודם באמצעות ועדה בראשות מנכ"ל העירייה.
המסלול השלישי הינו שילוב דיור בר השגה בתוכניות נקודתיות בעיר - בעיקר במרכז כגון בשד' ירושלים, רש"י ומתחם הצלע. בתוכניות אלו הגדירה העירייה שלב ביניים לפיו אותן דירות יושכרו בשוק עד שתושלם הגדרת המנגנון לדיור בר השגה. ואולם, מוקדם לדבר על לו"ז או מחירים בתוכניות, כיוון שהן נמצאות בשלבים מוקדמים.
גם כאן הבירוקרטיה מרים ראש. לדברי העירייה, אחת התוכניות (שנמצאת דווקא בשלב מתקדם יחסית) אושרה בוועדה המקומית בשנת 2008, הועברה לוועדה המחוזית בספטמבר 2008 - "ומאז היא שם", לשון העירייה.
חולון
מחשבות בלבד אין לו"ז, אין מחירים
בחולון, "עיר הילדים", קשה למצוא תוכניות דיור בר השגה. העירייה קידמה את "תוכנית ח-500 דרום חולון" לבניית 1,300 יח"ד למטרת דיור בר השגה, והתוכנית אושרה להפקדה בוועדה המחוזית באוקטובר האחרון.
"התוכנית טרם הופקדה בפועל, אנו בשלב השלמת דרישות", נמסר מעיריית חולון. "לאחר אישורה של תוכנית ח-500, העירייה תקדם תוכניות מפורטות שיאפשרו מתן היתרי בנייה. במקביל, כדי לממש יח"ד אלו יש לגבש מנגנון עירוני אשר ישען על הנחיות משרד הפנים. בשלב זה, לאור העובדה כי משרד הפנים לא הנחה את הוועדות כיצד לבנות מנגנון זה, עיריית חולון טרם החלה בגיבוש הקריטריונים".
גבעתיים
אין מקום לדיור בר השגה
אם היינו צריכים לדרג את קידום הדיור בר השגה בערים השונות, גבעתיים הייתה ממוקמת אחרונה. מבין כל הפרויקטים המתוכננים היום בעיר, לא ניתן למצוא ולו פרויקט אחד של דיור בר השגה, ואף לא תכנונים לעתיד.
בתגובה לפניית "גלובס" בנושא, מסרה עיריית גבעתיים: "אנחנו העיר השלישית הכי צפופה בארץ. העירייה מקדמת התחדשות עירונית בשכונות ותיקות. ברמת יוקר המחייה, מחירי הדירות מאוד גבוהים".